אברהם שמואל לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (36 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''(חיים) אברהם שמואל לבנהרץ''' ([[תרס"ג]]-[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]]) היה חסיד חב"ד בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שנמנה על הקהילה החב"דית ב[[מוסקבה]] ב[[צ'רנוביץ]] וב[[טשקנט]] ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''(חיים) אברהם שמואל לבנהרץ''' ([[תרס"ג]] - [[י"ט אדר]] [[תשל"ה]]) היה חסיד חב"ד בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שנמנה על הקהילה החב"דית ב[[מוסקבה]] ב[[צ'רנוביץ]] וב[[טשקנט]] ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] התיישב בהוראת הרבי ב[[כפר חב"ד]] שם התגורר עד לפטירתו. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[עיירה]] בריסק שב[[ליטא]] בשנת [[תרס"ג]] לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ שנמנה על חסידי קוצק. | ||
בשנת [[תרע"ג]] נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב"ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של | בשנת [[תרע"ג]] נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב"ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של ה[[עיירה]].}}. | ||
כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ"ה]] עם רעייתו עטקא. | כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ"ה]] עם רעייתו עטקא בת ר' אלימלך חצרנוב. | ||
לאחר | לאחר ה[[נישואין]] קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] בסמוך לבנין מטה ה[[ק.ג.ב]]. | ||
ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה | ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה ה[[ק.ג.ב.]] והפיקוח המוגבר באזור. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב | בשנת [[תרצ"ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב ל[[מוסקבה]] על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ. | ||
כשחזר | כשחזר ל[[מוסקבה]] הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[שד"ר]] ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב ז'ורביצר]] לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים. | ||
בזמן [[מלחמת העולם | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדד שוב יחד עם משפחתו ל[[טשקנט]] ועם סיום המלחמה חזר לביתו. | ||
בשנת [[תש"ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ]] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה. | בשנת [[תש"ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ']] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה. | ||
בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את | בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את בתו. | ||
משהתברר כי אפשרויות הברחת | משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ"ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
כעשר שנים לאחר שעלה לישראל, נפטר ב[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]] בגיל 72. | כעשר שנים לאחר שעלה לישראל נפל למשכב, ועם התגברות המחלה הוסיפו לו בני משפחתו את השם חיים, אך הוא נפטר כעבור שבועיים ב[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]] בגיל 72. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעייתו, עטקא - נפטרה י"ד כסלו תשנ"ב. | |||
*בנו, הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]] - גביר ועסקן חסידי | *בנו, הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]] - גביר ועסקן חסידי | ||
*בנו, הרב [[יוסף לבנהרץ]] - [[כפר חב"ד]] | *בנו, הרב [[יוסף לבנהרץ]] - [[כפר חב"ד]] | ||
*בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב"ד | *בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב"ד | ||
*בנו, הרב יונה לבנהרץ - כפר חב"ד | *בנו, הרב [[יונה לבנהרץ]] - כפר חב"ד | ||
*בנו, הרב אלימלך לבנהרץ - כפר חב"ד | *בנו, הרב אלימלך לבנהרץ - כפר חב"ד | ||
*בתו | *בתו מרת בלה, רעייתו של הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]] - שימש כמנהל הת"ת בכפר חב"ד | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf לב של חסיד]''' - בתוך [[תשורה]] משמחת | *'''[https://abc770.org/article_node_2536/ הצלת המצות]''' - מסירות נפשו עבור אנשי הקהילה | ||
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}} | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf לב של חסיד]''' - בתוך [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ"ב שבט תשס"ח | ||
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח [[תשע"ג]] {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 42: | שורה 45: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:15, 9 באוגוסט 2024
הרב (חיים) אברהם שמואל לבנהרץ (תרס"ג - י"ט אדר תשל"ה) היה חסיד חב"ד בוגר ישיבות תומכי תמימים שנמנה על הקהילה החב"דית במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מרוסיה התיישב בהוראת הרבי בכפר חב"ד שם התגורר עד לפטירתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה בריסק שבליטא בשנת תרס"ג לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ שנמנה על חסידי קוצק.
בשנת תרע"ג נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה בליובאוויטש בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד בחיידר המסונף לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של אדמו"ר הרש"ב הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב"ד[1].
כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות מלחמת העולם הראשונה החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה בתומכי תמימים נעוועל שם השתדך בשנת תרפ"ה עם רעייתו עטקא בת ר' אלימלך חצרנוב.
לאחר הנישואין קבע את מגוריו במוסקבה בסמוך לבנין מטה הק.ג.ב.
ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה הק.ג.ב. והפיקוח המוגבר באזור.
בשנת תרצ"ו הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב, אך לאחר ארבע שנים שב למוסקבה על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.
כשחזר למוסקבה הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ לשד"ר ר' יעקב ז'ורביצר לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.
בזמן מלחמת העולם השנייה נדד שוב יחד עם משפחתו לטשקנט ועם סיום המלחמה חזר לביתו.
בשנת תש"ז ניסה להצטרף למבצע הבריחה הגדול של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר צ'רנוביץ' הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.
בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של מקווה הטהרה העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את בתו.
משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.
כעשר שנים לאחר שעלה לישראל נפל למשכב, ועם התגברות המחלה הוסיפו לו בני משפחתו את השם חיים, אך הוא נפטר כעבור שבועיים בי"ט אדר תשל"ה בגיל 72.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, עטקא - נפטרה י"ד כסלו תשנ"ב.
- בנו, הרב זלמן יואל לבנהרץ - גביר ועסקן חסידי
- בנו, הרב יוסף לבנהרץ - כפר חב"ד
- בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב"ד
- בנו, הרב יונה לבנהרץ - כפר חב"ד
- בנו, הרב אלימלך לבנהרץ - כפר חב"ד
- בתו מרת בלה, רעייתו של הרב שמואל גורביץ - שימש כמנהל הת"ת בכפר חב"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הצלת המצות - מסירות נפשו עבור אנשי הקהילה
- לב של חסיד - בתוך תשורה משמחת הנישואין של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ"ב שבט תשס"ח
- הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע"ג
(הקישור אינו פעיל, ה' באב ה'תשפ"ד)
הערות שוליים
- ↑ תקופה קצרה לאחר שהתקשר לאדמו"ר הרש"ב פרצה מלחמת העולם הראשונה והרבי עקר לרוסטוב כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של העיירה.