גבריאל נח ורבקה הולצברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בית גבי ורבקי== | ==בית גבי ורבקי== | ||
[[תמונה:בית גבי.jpg|left|thumb|250px|מקום הבניין]] | [[תמונה:בית גבי.jpg|left|thumb|250px|מקום הבניין]][[תמונה: 190984.jpg |left|thumb|250|מוישי הולצברג אצל זקניו]] | ||
לזכרם של השלוחים שנרצחו יוקם מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם "בית מעשים טובים - בית גבי ורבקי". המבנה יוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' ניסן תשס"ט הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים. | לזכרם של השלוחים שנרצחו יוקם מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם "בית מעשים טובים - בית גבי ורבקי". המבנה יוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' ניסן תשס"ט הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית, שם שהו עד ליום שישי בצהרים, אז הגיעו לעיר, הסבא והסבתא הרב שמעון ויהודית רוזנברג, והם יחד עם סנדרה המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה מבומביי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג. | תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית, שם שהו עד ליום שישי בצהרים, אז הגיעו לעיר, הסבא והסבתא הרב שמעון ויהודית רוזנברג, והם יחד עם סנדרה המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה מבומביי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג. | ||
לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אשכבה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גודל מוישי בבית סבו וסבתו, ר' שמעון ויהודית רוזנברג. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי. | |||
לפני | |||
כיום, גודל מוישי בבית | |||
== בתקשורת == | == בתקשורת == | ||
סיפורו המזעזע של מוישי גרם להדים מרובים בעולם ובכלי התקשורת. לאחר כמה חודשים הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו"כ נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. | סיפורו המזעזע של מוישי גרם להדים מרובים בעולם ובכלי התקשורת. לאחר כמה חודשים הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו"כ נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. | ||
הזמר החסידי | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־18:39, 27 במאי 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב גבריאל נח ומרת רבקה הולצברג היו שלוחי הרבי בעיר בומביי שבהודו.
הרב הולצברג נולד בנחלת הר חב"ד לר' נחמן הולצברג ובילדותו עברה המשפחה לניו יורק. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בניו יורק ותורת אמת בירושלים.
גברת הולצברג נולדה בעפולה לר' שמעון ויהודית רוזנברג. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר ריגא.
לאחר שנישאו הזוג הולצברג התגוררו במגדל העמק.
השליחות בהודו
בשנת תשס"ג יצא עם רעייתו לשליחות בעיר בומביי שבהודו. בתחילה פתח את בית חב"ד במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות. כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר. בתחילת חודש כסלו תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה בית חב"ד בומביי. במהלך הפיגוע נרצחו הזוג הולצברג על ידי המחבלים. בנם הקטן משה צבי הולצברג ניצל.
בית גבי ורבקי
לזכרם של השלוחים שנרצחו יוקם מבנה הדומה בצורתו ל-770 בשם "בית מעשים טובים - בית גבי ורבקי". המבנה יוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' ניסן תשס"ט הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.
משה צבי הולצברג
משה צבי הולצברג הוא בתם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על בית חב"ד בומביי. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.
משה נולד בב' כסלו תשס"ז בארץ ישראל, לאחר ששני אחיו שנולדו לפניו, סבלו ממחלה גנטית קשה. לאחר לידתו החליטו הוריו על היציאה לשליחות בהודו והם לקחו עימם את מוישי. האורחים הרבים ששהו בבית חב"ד, היו משתעשעים איתו.
הצלתו
עד היום לא ברור כיצד בדיוק ניצל הילד. ככל הנראה ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד ביום רביעי כ"ח בחשוון תשס"ט. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל, היא התחבאה במשך הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורה לה. היא רצה במהירות לקומה השניה בה שהה ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות אדירה החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה וכלי תקשורת מכל העולם.
תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית, שם שהו עד ליום שישי בצהרים, אז הגיעו לעיר, הסבא והסבתא הרב שמעון ויהודית רוזנברג, והם יחד עם סנדרה המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה מבומביי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.
לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אשכבה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גודל מוישי בבית סבו וסבתו, ר' שמעון ויהודית רוזנברג. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.
בתקשורת
סיפורו המזעזע של מוישי גרם להדים מרובים בעולם ובכלי התקשורת. לאחר כמה חודשים הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו"כ נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי.