פרזידנט (תואר כבוד): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:01, 13 באוגוסט 2024

הפרזידנט השלישי של מדינת ישראל מר זלמן שזר, בעת היחידות אצל הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו

פרזידנט (President, נשיא) הוא צורת כינוי מקובלת אצל חלק מחסידי חב"ד כתחליף לתואר 'נשיא מדינת ישראל'. הרבי נמנע להשתמש בתואר נשיא כלפי נשיא המדינה בנימוק שהתואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח^[1], אך כשהרבי כתב באנגלית לא נמנע משימוש בתואר פרזידנט. עם זאת, כשהרבי כתב בעברית לא כתב פרזידנט, ונימק זאת שבשינוי תואר יש בו משום התערבות בענינים של הזולת.

הפרזידנט בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפרזידנט של מדינת ישראל, עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הכנסת. עם זאת, גם לפרזידנט ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה והטלת תפקיד הרכבת הממשלה על האיש המתאים לאחר הבחירות.

בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים^[2].

הפרזידנט בעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפרזידנט ה-45 של ארצות הברית מר דונלד טראמפ חותם על הכרתו של י"א בניסן כיום החינוך השנתי

נשיאי המדינות ברוב העולם מוגדרים גם כשולטים במדינה והם אלו שנבחרים בבחירות על-ידי הציבור ומקימים ממשלה.

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נשיאי ארצות הברית

בארצות הברית הפרזידנט נבחר כל 4 שנים בבחירות מאורגנות על ידי האזרחים בכלל המדינות ונקבע על ידי קבלת מנדטים בכל מדינה ומדינה.

לנשיאי ארצות הברית רבים יש קשר עם הרבי וכל אחד מהם בדרך-כלל נוהג להכריז על י"א ניסן כיום החינוך השנתי, והם מרבים לעזור לשלוחי הרבי באשר הם.

התואר פרזידנט[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל חלק מחסידי חב"ד מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של הרבי לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו כשכתב באנגלית פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'^[3].

וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר יצחק בן צבי לאחר התמנותו לכהן בתפקיד:

אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה הייתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.
מיום הלכי ל"חדר" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו"^[4], והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי"^[5]. ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם"^[6]. יכולתי להשתמש במילה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה.

— אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז

בהמשך למכתב זה, הבהיר הרבי במכתבו לרב שלמה יוסף זוין כי שלילת התואר "נשיא" היא דוקא כשהוא משמש לתיאור המתיימר להקיף את עם ישראל כולו, ומתקשר לאידיאולוגיה לפיה אדם שאינו שומר מצוות יכול לעמוד בתפקיד זה. אך באשר לנשיא בהקשר מצומצם יותר כמו 'נשיא שבט' 'מפלגה' וכדומה - אין הדבר מהווה בעיה^[7]. כמו כן הבהיר הרבי מדוע השמיט את התואר לחלוטין ולא השתמש בתואר „פרזידנט“, כי בשינוי תואר יש משום התערבות בענינים של הזולת. באופן חריג במיוחד, הרבי כתב ביום אחד שתי אגרות קודש בנושא זה, אל הרב זווין, האגרת השניה פורסמה בשבועון בית משיח^[8] ובה כותב הרבי כי מי שמשתמש בתואר הזה מטעה את עם ישראל.

נושאי התפקיד במדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרזידנט מדינת ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

"הנשיא שז"ר אמר לי: הנשיא זה הרבי" ● וידאו - באתר י"א אלול תשע"ו
מכתב חריף: שימוש בתואר 'נשיא מדינת ישראל'? מטעה את ישראל בענין יסודי, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ מכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא.
↑ עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה הייתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.
↑ יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".
↑ הוריות יא, סוף ע"א.
↑ ישעיהו יב, א.
↑ יבמות מז, א.
↑ אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שמז. בנוסף הרבי התייחס לכך גם במכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא.
↑ גיליון 1421 ע' 17

[1] מכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא.

[2] עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה הייתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.

[3] יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".

[4] הוריות יא, סוף ע"א.

[5] ישעיהו יב, א.

[6] יבמות מז, א.

[7] אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שמז. בנוסף הרבי התייחס לכך גם במכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא.

[8] גיליון 1421 ע' 17

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
+[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של [[מדינת ישראל]] מר [[זלמן שזר]], בעת ה[[יחידות]] אצל הרבי, [[י"ג מנחם אב]] [[תשכ"ו]]]]
+'''פרזידנט''' (President, נשיא) הוא צורת כינוי מקובלת אצל חלק מחסידי חב"ד כתחליף לתואר 'נשיא מדינת ישראל'. הרבי נמנע להשתמש בתואר נשיא כלפי נשיא המדינה בנימוק שהתואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח{{הערה|מכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4810.htm אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא].}}, אך כשהרבי כתב באנגלית לא נמנע משימוש בתואר פרזידנט. עם זאת, כשהרבי כתב בעברית לא כתב פרזידנט, ונימק זאת שבשינוי תואר יש בו משום התערבות בענינים של הזולת.
-==התואר פרזידנט==
+==הפרזידנט בישראל==
-על פי מכתבו של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז].}} לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".
+הפרזידנט של מדינת ישראל, עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הכנסת. עם זאת, גם לפרזידנט ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה והטלת תפקיד הרכבת הממשלה על האיש המתאים לאחר הבחירות.
+בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים{{הערה|עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה הייתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.}}.
-ד'רכו
+==הפרזידנט בעולם==
-ב"ה, י"א ניסן, ה'תשט"ז
+[[קובץ:טראמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט ה-45 של ארצות הברית מר דונלד טראמפ חותם על הכרתו של י"א בניסן כיום החינוך השנתי]]
-ברוקלין, נ.י.
+נשיאי המדינות ברוב העולם מוגדרים גם כשולטים במדינה והם אלו שנבחרים בבחירות על-ידי הציבור ומקימים ממשלה.
-שלום רב וברכה!
+===בארצות הברית===
+{{ערך מורחב|נשיאי ארצות הברית}}
+בארצות הברית הפרזידנט נבחר כל 4 שנים בבחירות מאורגנות על ידי האזרחים בכלל המדינות ונקבע על ידי קבלת מנדטים בכל מדינה ומדינה.
-הפתעה נעימה הי' לי מכתב כ' אישור קבלת חידושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" על מס' בבא מציעא, ובקורת רוח מיוחדה קראתי בו אודות שיעורי הלימודים במסכתא זו.
+לנשיאי ארצות הברית רבים יש קשר עם הרבי וכל אחד מהם בדרך-כלל נוהג להכריז על י"א ניסן כיום החינוך השנתי, והם מרבים לעזור לשלוחי הרבי באשר הם.
-וגדול כח לימוד תורתנו, תורת חיים, "שמביא לידי מעשה". ובודאי תקויים גם ההודעה "מצוה גוררת מצוה". וכיון שמעלין בקדש, תקותי אשר הלוך ילך ויתוסף בהאמור, הן בכמות והן באיכות.
+==התואר פרזידנט==
+[[קובץ:רשג ושזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של [[מדינת ישראל]] מר [[זלמן שזר]], לוחץ את ידיו של [[הרש"ג]] בעת ה[[יחידות]] בחדרו של הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו]]
-יש תמהים למאמר חז"ל "רבי מכבד עשירים".
+אצל חלק מ[[חסידי חב"ד]] מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של [[הרבי]] לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר [[יצחק בן צבי]], בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור ל[[מלך המשיח]], ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו כשכתב באנגלית פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'{{הערה|יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת ב[[בית שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]], בה הסכים [[הרבי]] כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".}}.
-ולדידי מובן ומבואר הוא על פי אחת הנקודות היסודיות של שיטת הבעל שם טוב, אשר
-כל ענין בעולם ואפילו קטן שבקטנים הוא בהשגחה פרטית, ובפרט ענינים כוללים הנוגעים לרבים.
-עשירים, אנשים אשר ההשגחה העליונה נתנה בידם האמצעים לפעול רבות טובות בעולמו של הקב"ה, בודאי גם כוחות נפשם מתאימים למילוי תפקיד זה, תפקיד העולה פי כמה על תפקידו של איש הבינוני ועל אחת כמה וכמה של איש העני. ורבינו הקדוש שתקופתו היתה תקופת מעבר בחיי עם ישראל מחיים שלוים, לפי ערך - לחיים של גזירות ורדיפות, ועליו הי' לגייס את כל הכוחות בכדי שיעמוד עם ישראל בנסיון זה ויצא שלם ומחוסן, עליו היתה המשימה להתבונן בכל אחד ואחד ולהשתדל לנצל את כל האפשרויות אשר בו. ולכן הביע רגש כבוד כלפי אלו שמלמעלה נתנו להם אפשריות יתרה, אשר בודאי גם נוצלה להגן על כל הקדוש בישראל, ככל שאר פעולות רבינו הק'.
-אלא, מתאים להנהגה הכללית בעולם, אשר לכל אחד מבני ישראל נתנה בחירה חפשית, ומנסה ה' אלקים אותו לדעת הישנו אוהב את ה' כו' ושומר מצוותיו ושומע בקולו וכו', גם בזה הבחירה נתונה לכל אחד מהעשירים, וכמו שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת גו' לקיים בבחירתו, כסיום הכתוב, ובחרת בחיים, או ח"ו להיפך.
-פשוט, אשר אם בעשירים בזהב וכסף, הדברים אמורים, על אחת כמה
-וכמה - עשירים בכח השפעה על הסביבה הקרובה והרחוקה.
-ומובן גם כן, אשר כיון שיש מנהיג לבירה זה העולם ואין בו דבר אחד לבטלה, מוכרח ניצול פעיל וחיובי של העושר, ואין מספיק כלל וכלל זה שלא ישתמשו בעושר בכיוון בלתי רצוי.
-כי גם העדר הניצול מפריע את הסדר בבריאה, כיון שענינה אשר כל החלקים שבה צריכים לסייע באופן פעיל לתכלית הכללית והאחידה.
-רבות שמעתי על כ', תכונות נפשו ומדותיו ועל יחסו לקדשי עם ישראל המסורתיים.
-ובתקופתנו זו ניתנו לכ' אפשרויות מיוחדות, בדוגמת האמור לעיל, בהשפעה על הסביבה הקרובה והרחוקה, השפעה היכולה להביא תוצאות מרחיקות לכת, וביחוד - בשמירה על צביונו האמתי של עמנו אשר נהי' לעם בקבלת התורה, והיא היא חוט השני העובר דרך כל תקופות קיום עמנו ומאחדן, אף כי במשך זמן זה כמה אומות, אומות בעלות תרבות מפותחת ביותר, מושלות בכיפה וכו' נתחייבו כלי' ולא היתה להם תקומה, וישראל נופלים ועומדים - על ידי הקישור עם בורא העולם ומנהיגו - ואומר כי אני הוי' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם (מדרש תנחומא, פ' נצבים).
-ואם בכמה תקופות מוכרח הי' גיוס כל כחות בני ישראל לשמירה ולהגנה על התורה ומצותי' - סוד קיומו של עם ישראל - בתקופתנו לא כל שכן, תקופת הרת עולם ותקופת משבר ונסיון, מהנסיונות הכי גדולים, של עמנו ישראל. ואלו העשירים ביכולת ואפשריות, אשר מתאים לזה גם אחריותם גדולה פי כמה, חובתם חוב קדוש וגם זכותם לנצל את האפשרויות במילואן להגן על הקדוש לעם ישראל היא תורתנו הנצחית ומצוותי', ובפרט בפלטין של מלך היא הארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וכיון שהועמס תפקיד זה בודאי ניתנו מראש כל הענינים הנדרשים למילוי התפקיד במילואו, אלא שרצון הבורא הוא שיהי' זה בבחירה - ובחרת בחיים.
-נשען על מה ששמעתי על כ' תקותי חזקה שלא יקפיד על שורותי דלעיל, אף שזהו מכתבי הראשון לכ', ויקובלו הדברים באותו הרגש שנכתבו.
-ויהי רצון שאזכה שאל ישארו דברים בעלמא.
-בכבוד ובהוקרה ובאיחולי חג הפסח כשר ושמח.
+וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר י[[צחק בן צבי]] לאחר התמנותו לכהן בתפקיד:
-אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה היתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|
+|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז]
+|תוכן=אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה הייתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.
-מיום הלכי ל"חדר" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהי' "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא ה' אלקיו" (הוריות יא, סוף ע"א), והכל יהי' באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי". ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם". יכולתי להשתמש במלה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כ' "אמתי הוא - לא רציתי לכזב" בנפשי, ואתו הסליחה.
+מיום הלכי ל"[[חיידר|חדר]]" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור [[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי ה[[גלות]] הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו"{{הערה|הוריות יא, סוף ע"א.}}, והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי"{{הערה|ישעיהו יב, א.}}. ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם"{{הערה|יבמות מז, א.}}. יכולתי להשתמש במילה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה.
+}}
-ד'רכו
+בהמשך למכתב זה, הבהיר הרבי במכתבו לרב [[שלמה יוסף זוין]] כי שלילת התואר "נשיא" היא דוקא כשהוא משמש לתיאור המתיימר להקיף את עם ישראל כולו, ומתקשר לאידיאולוגיה לפיה אדם שאינו שומר מצוות יכול לעמוד בתפקיד זה. אך באשר לנשיא בהקשר מצומצם יותר כמו 'נשיא שבט' 'מפלגה' וכדומה - אין הדבר מהווה בעיה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4347.htm אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שמז]. בנוסף הרבי התייחס לכך גם במכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4810.htm אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא].}}. כמו כן הבהיר הרבי מדוע השמיט את התואר לחלוטין ולא השתמש בתואר „פרזידנט“, כי בשינוי תואר יש משום התערבות בענינים של הזולת. באופן חריג במיוחד, הרבי כתב ביום אחד שתי אגרות קודש בנושא זה, אל הרב זווין, האגרת השניה פורסמה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1421 ע' 17}} ובה כותב הרבי כי מי שמשתמש בתואר הזה מטעה את עם ישראל.
-חלקה נדפס בקובץ יגדיל תורה ירושלים חוב' ז ע' 17, והועתקה באגרת נוספת בלקו"ש חכ"ג ע' 336.
+==נושאי התפקיד במדינת ישראל==
+{{פרזידנט}}
-האגרת היא ליצחק בן צבי, והסיבה למניעת תואר הכבוד "נשיא" - בשולי האגרת.
+==קישורים חיצוניים==
+*{{קישור חבד און ליין|99570|"הנשיא שז"ר אמר לי: הנשיא זה הרבי" ● וידאו||י"א אלול תשע"ו}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_80.html מכתב חריף: שימוש בתואר 'נשיא מדינת ישראל'? מטעה את ישראל בענין יסודי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-שיעורי הלימודים: ראה גם לעיל אגרת ג'תתקיט.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פרזידנט|*]]