מירון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (50 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: מירון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מירון. במרכז: ציון [[רבי שמעון בר יוחאי]]]] | [[קובץ: מירון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מירון. במרכז: ציון [[רבי שמעון בר יוחאי]]]] | ||
[[ | [[קובץ:רשבי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי אלעזר, בנו של רשב"י]] | ||
[[ | [[קובץ:רשבי 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[רשב"י]] ובנו בסביבות שנת [[תר"ס]]]] | ||
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, ל"ג בעומר שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], | [[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], מירון]] | ||
'''מירון''' הינו כפר בצפון [[ארץ ישראל]] סמוך לעיר [[צפת]], בו נקברו מספר [[תנאים]]. | '''מירון''' הינו כפר בצפון [[ארץ ישראל]] סמוך לעיר [[צפת]], בו נקברו מספר [[תנאים]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הכפר נודע בעיקר בגלל קברו של ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] השוכן במקום. בהקשר לכך מובא בגמרא, כאשר נסתלק רבי שמעון בר יוחאי, היה ויכוח בין הכפר מירון לכפר פקיעין מי מהם יזכה שהתנא הקדוש ישכן בתוכו. כאשר הניחו את מיטתו, התרוממה לפתע המיטה מעצמה, והחלה לנוע לעבר כפר מירון, ואז ידעו כי כך אכן נגזר משמים, כי כפר מירון הוא המקום הראוי והנכבד למשכנו של התנא הקדוש. | הכפר נודע בעיקר בגלל קברו של ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] השוכן במקום. בהקשר לכך מובא בגמרא, כאשר נסתלק רבי שמעון בר יוחאי, היה ויכוח בין הכפר מירון לכפר פקיעין מי מהם יזכה שהתנא הקדוש ישכן בתוכו. כאשר הניחו את מיטתו, התרוממה לפתע המיטה מעצמה, והחלה לנוע לעבר כפר מירון, ואז ידעו כי כך אכן נגזר משמים, כי כפר מירון הוא המקום הראוי והנכבד למשכנו של התנא הקדוש. | ||
במתחם בציון ישנו בית כנסת חב"ד. | במתחם בציון ישנו בית כנסת חב"ד. במקום מתקיים כולל ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], אותו מנהל הרב [[אסף שפיגל]] מצפת. | ||
ב[[ל"ג בעומר]], יום | שליח הרבי למירון הוא הרב [[יוסף יצחק הלפרין]]. | ||
ב[[ל"ג בעומר]], יום [[הסתלקות]]ו, עולים, מידי שנה מאות אלפי אנשים להתפלל בציון. במקום מתקיימת בהוראת הרבי - פעילות רבה של חסידי חב"ד ובעיקר של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שמידי שנה מקימים אוהל ענק לכתיבה לרבי מה"מ באמצעות ה[[אגרות קודש]] ופרסום ה[[גאולה]] והגואל. | |||
===אסון מירון=== | |||
[[קובץ:אסון מירון.jpeg|שמאל|ממוזער|תמונות 45 ההרוגים באסון]] | |||
בל"ג בעומר [[תשפ"א]] הייתה צפיפות רבה בסיום הדלקת המדורה של חסידות תולדות אהרן וכתוצאה ממנה נהרגו 45 יהודים ונפצעו למעלה ממאה אנשים. בין ההרוגים נמנים שני חסידי חב"ד הרב [[אריאל צדיק]] והרב שמעון מטלון ע"ה. | |||
== ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] במירון == | == ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] במירון == | ||
במהלך ביקורו הידוע בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]], ביום שני, ו' ב[[מנחם אב]], ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בציון | במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו הידוע בארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]], ביום שני, ו' ב[[מנחם אב]], ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בציון ה[[רשב"י]] שבמירון. | ||
בשעה ארבע ורבע לפנות בוקר, יצאו הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה מירונה, כדי להשתטח על ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. הרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|אמו]], [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חותנו]], [[הרבנית נחמה דינה|רעייתו]] ובנותיו וחתניו, כמו גם על [[אנ"ש]] וה[[תמימים]]. | בשעה ארבע ורבע לפנות בוקר, יצאו הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה מירונה, כדי להשתטח על ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. הרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|אמו]], [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חותנו]], [[הרבנית נחמה דינה|רעייתו]] ובנותיו וחתניו, כמו גם על [[אנ"ש]] וה[[תמימים]]. | ||
| שורה 31: | שורה 37: | ||
כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר [[הרבי הריי"צ]] ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר: | כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר [[הרבי הריי"צ]] ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר: | ||
{{ציטוטון|כשזכיתי להיות בארצנו הקדושה תובב"א, והייתי - כפי הביטוי היהדותי החסידי שבארץ ישראל - אצל ה[[רשב"י]] ואצל בעלי ה'אידרא קדישא' שמעתי אומרים: מירון הוא אוהל [[שמחה|שמח]]. כשבאים למירון הופכים להיות חזקים יותר}}. | |||
הריי"צ אמר גם כי שממע במירון את הביטוי: רשב"י הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח רשב"י על שכמו. | הריי"צ אמר גם כי שממע במירון את הביטוי: [[רשב"י]] הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח [[רשב"י]] על שכמו. | ||
ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר: | ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר: | ||
{{ציטוטון|כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל | {{ציטוטון|כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל ה[[רשב"י]] והנני הולך אצל רבי אלעזר', או 'הייתי אצל רבי חייא ואני הולך אצל רבי עקיבא'. אם אומרים זאת בתמימות - זהו עניין ההשתטחות}}{{מקור}}. | ||
== | ==הנהלת היישוב== | ||
יו"ר ועד היישוב מירון הוא הרב מרדכי הלפרין, חסיד חב"ד. | יו"ר ועד היישוב מירון הוא דוד קליין. שהחליף בתפקיד את הרב מרדכי הלפרין, חסיד חב"ד. | ||
==חסידי חב"ד בישוב== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
נכון לשנת תשפ"ד - במושב מירון גרים שמונה משפחות חב"דיות. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 46: | שורה 55: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://drive.google.com/open?id=0B7-hW7bkWB8EUnRJSkxONUZ3c00 פרסום משיח במירון, ל"ג בעומר תשס"ז], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}} | *[https://chabad.info/tag/%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f/ פעילות התמימים בהר מירון] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28475 מירון במשנתו של הרבי ● מיוחד] - {{אינפו|}} | |||
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=463&ArticleID=952 אוהל שמח ורבי שמח], בתוך [[התקשרות (עלון)|התקשרות]] תקיא | |||
*[https://drive.google.com/open?id=0B7-hW7bkWB8EUnRJSkxONUZ3c00 פרסום משיח במירון, [[ל"ג בעומר]] תשס"ז], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}} | |||
*[https://col.org.il/news/141012 בעירו של רשב"י: תניא הודפסה ב'הכנסת אורחים בולטון' {{col}}] | |||
*הרב יחזקאל סופר, '''[https://col.org.il/news/145334 מה עניין החסידות אצל הר-מירון?....]''' {{COL}} | |||
{{תבנית:ל"ג בעומר}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ישובים בישראל]] | ||
[[קטגוריה:מסע | [[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:37, 4 ביולי 2024
מירון הינו כפר בצפון ארץ ישראל סמוך לעיר צפת, בו נקברו מספר תנאים.
קבר רבי שמעון בר יוחאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכפר נודע בעיקר בגלל קברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי השוכן במקום. בהקשר לכך מובא בגמרא, כאשר נסתלק רבי שמעון בר יוחאי, היה ויכוח בין הכפר מירון לכפר פקיעין מי מהם יזכה שהתנא הקדוש ישכן בתוכו. כאשר הניחו את מיטתו, התרוממה לפתע המיטה מעצמה, והחלה לנוע לעבר כפר מירון, ואז ידעו כי כך אכן נגזר משמים, כי כפר מירון הוא המקום הראוי והנכבד למשכנו של התנא הקדוש.
במתחם בציון ישנו בית כנסת חב"ד. במקום מתקיים כולל ללימוד תורת החסידות, אותו מנהל הרב אסף שפיגל מצפת.
שליח הרבי למירון הוא הרב יוסף יצחק הלפרין.
בל"ג בעומר, יום הסתלקותו, עולים, מידי שנה מאות אלפי אנשים להתפלל בציון. במקום מתקיימת בהוראת הרבי - פעילות רבה של חסידי חב"ד ובעיקר של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת שמידי שנה מקימים אוהל ענק לכתיבה לרבי מה"מ באמצעות האגרות קודש ופרסום הגאולה והגואל.
אסון מירון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בל"ג בעומר תשפ"א הייתה צפיפות רבה בסיום הדלקת המדורה של חסידות תולדות אהרן וכתוצאה ממנה נהרגו 45 יהודים ונפצעו למעלה ממאה אנשים. בין ההרוגים נמנים שני חסידי חב"ד הרב אריאל צדיק והרב שמעון מטלון ע"ה.
ביקורו של אדמו"ר הריי"צ במירון[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך ביקורו הידוע בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ביום שני, ו' במנחם אב, ביקר אדמו"ר הריי"צ בציון הרשב"י שבמירון.
בשעה ארבע ורבע לפנות בוקר, יצאו הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה מירונה, כדי להשתטח על ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. הרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור אמו, חותנו, רעייתו ובנותיו וחתניו, כמו גם על אנ"ש והתמימים.
לפי עדות המספרים, במהלך ההשטחות, נשמע לפתע קולו של הרבי מתוך המערה פנימה - קולות בכיה רמות, מסעירות נפש ומרעידות את הלב שהחרידו את השומעים שהמתינו בחוץ בחרדת קודש.
הרבי קרא במקום את כל הפ"נים שהביא עמו, ולאחר מכן נעמד להתפלל שחרית. בהמשך השתטח הרבי על קברו של רבי אלעזר ברבי שמעון. לאחר מכן הרבי הקיף את הציון.
למערת התנא הקדוש רבי יצחק נפחא. נכנס הרבי לבדו למערה. לאחר מכן נמצא רשום על הציון כתב יד קודשו של הרבי "כל התלמידים הלומדים ברוסיא. כלל ישראל מרגיש מחסור בגשמיות וברוחניות".
בשעה שש וחצי בבוקר, אחרי שסיימו להתפלל, הלך הרבי, לבקשת הגבאים, לבקר בישיבת "בר יוחאי" ו"מושב זקנים". מנהלי המוסד קיבלו את הרבי בכבוד גדול. הם הכינו ארוחת בוקר עבור כל מלוויו הרבים של הרבי, אולם בסעודת הבוקר שהגישו לו כלל לא נגע. במקום ארוחה זו אכל הרבי כמה פרוסות עוגה שהביא איתו. לאחר הסעודה עלו הרבי ומלוויו לגג ישיבת "בר יוחאי" וצפו מרחוק על מערת רבי יוחנן הסנדלר וראו את העץ, אשר מתחתיו קבורים בית שמאי. בספר המבקרים של הישיבה, ממש לפני שעזב עם פמלייתו לטבריה, חתם הרבי את שמו וכתב: "יום ו' מנ"א יהפכו ד' לששון ולשמחה". מתחת לשמו של הרבי חתם חתנו הרש"ג ואחריו חתמו כל שאר המלווים.
כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר הרבי הריי"צ ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר:
"כשזכיתי להיות בארצנו הקדושה תובב"א, והייתי - כפי הביטוי היהדותי החסידי שבארץ ישראל - אצל הרשב"י ואצל בעלי ה'אידרא קדישא' שמעתי אומרים: מירון הוא אוהל שמח. כשבאים למירון הופכים להיות חזקים יותר".
הריי"צ אמר גם כי שממע במירון את הביטוי: רשב"י הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח רשב"י על שכמו.
ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר:
"כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל הרשב"י והנני הולך אצל רבי אלעזר', או 'הייתי אצל רבי חייא ואני הולך אצל רבי עקיבא'. אם אומרים זאת בתמימות - זהו עניין ההשתטחות"[דרוש מקור].
הנהלת היישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
יו"ר ועד היישוב מירון הוא דוד קליין. שהחליף בתפקיד את הרב מרדכי הלפרין, חסיד חב"ד.
חסידי חב"ד בישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
נכון לשנת תשפ"ד - במושב מירון גרים שמונה משפחות חב"דיות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פעילות התמימים בהר מירון
- מירון במשנתו של הרבי ● מיוחד -
- מרדכי מנשה לאופר, אוהל שמח ורבי שמח, בתוך התקשרות תקיא
- פרסום משיח במירון, ל"ג בעומר תשס"ז, מתוך ארכיון גאולה ומשיח
- בעירו של רשב"י: תניא הודפסה ב'הכנסת אורחים בולטון'
- הרב יחזקאל סופר, מה עניין החסידות אצל הר-מירון?....
