מיכאל אבישיד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
(←‏קישורים חיצוניים: הוספת קטגוריה)
 
(57 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מיכאל שלמה מסעוד אבישיד''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1973) הוא רב קהילת חב"ד 'אור ליובאוויטש' ברמת [[בית שמש]] א', וראש [[כולל אברכים]] 'תורה אור' ב[[ביתר עלית]], לדוברי צרפתית.
[[קובץ:הרב אבישיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אבישיד במסירת שיעור בכולל שבראשותו ([[תשע"ז]])]]
הרב '''מיכאל שלמה אבישיד''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1973) הוא רב בקהילת חב"ד ברמת [[בית שמש]] א', ראש [[כולל אברכים]] יושב אוהלים, חבר [[מכון הלכה - חב"ד]] ודיין ב[[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].


[[קובץ:הרב מיכאל אבישיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אבישיד נואם בכנס של '[[מכון הלכה חב"ד]]']]
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[צרפת]] ב[[כ"ו כסלו]] [[תשל"ד]] להוריו ר' יעקב ויוכבד אבישיד.
נולד ב[[ארץ ישראל]] ב[[כ"ו כסלו]] [[תשל"ד]] להוריו ר' יעקב ושרה אבישיד.


בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
בשנת [[תשמ"ה]] התקרבה משפחתו לחסידות חב"ד אחרי מופת שחוו עם [[הרבי]], בעוד הוא עצמו המשיך ללמוד במוסדות תורניים ב[[פריז]] שאינם משתייכים לחסידות חב"ד.


בשנת [[תשנ"ז]] התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' ניסים אליהו אדרעי מ[[כפר חב"ד]].
בשנת [[תשמ"ח]] עשה צעד נוסף בהתקרבותו לחסידות חב"ד, כאשר התבקש על ידי הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] ששימש באותה שעה כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], לתרגם את השיחה של הרבי שמסר בבית הכנסת בו התפלל. החזרה על השיחה הביאה לכך שילמד שיחות נוספות, ובסופו של דבר עבר בעצמו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].


לאחר שנתיים בהן התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד ב[[כולל אברכים]] המקומי, עבר להתגורר ב[[בית שמש]], ועם התפתחות הקהילה החב"דית המקומית התמנה כרב קהילת 'אור ליובאוויטש' ברמה א', ומרבני הקהילתה הצרפתית החב"דית בעיר.
כבר בהיותו בחור זכה לסיים את הש"ס, ובשנת [[תשנ"ז]] התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' [[ניסים אליהו אדרעי]] מ[[כפר חב"ד]], וקבע את מגוריו בסמיכות להורי אשתו והקדיש את עיתותיו ללימוד [[סמיכה לרבנות]], ואף נבחן והוסמך על ידי גדולי הרבנים לרבנות.


בנוסף, משמש כראש כולל אברכים 'תורה אור' ב[[ביתר עלית]], ומוסר שיעורים רבים בהלכה ובחסידות בשפה הצרפתית.
בשנת [[תשנ"ט]] התמנה לשמש כראש מכון ללימודי איסור והיתר בעיר [[ירושלים]], ולמסור שיעורים בכולל להוראה ב[[הלכות]] נדה ושבת, ובעקבות תפקידים אלו עבר להתגורר ברמה א' בעיר [[בית שמש]], לאחר שפעל באופן לא פורמאלי מונה לאחר מספר שנים על ידי שליח הרבי בעיר הרב [[אליעזר ויינר]] לשמש כשליח יעודי לקהילה הצרפתית.


בשנת [[תשע"ד]] התמודד בתחרות בקיאות עולמית בהלכה, גבר על שאר המתמודדים, וזכה במקום הראשון.
במשך השנים הצטרף לקהילה החב"דית בעיר שכבר התגבשה, והוא התמנה לרב אחת הקהילות ועם השנים התקבע מעמדו כרב של קהילת חבד ללא שהיה צריך להיבחר באופן פורמאלי.
 
בשנת [[תשס"ט]] הקים כולל לרבנות בעיר [[ביתר עלית]] מתוך מטרה להכשיר רבנים בתקופה של ארבע שנים, שיוכלו לשמש בכל אתגר רבני של קהילה. מסלול הלימודים בכולל שהקים מקיף לימוד מעמיד של אורח חיים חלק א, הלכות שבת, הלכות נדה (עם שימוש מעשי לבדיקת מראות), מקוואות, אבילות וסידור קידושין.
 
לאורך שנות הכולל זכה להעמיד רבנים רבים שנבחנו על ידי גדולי הרבנים וזכו לעבור בהצלחה ובהצטיינות את מבחני [[הרבנות הראשית לישראל]], המשמשים בפועל במשרות רבניות חשובות בארץ הקודש ובצרפת.
 
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]], והחל לפרסם פסקים הלכתיים מנומקים בתפוצה מצומצמת בקהילת חב"ד בבית שמש, כאשר חלק מהם זכו לתפוצה נרחבת שעוררה פולמוסים הלכתיים רחבים בציבור החב"די.
 
בשנת [[תשע"ז]] החל לעמול על עריכת סדרת ספרי הלכה בשם 'מחנה מיכאל', ובשנת [[תשפ"ג]] יצא לאור הכרך הראשון.
 
לקראת שנת [[תשפ"ד]] הצטרף לצוות ההיגוי של [[כולל תורה שלימה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147731 דיווח באתר COL].}}.
 
==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם נג'ר.
 
==פסקיו==
*'''כיסוי הדם''' - לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ז]] פרסם חוות דעת הלכתית לפיה אסור לברך את ברכת כיסוי הדם בעת קיום מנהג ה[[כפרות]], מבלי שה[[שוחט]] בדק את הסכין לפני הברכה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/202729/ הרב אבישיד בהערה חשובה על כיסוי הדם בכפרות] {{אינפו}}}}. פרסום פסק זה הוביל לדיון הלכתי פומבי, ורבנים שונים הביאו היתרים שונים כיצד אפשר לברך את הברכה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/202993/ תגובתו של הרב דיקשטיין לצד תגובתו של הרב אבישיד] {{אינפו}}}}.
 
==ספריו==
*'''מחנה מיכאל - קונטרס מחזי כשיקרא''', בירור מקיף בזמן כתיבת הכתובה על פי מנהג חב"ד, תשפ"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/992869/ סקירה על הספר באתר חב"ד אינפו].}}
*'''מחנה מיכאל - הלכות נידה''', תדפיס{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/24-01-2017-01-07-49-%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1.pdf תדפיס על הלכות נידה באתר חב"ד אינפו].}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50116 חב"דניק בפאנל הרבנים: "למרות הדעות, התורה אחת"]''' {{שטורעם}} ה' בסיון תשע"א
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50116 חב"דניק בפאנל הרבנים: "למרות הדעות, התורה אחת"]''' {{שטורעם}} ה' בסיון תשע"א {{קישור שבור}}
*'''[https://chabad.info/magazine/241302/ לימוד הלכה משנה את הצביון של הקהילה כולה]''', ראיון עומק ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1053, טבת תשע"ז
*'''[https://chabad.info/news/coronavirus/595374/ הרב אבישיד פוסק: ניתן להתיר מוזיקה לרגיעה בתקופת העומר]''', פסיקה הלכתית בנוגע לשמיעת מוזיקה בספירת העומר בעידן הקורונה {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבישיד, מיכאל}}
{{מיון רגיל:אבישיד, מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בית שמש: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי צרפתית]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]
[[קטגוריה:משפחת אדרעי]]

גרסה אחרונה מ־18:44, 4 באוגוסט 2024

הרב אבישיד במסירת שיעור בכולל שבראשותו (תשע"ז)

הרב מיכאל שלמה אבישיד (יליד שנת תשל"ד, 1973) הוא רב בקהילת חב"ד ברמת בית שמש א', ראש כולל אברכים יושב אוהלים, חבר מכון הלכה - חב"ד ודיין בועד רבני ליובאוויטש צרפת.

הרב אבישיד נואם בכנס של 'מכון הלכה חב"ד'

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בארץ ישראל בכ"ו כסלו תשל"ד להוריו ר' יעקב ושרה אבישיד.

בשנת תשמ"ה התקרבה משפחתו לחסידות חב"ד אחרי מופת שחוו עם הרבי, בעוד הוא עצמו המשיך ללמוד במוסדות תורניים בפריז שאינם משתייכים לחסידות חב"ד.

בשנת תשמ"ח עשה צעד נוסף בהתקרבותו לחסידות חב"ד, כאשר התבקש על ידי הרב מנחם מענדל פרידמן ששימש באותה שעה כתלמיד-שליח בישיבת תומכי תמימים ברינואה, לתרגם את השיחה של הרבי שמסר בבית הכנסת בו התפלל. החזרה על השיחה הביאה לכך שילמד שיחות נוספות, ובסופו של דבר עבר בעצמו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה.

כבר בהיותו בחור זכה לסיים את הש"ס, ובשנת תשנ"ז התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' ניסים אליהו אדרעי מכפר חב"ד, וקבע את מגוריו בסמיכות להורי אשתו והקדיש את עיתותיו ללימוד סמיכה לרבנות, ואף נבחן והוסמך על ידי גדולי הרבנים לרבנות.

בשנת תשנ"ט התמנה לשמש כראש מכון ללימודי איסור והיתר בעיר ירושלים, ולמסור שיעורים בכולל להוראה בהלכות נדה ושבת, ובעקבות תפקידים אלו עבר להתגורר ברמה א' בעיר בית שמש, לאחר שפעל באופן לא פורמאלי מונה לאחר מספר שנים על ידי שליח הרבי בעיר הרב אליעזר ויינר לשמש כשליח יעודי לקהילה הצרפתית.

במשך השנים הצטרף לקהילה החב"דית בעיר שכבר התגבשה, והוא התמנה לרב אחת הקהילות ועם השנים התקבע מעמדו כרב של קהילת חבד ללא שהיה צריך להיבחר באופן פורמאלי.

בשנת תשס"ט הקים כולל לרבנות בעיר ביתר עלית מתוך מטרה להכשיר רבנים בתקופה של ארבע שנים, שיוכלו לשמש בכל אתגר רבני של קהילה. מסלול הלימודים בכולל שהקים מקיף לימוד מעמיד של אורח חיים חלק א, הלכות שבת, הלכות נדה (עם שימוש מעשי לבדיקת מראות), מקוואות, אבילות וסידור קידושין.

לאורך שנות הכולל זכה להעמיד רבנים רבים שנבחנו על ידי גדולי הרבנים וזכו לעבור בהצלחה ובהצטיינות את מבחני הרבנות הראשית לישראל, המשמשים בפועל במשרות רבניות חשובות בארץ הקודש ובצרפת.

בשנת תשע"ו הצטרף לרבני מכון הלכה - חב"ד, והחל לפרסם פסקים הלכתיים מנומקים בתפוצה מצומצמת בקהילת חב"ד בבית שמש, כאשר חלק מהם זכו לתפוצה נרחבת שעוררה פולמוסים הלכתיים רחבים בציבור החב"די.

בשנת תשע"ז החל לעמול על עריכת סדרת ספרי הלכה בשם 'מחנה מיכאל', ובשנת תשפ"ג יצא לאור הכרך הראשון.

לקראת שנת תשפ"ד הצטרף לצוות ההיגוי של כולל תורה שלימה[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חתנו, הרב מנחם נג'ר.

פסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כיסוי הדם - לקראת יום כיפור תשע"ז פרסם חוות דעת הלכתית לפיה אסור לברך את ברכת כיסוי הדם בעת קיום מנהג הכפרות, מבלי שהשוחט בדק את הסכין לפני הברכה[2]. פרסום פסק זה הוביל לדיון הלכתי פומבי, ורבנים שונים הביאו היתרים שונים כיצד אפשר לברך את הברכה[3].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מחנה מיכאל - קונטרס מחזי כשיקרא, בירור מקיף בזמן כתיבת הכתובה על פי מנהג חב"ד, תשפ"ג[4]
  • מחנה מיכאל - הלכות נידה, תדפיס[5]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים