טל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הסרת קטגוריה:טבע הבריאה; הוספת קטגוריה:מים באמצעות HotCat) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=הצטברות הלחות על פני האדמה לאורך הלילה}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=הצטברות הלחות על פני האדמה לאורך הלילה}} | ||
''' | '''טַל''' הוא שכבה מיימית הנוצרת ומצטברת בעיקר לאורך ה[[לילה]] על גבי חפצים ומשטחים הנמצאים בחוץ באוויר הפתוח, עקב צניחת הטמפרטורה בלילה, אדי המים שבאוויר הפתוח מצטברים לכדי טיפות. את הטל ניתן למצוא בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות לפני שהטל מתאדה בעקבות זריחת השמש. | ||
==היווצרות הטל== | ==היווצרות הטל== | ||
לאורך שעות היום האוויר מכיל לחות בכמות מסויימת, וכאשר הוא מתקרר, יורדת כמות הלחות שהוא יכול להכיל ובעקבות כך המים העודפים מפסיקים להיות אדים והופכים לטיפות מים | לאורך שעות היום האוויר מכיל לחות בכמות מסויימת, וכאשר הוא מתקרר, יורדת כמות הלחות שהוא יכול להכיל ובעקבות כך המים העודפים מפסיקים להיות אדים והופכים לטיפות מים זעירות המתעבות ומתגבשות על עצמים ומשטחים קרובים. | ||
באמצעות הטל, גם צמחים הנמצאים באזור יבש וצחיח מקבלים לחות המסייעת להם לשרוד ולהתקיים. | באמצעות הטל, גם צמחים הנמצאים באזור יבש וצחיח מקבלים לחות המסייעת להם לשרוד ולהתקיים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
חז"ל מגדירים את ההבדל בין הגשם והטל, בכך שהגשם תלוי בבקשות האדם ובזכויות שיש לו, והוא לא מוכרח לרדת, לעומת זאת הטל אינו נעצר לעולם{{הערה|תענית ג, א.}}, ומוכיחים זאת מסיפור הנביא{{הערה|לגבי [[אליהו הנביא]] שהבטיח [[בצורת]] שבה לא ירד הן מטר והן טל ובסופו של דבר מטר לא ירד אך הטל המשיך לרדת כמנהגו. וכן אצל גדעון שעשה סימן שעל כל הארץ יהיה חורב ובגיזה לבדה טל, אך בקשתו לא התקיימה ואילו כשביקש הפוך התקיימה (שופטים ו).}}. כן אומרים חז"ל שבשונה מהגשם שיכול גם להביא פורענות, בטל יש ברכה בלבד, ולכן השתמש [[יצחק אבינו]] בברכתו בלשון: "ויתן לך האלוקים מ'''טל''' השמים"{{הערה|בראשית כז, כח. וראה בפירוש הרד"ק על המקום. אך ראו סוכה לז, ב שנענוע הלולב הוא "לעצור טללים רעים".}}, ואמרו שהטל הוא סימן יפה לעולם{{הערה|סוטה מו, א. אך מאז חורבן הבית 'נתאררו הטללים', וראה שם מח, א.}}. | חז"ל מגדירים את ההבדל בין הגשם והטל, בכך שהגשם תלוי בבקשות האדם ובזכויות שיש לו, והוא לא מוכרח לרדת, לעומת זאת הטל אינו נעצר לעולם{{הערה|תענית ג, א.}}, ומוכיחים זאת מסיפור הנביא{{הערה|לגבי [[אליהו הנביא]] שהבטיח [[בצורת]] שבה לא ירד הן מטר והן טל ובסופו של דבר מטר לא ירד אך הטל המשיך לרדת כמנהגו. וכן אצל גדעון שעשה סימן שעל כל הארץ יהיה חורב ובגיזה לבדה טל, אך בקשתו לא התקיימה ואילו כשביקש הפוך התקיימה (שופטים ו).}}. כן אומרים חז"ל שבשונה מהגשם שיכול גם להביא פורענות, בטל יש ברכה בלבד, ולכן השתמש [[יצחק אבינו]] בברכתו בלשון: "ויתן לך האלוקים מ'''טל''' השמים"{{הערה|בראשית כז, כח. וראה בפירוש הרד"ק על המקום. אך ראו סוכה לז, ב שנענוע הלולב הוא "לעצור טללים רעים".}}, ואמרו שהטל הוא סימן יפה לעולם{{הערה|סוטה מו, א. אך מאז חורבן הבית 'נתאררו הטללים', וראה שם מח, א.}}. | ||
הטל הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] שעל פי הלכה, כאשר נופלים על דבר מאכל הוא הופך למוכשר לקבלת | הטל הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] שעל פי הלכה, כאשר נופלים על דבר מאכל הוא הופך למוכשר לקבלת טומאה, ואם הוא בא במגע עם קמח, הוא [[חמץ|מחמיץ]] את העיסה. | ||
ב[[תפילת שמונה עשרה]] מזכירים את הטל לאורך כל ימות השנה בברכה השניה. במשך חודשי ה[[קיץ]] מזכירים את השבח של ירידת הטל בלבד, "מוריד הטל", ובחודשי החורף מזכירים אותו יחד עם הגשם, "ותן טל ומטר לברכה". | ב[[תפילת שמונה עשרה]] מזכירים את הטל לאורך כל ימות השנה בברכה השניה. במשך חודשי ה[[קיץ]] מזכירים את השבח של ירידת הטל בלבד, "מוריד הטל", ובחודשי החורף מזכירים אותו יחד עם הגשם, "ותן טל ומטר לברכה". | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
באופן פרטי יותר, בחינת 'טל תורה', הוא פנימיות התורה דווקא{{הערה|1=אור התורה דרושים ליום הכיפורים א'תקפו. וראו עוד בלקוטי שיחות חלק י"א עמוד 193. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8307.htm הערת שוליים באגרות קודש חלק כ"ב עמוד צז].}}. | באופן פרטי יותר, בחינת 'טל תורה', הוא פנימיות התורה דווקא{{הערה|1=אור התורה דרושים ליום הכיפורים א'תקפו. וראו עוד בלקוטי שיחות חלק י"א עמוד 193. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8307.htm הערת שוליים באגרות קודש חלק כ"ב עמוד צז].}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ | [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא ששמע מאביו, רבי מפי רבי עד ל[[אדמו"ר הזקן]], שה[[סיפורי חסידים]] שמספרים ב[[התוועדות חסידית]], היא בחינת 'טל אורות טליך', ובשונה מהגשם שנותן קיום לפירות עצמם, הטל מעניק טוב טעם בפירות וגורם שיהיו מזינים יותר{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit131.htm ליקוטי דיבורים חלק א בתרגום ללשון הקודש עמוד 178].}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
שורשו של הטל הוא מ[[ג' ראשונות דעתיק]]{{הערה|אור התורה שיר השירים תקי, ובעמודים הסמוכים לו.}}, והוא נמשך לעולם על ידי בחינת ה[[גבורה]], כפי שנרמז בכך שראשי התיבות של ''''אגלי''' טל' הם ''''א'''תה '''ג'''יבור '''ל'''עולם '''י''''{{הערה|ספר החקירה לאדמו"ר הצמח צדק עמוד 190.}}. | שורשו של הטל הוא מ[[ג' ראשונות דעתיק]]{{הערה|אור התורה שיר השירים תקי, ובעמודים הסמוכים לו.}}, והוא נמשך לעולם על ידי בחינת ה[[גבורה]], כפי שנרמז בכך שראשי התיבות של ''''אגלי''' טל' הם ''''א'''תה '''ג'''יבור '''ל'''עולם '''י''''{{הערה|ספר החקירה לאדמו"ר הצמח צדק עמוד 190.}}. | ||
האתערותא דלעילא של בחינת 'טל', היא זו שמעוררת את האדם להתעורר ב[[אתערותא דלתתא]]{{הערה|כפי שנרמז בכך שהפסוק בשיר השירים מתחיל במילים 'שראשי נמלא טל', ולאחר מכן מבקש הקב"ה מכנסת ישראל 'פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי' | האתערותא דלעילא של בחינת 'טל', היא זו שמעוררת את האדם להתעורר ב[[אתערותא דלתתא]]{{הערה|כפי שנרמז בכך שהפסוק בשיר השירים מתחיל במילים 'שראשי נמלא טל', ולאחר מכן מבקש הקב"ה מכנסת ישראל 'פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי'(אור התורה פרשת תולדות עמוד 1660).}}. | ||
על ידי ההקדמה של יהודי העובד את השם ב'''ל"ט''' מלאכות בששת ימי המעשה, הוא מקבל [[מתנה]] מלמעלה את בחינת 'טלא דנטיף מעתיקא'{{הערה|אור התורה ויקהל ב'קלה.}}. | על ידי ההקדמה של יהודי העובד את השם ב'''ל"ט''' מלאכות בששת ימי המעשה, הוא מקבל [[מתנה]] מלמעלה את בחינת 'טלא דנטיף מעתיקא'{{הערה|אור התורה ויקהל ב'קלה.}}. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*[[גשם]] | *[[גשם]] | ||
*[[מים]] | *[[מים]] | ||
*[[שלג]] | |||
*[[שבעת המשקים]] | *[[שבעת המשקים]] | ||
| שורה 51: | שורה 52: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מים]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:40, 31 ביולי 2024
טַל הוא שכבה מיימית הנוצרת ומצטברת בעיקר לאורך הלילה על גבי חפצים ומשטחים הנמצאים בחוץ באוויר הפתוח, עקב צניחת הטמפרטורה בלילה, אדי המים שבאוויר הפתוח מצטברים לכדי טיפות. את הטל ניתן למצוא בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות לפני שהטל מתאדה בעקבות זריחת השמש.
היווצרות הטל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך שעות היום האוויר מכיל לחות בכמות מסויימת, וכאשר הוא מתקרר, יורדת כמות הלחות שהוא יכול להכיל ובעקבות כך המים העודפים מפסיקים להיות אדים והופכים לטיפות מים זעירות המתעבות ומתגבשות על עצמים ומשטחים קרובים.
באמצעות הטל, גם צמחים הנמצאים באזור יבש וצחיח מקבלים לחות המסייעת להם לשרוד ולהתקיים.
בתפילות ובדברי חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ותן טל ומטר, תפילת טל |
חז"ל מגדירים את ההבדל בין הגשם והטל, בכך שהגשם תלוי בבקשות האדם ובזכויות שיש לו, והוא לא מוכרח לרדת, לעומת זאת הטל אינו נעצר לעולם[1], ומוכיחים זאת מסיפור הנביא[2]. כן אומרים חז"ל שבשונה מהגשם שיכול גם להביא פורענות, בטל יש ברכה בלבד, ולכן השתמש יצחק אבינו בברכתו בלשון: "ויתן לך האלוקים מטל השמים"[3], ואמרו שהטל הוא סימן יפה לעולם[4].
הטל הוא אחד משבעת המשקים שעל פי הלכה, כאשר נופלים על דבר מאכל הוא הופך למוכשר לקבלת טומאה, ואם הוא בא במגע עם קמח, הוא מחמיץ את העיסה.
בתפילת שמונה עשרה מזכירים את הטל לאורך כל ימות השנה בברכה השניה. במשך חודשי הקיץ מזכירים את השבח של ירידת הטל בלבד, "מוריד הטל", ובחודשי החורף מזכירים אותו יחד עם הגשם, "ותן טל ומטר לברכה".
ביומו הראשון של חג הפסח בתפילת מוסף, כאשר מתחילים להזכיר 'מוריד הטל', נוהגים ששליח הציבור אומר את תפילת טל, תפילה עם פיוטים מיוחדים ובקשה שאף שמפסיקים לבקש על הגשם, יהיה זה לברכה ולא יהיה שום מחסור.
טל אורות טליך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפסוק קושר את הטל לתחיית המתים: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ"[5].
כבר בשעת מתן תורה כשפרחו נשמותיהן של ישראל מגודל הגילוי האלוקי, החזיר להן הקב"ה את נשמותיהן באמצעות ה"טל שעתיד להחיות בו מתים"[6]. והוא גם טל תורה שנקרא עוז, שכאשר יהודי לומד תורה, התורה מחיה את נשמתו ונותן לו כח להתמודד עם הנסיונות והאתגרים בעבודת השם[7].
באופן פרטי יותר, בחינת 'טל תורה', הוא פנימיות התורה דווקא[8].
אדמו"ר הריי"צ התבטא ששמע מאביו, רבי מפי רבי עד לאדמו"ר הזקן, שהסיפורי חסידים שמספרים בהתוועדות חסידית, היא בחינת 'טל אורות טליך', ובשונה מהגשם שנותן קיום לפירות עצמם, הטל מעניק טוב טעם בפירות וגורם שיהיו מזינים יותר[9].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
טל מסמל בחינה אלוקית באור הסובב שאין האתערותא דלתתא של מעשה התחתונים נוגע בו, בדוגמת הטל הגשמי, שאינו נעצר לעולם ואינו תלוי כלל במעשי האדם. בכך מוסברת בחסידות גם העובדה שירידת הטל הגשמי היא בלילה דווקא, בשעה שבני האדם ישנים, ואין כלל אתערותא דלתתא[10], ואתערותא דלעילא זו נמשכת דווקא במקום של ענווה וביטול, דוגמת החושך של הלילה[11].
שורשו של הטל הוא מג' ראשונות דעתיק[12], והוא נמשך לעולם על ידי בחינת הגבורה, כפי שנרמז בכך שראשי התיבות של 'אגלי טל' הם 'אתה גיבור לעולם י'[13].
האתערותא דלעילא של בחינת 'טל', היא זו שמעוררת את האדם להתעורר באתערותא דלתתא[14].
על ידי ההקדמה של יהודי העובד את השם בל"ט מלאכות בששת ימי המעשה, הוא מקבל מתנה מלמעלה את בחינת 'טלא דנטיף מעתיקא'[15].
המשכת בחינת הטל בעולמות, הוא בחינת 'הוי' אחד' (בגימטריא 'טל'), שנמשך מהכתר (בחינת א') עד הספירה השמינית, בחינת היסוד (ח'), ואזי הוא בחינת ד' רבתי, שנמשך בפנימיות[16].
טלא דבדולחא[עריכה | עריכת קוד מקור]
טלא דבדולחא, הוא בחינת הלחלוחית דמוחא סתימאה[17].
בחינה זו היא למעלה מהמזלות, והיא שורש נשמות ישראל[18].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, הערך 'טל'
הערות שוליים
- ↑ תענית ג, א.
- ↑ לגבי אליהו הנביא שהבטיח בצורת שבה לא ירד הן מטר והן טל ובסופו של דבר מטר לא ירד אך הטל המשיך לרדת כמנהגו. וכן אצל גדעון שעשה סימן שעל כל הארץ יהיה חורב ובגיזה לבדה טל, אך בקשתו לא התקיימה ואילו כשביקש הפוך התקיימה (שופטים ו).
- ↑ בראשית כז, כח. וראה בפירוש הרד"ק על המקום. אך ראו סוכה לז, ב שנענוע הלולב הוא "לעצור טללים רעים".
- ↑ סוטה מו, א. אך מאז חורבן הבית 'נתאררו הטללים', וראה שם מח, א.
- ↑ ישעיהו כו, יט.
- ↑ ירושלמי תענית א,א. תלמוד בבלי שבת פח, ב. חגיגה יב, ב.
- ↑ ראו ליקוטי אמרים - פרק ל"ו. וראו גם אור התורה בראשית 2120. שיר השירים מח. האזינו א'תרמב.
- ↑ אור התורה דרושים ליום הכיפורים א'תקפו. וראו עוד בלקוטי שיחות חלק י"א עמוד 193. הערת שוליים באגרות קודש חלק כ"ב עמוד צז.
- ↑ ליקוטי דיבורים חלק א בתרגום ללשון הקודש עמוד 178.
- ↑ אור התורה שיר השירים תקיב.
- ↑ אור התורה חיי שרה עמוד 232.
- ↑ אור התורה שיר השירים תקי, ובעמודים הסמוכים לו.
- ↑ ספר החקירה לאדמו"ר הצמח צדק עמוד 190.
- ↑ כפי שנרמז בכך שהפסוק בשיר השירים מתחיל במילים 'שראשי נמלא טל', ולאחר מכן מבקש הקב"ה מכנסת ישראל 'פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי'(אור התורה פרשת תולדות עמוד 1660).
- ↑ אור התורה ויקהל ב'קלה.
- ↑ אור התורה פרשת תולדות עמוד קנח.
- ↑ אור התורה שיר השירים תקכב.
- ↑ אור התורה האזינו א'תרמ.