אהרן קליין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (39 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''אהרן קליין''' | [[קובץ:אהרון קליין.jpg|ממוזער|ר' אהרון קליין מקבל מהרבי דולר לצדקה]] | ||
ר' '''אהרן קליין'''{{הערה|היה מכונה בפי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשם 'קליין הגבוה'.}} ([[י"ח סיון]] [[תרע"ו]]-[[ט' בשבט]] [[תשנ"ח]]) היה איש עסקים חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], ממרחיבי בניין [[770]], שנהג לקנות עבור הרבי מתנות יקרות. | |||
== תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ח סיון]] [[תרע"ו]] ב[[וינה]] למשפחה מפורסמת במעשי ה[[צדקה]] שלה, וברבנים הגאונים שפיארו את שושלת המשפחה. | |||
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו הוריו של ר' אהרן לאנגליה, וכך ניצלו. כשנכנסה אנגליה למלחמה, עצרו כוחות הביטחון האנגלים את כל נתיני גרמניה שהתגוררו באנגליה, וכן את כל אלה שדיברו בשפה הגרמנית, על מנת להקשות על שירותי המודיעין הנאציים למצוא מרגלים בתחומי אנגליה. בהתאם לקבעון המחשבתי האנגלי, הם לא הבחינו בין טוב לרע, ועצרו גם את היהודים נתיני גרמניה ודוברי הגרמנית, את קבוצת העצורים הזאת שלחה ממשלת אנגליה למחנה מעצר בקנדה. גם ר' אהרן שדיבר גרמנית, נעצר בשנת [[תש"ב]] ונשלח למחנה מעצר בקנדה. | |||
במחנה עצמו שרר מחסור חמור בצרכים יהודיים: לא היו בנמצא סידורים וספרי דת אחרים, שלא לדבר על אוכל כשר ומבנה לבית הכנסת. ר' אהרן - אף שלא היה חסיד חב"ד - שלח מכתב נרגש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם בחורים נוספים כמו ר' [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] ור' [[יהודה שפוץ]], בו הוא מבקש מהרבי להתערב לטובתם ולעזור להם במצבם העגום. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אכן נרתם לעניין ושלח אליהם צורכי דת שונים. נוסף על כך שלח הרבי מכתב | [[אדמו"ר הריי"צ]] אכן נרתם לעניין ושלח אליהם צורכי דת שונים. נוסף על כך שלח הרבי מכתב ל[[משפיע]] הרב [[שמואל לויטין]], שנשלח על ידי הרבי בשלהי חשוון תש"ב כדי לעזור בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. במכתב מבקשו [[הרבי הריי"צ]] להתעניין במצבם של העצורים היהודים במחנות, ואם אפשר שגם יוכלו ללמוד עמם במחנה המעצר. | ||
לאחר חצי שנה, בסביבות [[חג הפסח]] [[תש"ב]], שוחררו חלק מן הבחורים היהודיים והצטרפו לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. הבחורים התקבלו בשמחה רבה על ידי התמימים השלוחים שלמדו במקום ולכבוד שחרורם אף שלח להם [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד בו הוא מברכם בברכת מזל טוב כפולה על שחרורם ועל הכנסם ללמוד בישיבת תומכי תמימים. | |||
ר' אהרן למד מספר שנים בישיבה ולאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו זיסל. הזוג התגורר מספר שנים במונטריאול ולאחר מכן בסביבות שנת [[תש"ז]] עבר לגור ב[[קראון הייטס]]. | |||
===חפצים שהעניק לרבי=== | |||
== | בשנת [[תשכ"ב]] העניק לרבי כוס קידוש מזהב במתנה לכבוד יום ההולדת י"א ניסן. על הפסוק חרט את פסוק מ[[פרק תהלים אישי|פרקו האישי החדש של הרבי]]: "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור", ובתחתית הכוס חרט את המילה 'ופרצת' שהיתה הסיסמה השגורה על לשונו של הרבי בקשר לפעולות ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] באותה תקופה. הרבי השתמש בכוס בשנים המאוחרות של הנשיאות, בימי חג הפסח{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/14-10-2021-00-15-36-1633885450133-768x512.jpg?v=1634170554 הסבר על הכוס בתערוכת ספריית ליובאוויטש תשפ"ב], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/14-10-2021-00-15-56-1633885450156_1-768x512.jpg?v=1634170573 תצלום איכותי של הכוס].}}. | ||
ר' אהרן | בשנת [[תשל"ד]], קנה ר' אהרן גביע מ[[זהב]] עם תחתית מ[[זהב]] טהור שערכם הכולל נאמד בכ 7,000 $, סכום גדול בימים ההם, ונתנו לרבי. על הגביע נחרט הכתוב: "[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]]" ועל תחתיתו נחרט "[[ופרצת]]". כמה מ[[אנ"ש]] חפצו להשתתף איתו בנתינת המתנה, אך ר' אהרן סירב. | ||
בשנת [[תשל"ו]] הביא לרבי [[חנוכיה|חנוכיית קנים]] מ[[זהב]] שעמדה בסלון ביתו של הרבי עליה חרט 'ערכתי נר למשיחי. י"א [[ניסן]] תשל"ו. נשיא ישראל'{{הערה|[[ועד תלמידי התמימים#מגזין 'תחיינו'|מגזין 'תחיינו']], '''ראיתי, והנה מנורת זהב''', בהוצאת '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]', גליון 2 עמוד 29.}}. הוא כתב לרבי, כי הוא יודע שהרבי לא ישתמש בזה, אך מלך צריך שיהיה לו דבר כזה. יחד עם זה, הרבי השתמש בחנוכיה זו בשנת [[תשל"ח]] ולטענת אחד מהמשמשים השתמש בה פעם אחת נוספת בשנות המ"מים. | |||
== | ===פעולותיו=== | ||
באחת השנים הציע ר' אהרן לרבי ב'[[יחידות]]' לעשות מגבית מסוימת, והרבי קיבל את הצעתו והכריז על המגבית ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שלאחר מכן. | |||
בתחילת שנות הכפי"ם החלה בריחה של תושבים יהודיים | בתחילת שנות הכפי"ם החלה [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של תושבים יהודיים מקראון הייטס]]. עד אז הייתה [[קראון הייטס]] המרכז היהודי החרדי ב[[ניו יורק]], אך מאימת הכושים שהחלו לקנות עוד ועוד בתים ברחבי השכונה, עקרו משפחות יהודיות רבות לשכונות הסמוכות: [[וויליאמסבורג]], [[בורו פארק]], ופלטבוש. הרבי דיבר ועודד את היהודים להישאר בקראון הייטס, אך למרות זאת נמשכה העזיבה ההמונית מקראון הייטס. | ||
ר' אהרן | ר' אהרן הבין כי בכדי ש[[קראון הייטס]] תשאר מרכז לחסידות חב"ד גם בעוד שנים, וכדי שיהודים יוכלו להסתובב בה בחופשיות, חייבים לעשות מעשה שיגרום להרחיב ולבסס את השליטה היהודית סביב [[770]]. הבסיס ייתן כוח ליהודים להשאר בשכונה, דבר שיגרום להם לנוע בחופשיות ובביטחון בשכונה בכללותה. ואכן ר' אהרן היה מאלו שדאגו ודחפו את הרחבת [[הזאל הגדול]] של בנין [[770]], ואף השתתף בגופו וממונו בבניה עצמה{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|הרבי בוטח בנו|2055|44|תשפ"ד}}}}. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | ===אחרית ימיו=== | ||
[[קטגוריה:חסידים | באחת התקופות בהן נפל ר' אהרן למשכב. כמעט מידי יום התקשרו מ[[המזכירות]] לביתו של ר' אהרן כדי לשאול בשם הרבי לשלומו. בנוסף לכך שלח הרבי את רופאו כדי לבדוק את ר' אהרן. | ||
נפטר ב[[ט' בשבט]] [[תשנ"ח]]. | |||
== משפחתו == | |||
*בתו, מרת דבורה, אשת הרב [[שניאור זלמן גודמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל בית חב"ד ב[[אשדוד]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/135046 151 אונקיות זהב: חנוכיית הזהב שעמדה בביתו של הרבי]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קליין, אהרון}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:12, 8 באוגוסט 2024
ר' אהרן קליין[1] (י"ח סיון תרע"ו-ט' בשבט תשנ"ח) היה איש עסקים חסיד חב"ד תושב קראון הייטס, ממרחיבי בניין 770, שנהג לקנות עבור הרבי מתנות יקרות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ח סיון תרע"ו בוינה למשפחה מפורסמת במעשי הצדקה שלה, וברבנים הגאונים שפיארו את שושלת המשפחה.
לפני מלחמת העולם השנייה נמלטו הוריו של ר' אהרן לאנגליה, וכך ניצלו. כשנכנסה אנגליה למלחמה, עצרו כוחות הביטחון האנגלים את כל נתיני גרמניה שהתגוררו באנגליה, וכן את כל אלה שדיברו בשפה הגרמנית, על מנת להקשות על שירותי המודיעין הנאציים למצוא מרגלים בתחומי אנגליה. בהתאם לקבעון המחשבתי האנגלי, הם לא הבחינו בין טוב לרע, ועצרו גם את היהודים נתיני גרמניה ודוברי הגרמנית, את קבוצת העצורים הזאת שלחה ממשלת אנגליה למחנה מעצר בקנדה. גם ר' אהרן שדיבר גרמנית, נעצר בשנת תש"ב ונשלח למחנה מעצר בקנדה.
במחנה עצמו שרר מחסור חמור בצרכים יהודיים: לא היו בנמצא סידורים וספרי דת אחרים, שלא לדבר על אוכל כשר ומבנה לבית הכנסת. ר' אהרן - אף שלא היה חסיד חב"ד - שלח מכתב נרגש לאדמו"ר הריי"צ, יחד עם בחורים נוספים כמו ר' ראובן צבי יהודה פייגלשטוק ור' יהודה שפוץ, בו הוא מבקש מהרבי להתערב לטובתם ולעזור להם במצבם העגום.
אדמו"ר הריי"צ אכן נרתם לעניין ושלח אליהם צורכי דת שונים. נוסף על כך שלח הרבי מכתב למשפיע הרב שמואל לויטין, שנשלח על ידי הרבי בשלהי חשוון תש"ב כדי לעזור בהקמת ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. במכתב מבקשו הרבי הריי"צ להתעניין במצבם של העצורים היהודים במחנות, ואם אפשר שגם יוכלו ללמוד עמם במחנה המעצר.
לאחר חצי שנה, בסביבות חג הפסח תש"ב, שוחררו חלק מן הבחורים היהודיים והצטרפו לישיבת תומכי תמימים מונטריאול. הבחורים התקבלו בשמחה רבה על ידי התמימים השלוחים שלמדו במקום ולכבוד שחרורם אף שלח להם הרבי הריי"צ מכתב מיוחד בו הוא מברכם בברכת מזל טוב כפולה על שחרורם ועל הכנסם ללמוד בישיבת תומכי תמימים.
ר' אהרן למד מספר שנים בישיבה ולאחר מכן נשא את רעייתו זיסל. הזוג התגורר מספר שנים במונטריאול ולאחר מכן בסביבות שנת תש"ז עבר לגור בקראון הייטס.
חפצים שהעניק לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ב העניק לרבי כוס קידוש מזהב במתנה לכבוד יום ההולדת י"א ניסן. על הפסוק חרט את פסוק מפרקו האישי החדש של הרבי: "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור", ובתחתית הכוס חרט את המילה 'ופרצת' שהיתה הסיסמה השגורה על לשונו של הרבי בקשר לפעולות להפצת היהדות והפצת המעיינות באותה תקופה. הרבי השתמש בכוס בשנים המאוחרות של הנשיאות, בימי חג הפסח[2].
בשנת תשל"ד, קנה ר' אהרן גביע מזהב עם תחתית מזהב טהור שערכם הכולל נאמד בכ 7,000 $, סכום גדול בימים ההם, ונתנו לרבי. על הגביע נחרט הכתוב: "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" ועל תחתיתו נחרט "ופרצת". כמה מאנ"ש חפצו להשתתף איתו בנתינת המתנה, אך ר' אהרן סירב.
בשנת תשל"ו הביא לרבי חנוכיית קנים מזהב שעמדה בסלון ביתו של הרבי עליה חרט 'ערכתי נר למשיחי. י"א ניסן תשל"ו. נשיא ישראל'[3]. הוא כתב לרבי, כי הוא יודע שהרבי לא ישתמש בזה, אך מלך צריך שיהיה לו דבר כזה. יחד עם זה, הרבי השתמש בחנוכיה זו בשנת תשל"ח ולטענת אחד מהמשמשים השתמש בה פעם אחת נוספת בשנות המ"מים.
פעולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת השנים הציע ר' אהרן לרבי ב'יחידות' לעשות מגבית מסוימת, והרבי קיבל את הצעתו והכריז על המגבית בהתוועדות שלאחר מכן.
בתחילת שנות הכפי"ם החלה בריחה של תושבים יהודיים מקראון הייטס. עד אז הייתה קראון הייטס המרכז היהודי החרדי בניו יורק, אך מאימת הכושים שהחלו לקנות עוד ועוד בתים ברחבי השכונה, עקרו משפחות יהודיות רבות לשכונות הסמוכות: וויליאמסבורג, בורו פארק, ופלטבוש. הרבי דיבר ועודד את היהודים להישאר בקראון הייטס, אך למרות זאת נמשכה העזיבה ההמונית מקראון הייטס.
ר' אהרן הבין כי בכדי שקראון הייטס תשאר מרכז לחסידות חב"ד גם בעוד שנים, וכדי שיהודים יוכלו להסתובב בה בחופשיות, חייבים לעשות מעשה שיגרום להרחיב ולבסס את השליטה היהודית סביב 770. הבסיס ייתן כוח ליהודים להשאר בשכונה, דבר שיגרום להם לנוע בחופשיות ובביטחון בשכונה בכללותה. ואכן ר' אהרן היה מאלו שדאגו ודחפו את הרחבת הזאל הגדול של בנין 770, ואף השתתף בגופו וממונו בבניה עצמה[4].
אחרית ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת התקופות בהן נפל ר' אהרן למשכב. כמעט מידי יום התקשרו מהמזכירות לביתו של ר' אהרן כדי לשאול בשם הרבי לשלומו. בנוסף לכך שלח הרבי את רופאו כדי לבדוק את ר' אהרן.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת דבורה, אשת הרב שניאור זלמן גודמן משלוחי הרבי לארץ הקודש ומנהל בית חב"ד באשדוד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ היה מכונה בפי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשם 'קליין הגבוה'.
- ↑ הסבר על הכוס בתערוכת ספריית ליובאוויטש תשפ"ב, תצלום איכותי של הכוס.
- ↑ מגזין 'תחיינו', ראיתי, והנה מנורת זהב, בהוצאת 'ועד תלמידי התמימים העולמי', גליון 2 עמוד 29.
- ↑ *שלום מגידמן, הרבי בוטח בנו, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2055 עמוד 44 (תשפ"ד)
