ה' יקום דמו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (22 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מצבת [[הרבנית חיה מושקא]] שנוסחה על ידי [[הרבי]] עצמו, כשבתחתית המצבה מוזכרת אחותה [[שיינא הורנשטיין]] עם הכיתוב "הי"ד"]] | |||
'''השם יקום דמו''' (בראשי תיבות: '''הי"ד''') הוא נוסח בקשה יהודי שמופיע כתוספת לאחר שמו של | '''השם יקום דמו''' (בראשי תיבות: '''הי"ד''') הוא נוסח בקשה יהודי שמופיע כתוספת לאחר שמו של יהודי שנרצח על [[קידוש ה']] על ידי גויים בגלל היותו [[יהודי]]. הבקשה היא מה' שיבצע נקמה במי שהביאו להריגתו. רבים נוהגים לצרף את הביטוי לאחר שמם של הנרצחים בפוגרומים ובפרעות, ב[[שואה]], חללי [[צה"ל]] ופעולות האיבה. | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
{{ציטוט|וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:{{הערה|דברים לב, מג.}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:{{הערה|יואל ד, כא.}} וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:{{הערה|תהלים עט, י.}} וְאוֹמֵר, כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:{{הערה|תהלים ט, יג.}} וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:{{הערה|תהלים קי, ו-ז.}}}} | {{ציטוט|וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:{{הערה|דברים לב, מג.}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:{{הערה|יואל ד, כא.}} וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:{{הערה|תהלים עט, י.}} וְאוֹמֵר, כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:{{הערה|תהלים ט, יג.}} וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:{{הערה|תהלים קי, ו-ז.}}}} | ||
כמו כן בתפילת [[אבינו מלכנו]] הנאמרת בימים הנוראים ובימי התעניות מבקשים: | |||
{{ציטוט|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקוֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָׁפוּךְ.}} | |||
==השימוש בביטוי== | ==השימוש בביטוי== | ||
השימוש בביטוי ה' יקום דמו נעשה בהנצחה על מצבות הקדושים, הקדשות בספרים ובבתי הכנסת וכן בלשון המדוברת והכתובה. הביטוי מופיע החל מראשית תקופת ה[[אחרונים]] ואף ב[[ראשי תיבות]], דבר המורה על כך שהביטוי כבר אז היה נפוץ. | השימוש בביטוי ה' יקום דמו נעשה בהנצחה על [[מצבה|מצבות]] הקדושים, הקדשות בספרים ובבתי הכנסת וכן בלשון המדוברת והכתובה. הביטוי מופיע החל מראשית תקופת ה[[אחרונים]] ואף ב[[ראשי תיבות]], דבר המורה על כך שהביטוי כבר אז היה נפוץ. | ||
רבי אהרן ברכיה ממודנה שהיה רב ו[[קבלה|מקובל]] בן יהדות איטליה בספרו "מעבר יבק" כותב שיש תועלת לנשמת ההרוג מכך שאומרים עליו "השם יקום דמו": {{ציטוטון|ועושים לנהרג נחת רוח כשמזכירים אותו לומר השם יקום דמו.}}{{הערה|מאמר שפת אמת פרק י.}}. | רבי אהרן ברכיה ממודנה שהיה רב ו[[קבלה|מקובל]] בן יהדות איטליה בספרו "מעבר יבק" כותב שיש תועלת לנשמת ההרוג מכך שאומרים עליו "השם יקום דמו": {{ציטוטון|ועושים לנהרג נחת רוח כשמזכירים אותו לומר השם יקום דמו.}}{{הערה|מאמר שפת אמת פרק י.}}. | ||
הרב הראשי הצבאי, הרב [[שלמה גורן]] הסיק שניתן להשתמש בביטוי גם לגבי חלל צה"ל שנהרג בשוגג מאש כוחותינו, כיון שגם הוא קורבן של המלחמה{{הערה|שו"ת משיב מלחמה, חלק ג סימן ב.}}. | הרב הראשי הצבאי, הרב [[שלמה גורן]] הסיק שניתן להשתמש בביטוי גם לגבי חלל צה"ל שנהרג בשוגג מאש כוחותינו, כיון שגם הוא קורבן של המלחמה{{הערה|שו"ת משיב מלחמה, חלק ג סימן ב.}}. | ||
בשולחן ערוך נאמר: "אם מצאו ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין, ולא יחלצו בו אפילו מנעליו"{{הערה|שולחן ערוך יורה דעה שסד, ד. ובש"ך: כדי להעלות חימה ולנקום נקם.}} מטעם זה חיילים שנהרגו בקרב ונרצחים, נקברים בבגדיהם ונעליהם, ללא [[טהרה (אבלות)|טהרה]] וזאת כדי לקבור אף את דם החלל שלא ייאבד בטהרה, וכדי לעורר את נקמת ה'. | |||
==בדברי הרבי== | ==בדברי הרבי== | ||
[[הרבי]] כתב בנוגע לקדושי [[השואה]] ובכלל: "מפורסם מנהגם של רוב המכריע של בני עמנו, וכמובן אני בתוכם, שכשמזכירים את הקדושים היינו '''כל''' בני ישראל שניספו במחנות הריכוז ובגיטאות, מוסיפים - '''ה' יקום דמם'''. ולהבדיל וכו' בקצה הכי תחתון, כשמזכירים היטלר ועוזריו מוסיפים - '''ימח שמם'''. והביאור | [[קובץ:הרבי מוסיף הי"ד.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי מוסיף ב[[כתי"ק]] את המילים 'הי"ד' מ{{בית משיח}} 1415]] | ||
[[הרבי]] כתב בנוגע לקדושי [[השואה]] ובכלל: "מפורסם מנהגם של רוב המכריע של בני עמנו, וכמובן אני בתוכם, שכשמזכירים את הקדושים היינו '''כל''' בני ישראל שניספו במחנות הריכוז ובגיטאות, מוסיפים - '''ה' יקום דמם'''. ולהבדיל וכו' בקצה הכי תחתון, כשמזכירים היטלר ועוזריו מוסיפים - '''ימח שמם'''. והביאור בהנזכר לעיל, אשר כל יהודי שנרצח על שום שהוא יהודי, קדוש יאמר לו, ובטוחים אנו שה' יקום דמו והרוצח [[יימח שמו|ימח שמו]]{{הערה|אגרת לחברת הכנסת חייקה גרוסמן בנוגע לנספים בשואה, [https://drive.google.com/file/d/1Tt6i_9kcnKVBbdA8JK_TqjMiwgumCiEy/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 397]. וראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 120].}}. | |||
בקשר לספר זכרון בשם "דובב שפתי ישנים" שהופיע בשנת [[תשל"א]] לזכרו של חייל צה"ל דב אטינגר הי"ד שנרצח בהרי חברון כתב הרבי ש"ה' יקום דמו" נכתב על מי שנפל על קידוש ה'. זהו תואר כה נעלה וקדוש, כך שצריך עיון אם יש צורך להוסיף עליו תארים נוספים{{הערה|מכתב מר"ח טבת תשל"א. אגרות קודש חלק כ"ז עמ' נט-ס. "צריך עיון אם יש להרבות בתוארים לאחרי הזכרת "הי"ד", המורה שנפל על קידוש השם".}}. | |||
לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא]], הרבי בעצמו כתב את נוסח המצבה. בנוסח זה, הזכיר את אחות הרבנית, [[הרבנית שיינא]] הי"ד. תהליך כתיבת הנוסח היה מדוקדק, והמזכיר הקליד את הנוסח שהרבי הכין והגיש אותו להגהה והרבי שב והדגיש מספר מילים וגם את המילה 'הי"ד'. | |||
==פרשיית [[ישראל יודקין|יודקין]]== | |||
ב[[מלחמת חרבות ברזל]], נהרג החייל החב"די הת' [[ישראל יודקין]] הי"ד, ומשרד הביטחון סירב לחריטת הי"ד על מציבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו]}}. ובחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית. | |||
המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". ובהמשך נחרטה על מצבת החייל החב"די המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל. בזכות המאבק האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה. | |||
==ראו גם== | |||
*[[מצבה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/special/1097672/ נשלף מהארכיון: "הי"ד" במודעות אבל של משפחת נתניהו] {{אינפו}} | |||
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 1415 מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד {{בית משיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ביטויים יהודיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:06, 6 באוגוסט 2024
השם יקום דמו (בראשי תיבות: הי"ד) הוא נוסח בקשה יהודי שמופיע כתוספת לאחר שמו של יהודי שנרצח על קידוש ה' על ידי גויים בגלל היותו יהודי. הבקשה היא מה' שיבצע נקמה במי שהביאו להריגתו. רבים נוהגים לצרף את הביטוי לאחר שמם של הנרצחים בפוגרומים ובפרעות, בשואה, חללי צה"ל ופעולות האיבה.
מקור הביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתנ"ך מופיעה הבקשה מה' לנקום דם עבדיו השפוך פעמים רבות. לדוגמא בשירת האזינו: לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ"[1]. וכן: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם"[2] "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ"[3]. בספר תהלים: "אֵ-ל נְקָמוֹת ה', אֵ-ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ. הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים"[4].
בנוסח תפילת אב הרחמים שנתקן לאומרה קודם תפלת מוסף של שבת קודש, לזכר ההרוגים בפרעות מסעי הצלב[5] מוזכרת הבקשה מה' לנקום נקמת דם עבדיו השפוך:
וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:[6] וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:[7] וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:[8] וְאוֹמֵר, כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:[9] וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:[10]
כמו כן בתפילת אבינו מלכנו הנאמרת בימים הנוראים ובימי התעניות מבקשים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקוֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָׁפוּךְ.
השימוש בביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
השימוש בביטוי ה' יקום דמו נעשה בהנצחה על מצבות הקדושים, הקדשות בספרים ובבתי הכנסת וכן בלשון המדוברת והכתובה. הביטוי מופיע החל מראשית תקופת האחרונים ואף בראשי תיבות, דבר המורה על כך שהביטוי כבר אז היה נפוץ.
רבי אהרן ברכיה ממודנה שהיה רב ומקובל בן יהדות איטליה בספרו "מעבר יבק" כותב שיש תועלת לנשמת ההרוג מכך שאומרים עליו "השם יקום דמו": "ועושים לנהרג נחת רוח כשמזכירים אותו לומר השם יקום דמו."[11].
הרב הראשי הצבאי, הרב שלמה גורן הסיק שניתן להשתמש בביטוי גם לגבי חלל צה"ל שנהרג בשוגג מאש כוחותינו, כיון שגם הוא קורבן של המלחמה[12].
בשולחן ערוך נאמר: "אם מצאו ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין, ולא יחלצו בו אפילו מנעליו"[13] מטעם זה חיילים שנהרגו בקרב ונרצחים, נקברים בבגדיהם ונעליהם, ללא טהרה וזאת כדי לקבור אף את דם החלל שלא ייאבד בטהרה, וכדי לעורר את נקמת ה'.
בדברי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
1415הרבי כתב בנוגע לקדושי השואה ובכלל: "מפורסם מנהגם של רוב המכריע של בני עמנו, וכמובן אני בתוכם, שכשמזכירים את הקדושים היינו כל בני ישראל שניספו במחנות הריכוז ובגיטאות, מוסיפים - ה' יקום דמם. ולהבדיל וכו' בקצה הכי תחתון, כשמזכירים היטלר ועוזריו מוסיפים - ימח שמם. והביאור בהנזכר לעיל, אשר כל יהודי שנרצח על שום שהוא יהודי, קדוש יאמר לו, ובטוחים אנו שה' יקום דמו והרוצח ימח שמו[14].
בקשר לספר זכרון בשם "דובב שפתי ישנים" שהופיע בשנת תשל"א לזכרו של חייל צה"ל דב אטינגר הי"ד שנרצח בהרי חברון כתב הרבי ש"ה' יקום דמו" נכתב על מי שנפל על קידוש ה'. זהו תואר כה נעלה וקדוש, כך שצריך עיון אם יש צורך להוסיף עליו תארים נוספים[15].
לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא, הרבי בעצמו כתב את נוסח המצבה. בנוסח זה, הזכיר את אחות הרבנית, הרבנית שיינא הי"ד. תהליך כתיבת הנוסח היה מדוקדק, והמזכיר הקליד את הנוסח שהרבי הכין והגיש אותו להגהה והרבי שב והדגיש מספר מילים וגם את המילה 'הי"ד'.
פרשיית יודקין[עריכה | עריכת קוד מקור]
במלחמת חרבות ברזל, נהרג החייל החב"די הת' ישראל יודקין הי"ד, ומשרד הביטחון סירב לחריטת הי"ד על מציבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד[16]. ובחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.
המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". ובהמשך נחרטה על מצבת החייל החב"די המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל. בזכות המאבק האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, נשלף מהארכיון: "הי"ד" במודעות אבל של משפחת נתניהו
- שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח 1415 מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד
הערות שוליים
- ↑ דברים לב, לה.
- ↑ דברים לב, מא.
- ↑ דברים לב, מג.
- ↑ תהילים צד, א-ב.
- ↑ בשנת ד'תתנ"ו.
- ↑ דברים לב, מג.
- ↑ יואל ד, כא.
- ↑ תהלים עט, י.
- ↑ תהלים ט, יג.
- ↑ תהלים קי, ו-ז.
- ↑ מאמר שפת אמת פרק י.
- ↑ שו"ת משיב מלחמה, חלק ג סימן ב.
- ↑ שולחן ערוך יורה דעה שסד, ד. ובש"ך: כדי להעלות חימה ולנקום נקם.
- ↑ אגרת לחברת הכנסת חייקה גרוסמן בנוגע לנספים בשואה, לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 397. וראה התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 120.
- ↑ מכתב מר"ח טבת תשל"א. אגרות קודש חלק כ"ז עמ' נט-ס. "צריך עיון אם יש להרבות בתוארים לאחרי הזכרת "הי"ד", המורה שנפל על קידוש השם".
- ↑ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו