ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הפניה לדף אותיות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "משמעות הלא"ף בית העברי" ב־"משמעות האל"ף-בי"ת העברי") |
||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות| | |||
|תמונה=[[קובץ:הא.jpg|150px|מרכז]]}} | |||
אות '''ה'''' ('''ה"א''' \ '''הֵא''') היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש. | |||
בשם [[הוי"ה]] שני [[אותיות]] ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]]. | |||
==ענינה== | |||
אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, [[אותיות]] אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן [[אותיות]] אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה. | |||
מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם [[צבאו"ת]], שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א. | |||
==צורתה== | |||
ב[[עמק המלך]]{{הערה|שער א - פרק לב}} מבואר: "נקודתה של הא עשתה כמו הדלי"ת ממש{{הערה|שלא רצתה להתפשט חוץ לגבולה והלכה לאורך ולרוחב בלבד}}, אלא שהקו התחתון הנמשך מהגג העליון היה אורו רב, והאיר אל עבר פניו קו כמוהו, והוא הקו שעשה מתחת גג הדלית, שעשה את הה"א. ואם תאמר מדוע אינו מחובר זה הקו עם הגג העליון, כמו האחר, שהוא מחובר ועשה הד'. תשובה, כמו שהאדם כשמשים עמוד אחד דבוק בגג אחד נגד האור, הצל שלו אינו עומד ביושר, כי אם מעט באלכסון, ואינו מגיע לראש הגג. כן הקו שנולד אצל ירך הדלית שב ה"א, אינו דבוק בגג, ולזה הנקראת ה' מפני שכשהאדם מוציא מפיו ה' מוציאה בהבל לבד מבלי טורח, לכן הקו השני שאינו דבק בגג נולד בלי נקודה ובלי עמל, כי אם מן הצל של קו הראשון. ואם תאמר מדוע היה אור של ד' שב הי יותר גדול מן הדלית העקרית, התשובה היא, לפי שהיא עתידה להיותה נקבעת בשם המפורש, לזה הייתה אורה יותר גדול.". | |||
הסבר זה של עמק המלך מתאים למבואר ב[[שער הכוונות]] של האר"י ז"ל לשבת כי האות ה' מורה על ספירת המלכות, והמילוי שבאות ה' מורה על ההארה שהמלכות מולידה וממשיכה לעולם, והיא נרמזת באות ה' של המילה שדה עיין שם. | |||
====מילואים==== | |||
האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר [[מילואים]]: | |||
*ה"א - מילוי [[אל"ף]]. | |||
*ה"י - מילוי [[יו"ד]]. | |||
*ה"ה - מילוי ה"א. | |||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137077/jewish/Heh.htm האות ה"א]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת [[ועד שיחות באנגלית]] {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אותיות]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:18, 4 ביולי 2024
| האות ה | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
אות ה' (ה"א \ הֵא) היא האות החמישי מבין האותיות של לשון הקודש. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א בגימטריא הוא חמש.
בשם הוי"ה שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת הבינה וספירת המלכות.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה.
מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם צבאו"ת, שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א.
צורתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעמק המלך[1] מבואר: "נקודתה של הא עשתה כמו הדלי"ת ממש[2], אלא שהקו התחתון הנמשך מהגג העליון היה אורו רב, והאיר אל עבר פניו קו כמוהו, והוא הקו שעשה מתחת גג הדלית, שעשה את הה"א. ואם תאמר מדוע אינו מחובר זה הקו עם הגג העליון, כמו האחר, שהוא מחובר ועשה הד'. תשובה, כמו שהאדם כשמשים עמוד אחד דבוק בגג אחד נגד האור, הצל שלו אינו עומד ביושר, כי אם מעט באלכסון, ואינו מגיע לראש הגג. כן הקו שנולד אצל ירך הדלית שב ה"א, אינו דבוק בגג, ולזה הנקראת ה' מפני שכשהאדם מוציא מפיו ה' מוציאה בהבל לבד מבלי טורח, לכן הקו השני שאינו דבק בגג נולד בלי נקודה ובלי עמל, כי אם מן הצל של קו הראשון. ואם תאמר מדוע היה אור של ד' שב הי יותר גדול מן הדלית העקרית, התשובה היא, לפי שהיא עתידה להיותה נקבעת בשם המפורש, לזה הייתה אורה יותר גדול.".
הסבר זה של עמק המלך מתאים למבואר בשער הכוונות של האר"י ז"ל לשבת כי האות ה' מורה על ספירת המלכות, והמילוי שבאות ה' מורה על ההארה שהמלכות מולידה וממשיכה לעולם, והיא נרמזת באות ה' של המילה שדה עיין שם.
מילואים[עריכה | עריכת קוד מקור]
האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר מילואים:
- ה"א - מילוי אל"ף.
- ה"י - מילוי יו"ד.
- ה"ה - מילוי ה"א.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אהרן לייב רסקין, האות ה"א, בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית
(אנגלית)