אריה לייב שיינין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (23 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אריה לייב (לייבע) שיינין''' (מכונה בשם '''דער דוקשיצער רב''' | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''אריה לייב (לייבע) שיינין''' (מכונה בשם '''דער דוקשיצער רב'''), ([[תרמ"ט]] – [[ל"ג בעומר]] [[תש"ב]]) היה חסיד חב"ד שכיהן כרבה של [[דוקשיץ]] במשך קרוב לעשרים שנה, ונחשב לאחד הדמויות הפאר שהוציאה ישיבת [[תומכי תמימים]] תחת ידיה. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא עליו כי הוא [[בינוני]] על פי ה[[תניא]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
בגיל צעיר מאוד, שלחו אותו הוריו ל[[ליובאוויטש]] יחד עם עוד שני ילדים בני גילו הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. עם הגעתם של שלושת הילדים לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נפתחה במיוחד בשבילם כיתה מיוחדת לצעירים, שהיוותה את היסוד ל[[חיידר]] שפעל לצידה של ישיבת תומכי תמימים. | בגיל צעיר מאוד, שלחו אותו הוריו ל[[ליובאוויטש]] יחד עם עוד שני ילדים בני גילו הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. עם הגעתם של שלושת הילדים לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נפתחה במיוחד בשבילם כיתה מיוחדת לצעירים, שהיוותה את היסוד ל[[חיידר]] שפעל לצידה של ישיבת תומכי תמימים. | ||
הרב שיינין נתפס עד מהרה בהדרכה החסידית שקיבל מאת זקני המשפיעים בישיבה, והחל לעסוק בעבודת התפילה כשהוא משקיע שעות ארוכות | הרב שיינין נתפס עד מהרה בהדרכה החסידית שקיבל מאת זקני המשפיעים בישיבה, והחל לעסוק בעבודת התפילה כשהוא משקיע שעות ארוכות ב[[התבוננות]] בעניני חסידות עמוקים. הוא היה מופשט מהעולם הזה, והיה מונח במשך כל שעות היום בעניני החסידות שלמד. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] העריך מאוד את עבודתו והתעסקותו במסירות בעניני החסידות, והתבטא עליו בביטויים מופלאים עד שאמר עליו שהוא "בינוני על פי התניא", ושהיה כדאי את כל ההשקעה לייסד את ישיבת תומכי תמימים בשביל לייבע שיינין בלבד, וכל השאר הוא רווח נקי. | [[אדמו"ר הרש"ב]] העריך מאוד את עבודתו והתעסקותו במסירות בעניני החסידות, והתבטא עליו בביטויים מופלאים עד שאמר עליו שהוא "בינוני על פי התניא", ושהיה כדאי את כל ההשקעה לייסד את ישיבת תומכי תמימים בשביל לייבע שיינין בלבד, וכל השאר הוא רווח נקי. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
כשהגיע לגיל נישואין, [[אדמו"ר הרש"ב]] בעצמו דאג לשדך אותו עם בתו של אחד מחסידי חב"ד שהתגוררו ב[[זעמבין]]. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במקום מגורי הורי הכלה בזעמבין, כשהוא משמש על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ כ[[משפיע]] בזעמבין ובסביבותיה. מתוקף תפקידו היה נוסע לעיתים קרובות לעיירות הושנות בהם היו מרוכזים חסידים על מנת להתוועד איתם ולרומם את מצבם בעניני לימוד החסידות וההתקשרות לרבי. | כשהגיע לגיל נישואין, [[אדמו"ר הרש"ב]] בעצמו דאג לשדך אותו עם בתו של אחד מחסידי חב"ד שהתגוררו ב[[זעמבין]]. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במקום מגורי הורי הכלה בזעמבין, כשהוא משמש על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ כ[[משפיע]] בזעמבין ובסביבותיה. מתוקף תפקידו היה נוסע לעיתים קרובות לעיירות הושנות בהם היו מרוכזים חסידים על מנת להתוועד איתם ולרומם את מצבם בעניני לימוד החסידות וההתקשרות לרבי. | ||
לאחר | לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב, התקשר הרב שיינין לבנו וממלא מקומו אדמו"ר הריי"צ ועשה את כל שביכולתו ואף למעלה מזה [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] מדי שנה במסירות נפש, למרות כל הסכנות ומלחמות האזרחים שפרצו בכל פינה. | ||
===רבה של דוקשיץ=== | ===רבה של דוקשיץ=== | ||
ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] של [[חודש תשרי]] [[תרפ"ב]] הורה לו אדמו"ר הריי"צ לכהן כרב בעיירה החסידית [[דוקשיץ]] שב[[פולין]], כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת [[סמיכה]] מרבה של העיר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. אדמו"ר הריי"צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול ו[[ענווה]] גדולים, ציווה עליו באותה | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת תורה]] של [[חודש תשרי]] [[תרפ"ב]] הורה לו אדמו"ר הריי"צ לכהן כרב בעיירה החסידית [[דוקשיץ]] שב[[פולין]], כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת [[סמיכה]] מרבה של העיר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. אדמו"ר הריי"צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול ו[[ענווה]] גדולים, ציווה עליו באותה התוועדות בפולנית: "זנאי פנו" - דע מיהו בעל הבית (היינו שהוא צריך להתנהג בעיירה בתוקף המתאים לרב). | ||
הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש"יראתו קודמת לחכמתו". | הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש"יראתו קודמת לחכמתו". | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
בשנות המחלוקת עמד לצידו הרב [[יוחנן גורדון]] שהכיר אותו עוד מימי לימודיהם יחד בישיבה בליובאוויטש, וכן הוא קיבל לעיתים קרובות מכתבי עידוד מאדמו"ר הריי"צ שחיזקו אותו להמשיך להילחם על תפקיד הרבנות. | בשנות המחלוקת עמד לצידו הרב [[יוחנן גורדון]] שהכיר אותו עוד מימי לימודיהם יחד בישיבה בליובאוויטש, וכן הוא קיבל לעיתים קרובות מכתבי עידוד מאדמו"ר הריי"צ שחיזקו אותו להמשיך להילחם על תפקיד הרבנות. | ||
מלבד ניהול עניני הקהילה כרישום [[נישואין]] ועריכת חופות, נהג הרב שיינין לחזור | מלבד ניהול עניני הקהילה כרישום [[נישואין]] ועריכת חופות, נהג הרב שיינין לחזור מדי שבוע חסידות ב'[[חדר שני]]' שבבית הכנסת החב"די המקומי, וב[[שבת תשובה]] וב[[שבת הגדול]] מסר דרשה בפני כל בני העיר. | ||
===הנסיעות לרבי=== | ===הנסיעות לרבי=== | ||
לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. | לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. באחת השנים התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות נוספים על החובות שכבר היו לו מנסיעתו לתשרי, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי. בשנת [[תרצ"ב]] נסע לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת בתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], וזכה להיות אחד מעדי הכתובה. | |||
===פעילות בערי ליטא=== | ===פעילות בערי ליטא=== | ||
במשך שנות כהונתו ברבנות דוקשיץ, לא צימצם את תחום השפעתו בעיירה בלבד, אלא נסע בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ לכל סביבות ליטא ופולין, ביקר שם את מצב הקהילות החסידיות, ודיווח לאדמו"ר הריי"צ על המתרחש כשעל הדרך הוא משתדל לסייע ככל יכולתו בביסוס החיים החסידיים. | במשך שנות כהונתו ברבנות דוקשיץ, לא צימצם את תחום השפעתו בעיירה בלבד, אלא נסע בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ לכל סביבות [[ליטא]] ופולין, ביקר שם את מצב הקהילות החסידיות, ודיווח לאדמו"ר הריי"צ על המתרחש כשעל הדרך הוא משתדל לסייע ככל יכולתו בביסוס החיים החסידיים. | ||
עם אסיפת התייסדותה של 'אגודת החסידים ב[[פולין]] ליטא ולטביה' בעשרת ימי תשובה של שנת [[תרצ"א]], החל לפעול למען עריכתם של מסעות חיזוק על ידי אדמו"ר הריי"צ למדינות אלו. פעולותיו נשאו פרי, ואדמו"ר הריי"צ אכן ערך מספר מסעות, כשהרב שיינין עמד בראש ארגון הפרטים סביב המסעות ועריכת קבלות הפנים ההמוניות לכבודו של אדמו"ר הריי"צ. | עם אסיפת התייסדותה של 'אגודת החסידים ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה' בעשרת ימי תשובה של שנת [[תרצ"א]], החל לפעול למען עריכתם של מסעות חיזוק על ידי אדמו"ר הריי"צ למדינות אלו. פעולותיו נשאו פרי, ואדמו"ר הריי"צ אכן ערך מספר מסעות, כשהרב שיינין עמד בראש ארגון הפרטים סביב המסעות ועריכת קבלות הפנים ההמוניות לכבודו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]], נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]] להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש"א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים. | לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]], נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]] להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש"א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים. | ||
לאחר חצי שנה של עבודות | לאחר חצי שנה של עבודות כפייה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י"ח אייר]] [[תש"ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך בתו בעודו עסוק בתפילה ועטור ב[[טלית]] ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת [[וידוי]] בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם "שמע ישראל". | ||
ידיד נפשו הרב [[יוחנן גורדון]] קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה | ניסן גורדון בן ידיד נפשו הרב [[יוחנן גורדון]] קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה ב[[שואה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 50: | שורה 51: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], בסדרת כתבות לתיאור דמותו בתוך [[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/19/805107340131.html מסכת חייו של הגאון החסיד הרב אריה לייב שיינין פרק א'] • [http://www.scribd.com/doc/185707119/903 פרק ב' (עמוד 54)] • [http://www.scribd.com/doc/187623690/904 פרק ג' (עמוד 46)]'''. | *[[שניאור זלמן ברגר]], בסדרת כתבות לתיאור דמותו בתוך [[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/19/805107340131.html מסכת חייו של הגאון החסיד הרב אריה לייב שיינין פרק א'] • [http://www.scribd.com/doc/185707119/903 פרק ב' (עמוד 54)] • [http://www.scribd.com/doc/187623690/904 פרק ג' (עמוד 46)]'''. | ||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 243-256. | |||
{{מיון רגיל:שיינין, אריה לייב}} | {{מיון רגיל:שיינין, אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:21, 5 באוגוסט 2024
הרב אריה לייב (לייבע) שיינין (מכונה בשם דער דוקשיצער רב), (תרמ"ט – ל"ג בעומר תש"ב) היה חסיד חב"ד שכיהן כרבה של דוקשיץ במשך קרוב לעשרים שנה, ונחשב לאחד הדמויות הפאר שהוציאה ישיבת תומכי תמימים תחת ידיה. אדמו"ר הרש"ב התבטא עליו כי הוא בינוני על פי התניא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בסביבות שנת תרמ"ט בבוברויסק שברוסיה הלבנה לאביו הרב איסר שיינין ולאמו שרה, בתו של החסיד ר' שמחה לוין, מחסידי אדמו"ר המהר"ש.
בגיל צעיר מאוד, שלחו אותו הוריו לליובאוויטש יחד עם עוד שני ילדים בני גילו הרב אברהם פריז והרב אליהו ייאכיל סימפסון. עם הגעתם של שלושת הילדים לחצרו של אדמו"ר הרש"ב, נפתחה במיוחד בשבילם כיתה מיוחדת לצעירים, שהיוותה את היסוד לחיידר שפעל לצידה של ישיבת תומכי תמימים.
הרב שיינין נתפס עד מהרה בהדרכה החסידית שקיבל מאת זקני המשפיעים בישיבה, והחל לעסוק בעבודת התפילה כשהוא משקיע שעות ארוכות בהתבוננות בעניני חסידות עמוקים. הוא היה מופשט מהעולם הזה, והיה מונח במשך כל שעות היום בעניני החסידות שלמד.
אדמו"ר הרש"ב העריך מאוד את עבודתו והתעסקותו במסירות בעניני החסידות, והתבטא עליו בביטויים מופלאים עד שאמר עליו שהוא "בינוני על פי התניא", ושהיה כדאי את כל ההשקעה לייסד את ישיבת תומכי תמימים בשביל לייבע שיינין בלבד, וכל השאר הוא רווח נקי.
תקופת זעמבין[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהגיע לגיל נישואין, אדמו"ר הרש"ב בעצמו דאג לשדך אותו עם בתו של אחד מחסידי חב"ד שהתגוררו בזעמבין. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במקום מגורי הורי הכלה בזעמבין, כשהוא משמש על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בזעמבין ובסביבותיה. מתוקף תפקידו היה נוסע לעיתים קרובות לעיירות הושנות בהם היו מרוכזים חסידים על מנת להתוועד איתם ולרומם את מצבם בעניני לימוד החסידות וההתקשרות לרבי.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, התקשר הרב שיינין לבנו וממלא מקומו אדמו"ר הריי"צ ועשה את כל שביכולתו ואף למעלה מזה לנסוע אל הרבי מדי שנה במסירות נפש, למרות כל הסכנות ומלחמות האזרחים שפרצו בכל פינה.
רבה של דוקשיץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות שמחת תורה של חודש תשרי תרפ"ב הורה לו אדמו"ר הריי"צ לכהן כרב בעיירה החסידית דוקשיץ שבפולין, כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת סמיכה מרבה של העיר רבי לוי יצחק שניאורסון. אדמו"ר הריי"צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול וענווה גדולים, ציווה עליו באותה התוועדות בפולנית: "זנאי פנו" - דע מיהו בעל הבית (היינו שהוא צריך להתנהג בעיירה בתוקף המתאים לרב).
הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש"יראתו קודמת לחכמתו".
כשהגיע לדוקשיץ, המתנגדים התנגדו למינויו והעמידו רב משלהם בשם מרדכי יעקב גאלינקין. הם אף ניסו להעליל עליו עלילות באוזני המושל שזימן אותו אליו לשיחת בירור, אך לאחר שנפגש איתו הבין שהכל עלילות שווא של מתנגדיו, ואמר כי תוארו הוא "כפני מלאך אלוקים". המחלוקת נמשכה מספר שנים עד שהשלטונות המקומיים החליטו לעשות לדבר סוף, ובבחירות שהתקיימו בין בני העיירה ניצח הרב שיינין ברוב קולות, וכן היה גם בסיבוב השני.
לאחר זכייתו בבחירות, ניתנה לו דירת מגורים מאת הנהגת הקהילה, ולפרנסת בתו עסקה אשתו במכירת שמרים, כשמידי פעם נכנס סכום כסף נוסף שקיבל בעבור עיסוקו בהנהגת הקהילה ובסידור קידושין.
בשנות המחלוקת עמד לצידו הרב יוחנן גורדון שהכיר אותו עוד מימי לימודיהם יחד בישיבה בליובאוויטש, וכן הוא קיבל לעיתים קרובות מכתבי עידוד מאדמו"ר הריי"צ שחיזקו אותו להמשיך להילחם על תפקיד הרבנות.
מלבד ניהול עניני הקהילה כרישום נישואין ועריכת חופות, נהג הרב שיינין לחזור מדי שבוע חסידות ב'חדר שני' שבבית הכנסת החב"די המקומי, ובשבת תשובה ובשבת הגדול מסר דרשה בפני כל בני העיר.
הנסיעות לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב שיינין היה 'קאך' גדול בנסיעה לרבי והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. באחת השנים התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב.
בשנת תרפ"ט זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות נוספים על החובות שכבר היו לו מנסיעתו לתשרי, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי. בשנת תרצ"ב נסע לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת בתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ הרבנית שיינא, וזכה להיות אחד מעדי הכתובה.
פעילות בערי ליטא[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנות כהונתו ברבנות דוקשיץ, לא צימצם את תחום השפעתו בעיירה בלבד, אלא נסע בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ לכל סביבות ליטא ופולין, ביקר שם את מצב הקהילות החסידיות, ודיווח לאדמו"ר הריי"צ על המתרחש כשעל הדרך הוא משתדל לסייע ככל יכולתו בביסוס החיים החסידיים.
עם אסיפת התייסדותה של 'אגודת החסידים בפולין ליטא ולטביה' בעשרת ימי תשובה של שנת תרצ"א, החל לפעול למען עריכתם של מסעות חיזוק על ידי אדמו"ר הריי"צ למדינות אלו. פעולותיו נשאו פרי, ואדמו"ר הריי"צ אכן ערך מספר מסעות, כשהרב שיינין עמד בראש ארגון הפרטים סביב המסעות ועריכת קבלות הפנים ההמוניות לכבודו של אדמו"ר הריי"צ.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי בחודש תשרי של שנת ת"ש, נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. בח' בתמוז תש"א פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.
לאחר חצי שנה של עבודות כפייה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו בי"ח אייר תש"ב לקחו את הרב שיינין מתוך בתו בעודו עסוק בתפילה ועטור בטלית ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת וידוי בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם "שמע ישראל".
ניסן גורדון בן ידיד נפשו הרב יוחנן גורדון קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה בשואה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב שיינין נולדו שתי בנים. בנו שלום בער, נלקח יחד איתו ועם רעייתו על ידי הנאצים ונרצחו יחד על קידוש השם. בנוגע לבנו הבכור חיים יקותיאל ישנם דעות חלוקות האם הצליח להינצל או שנספה יחד עם כל בני העיירה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, בסדרת כתבות לתיאור דמותו בתוך שבועון בית משיח: מסכת חייו של הגאון החסיד הרב אריה לייב שיינין פרק א' • פרק ב' (עמוד 54) • פרק ג' (עמוד 46).
- ספר חסידים הראשונים ע' 243-256.