תומכי תמימים לוד: הבדלים בין גרסאות בדף
(ניצמד לעובדות: הישיבה המרכזית היא כפ"ח והכמות היא כמו ששיניתי.) |
|||
שורה 25: | שורה 25: | ||
==הישיבה כיום== | ==הישיבה כיום== | ||
הישיבה כיום היא הישיבה | הישיבה כיום היא הישיבה קטנה הגדולה ב[[ארץ הקודש]], ובה לומדים כ-170 [[תמימים]]. | ||
בראש הישיבה עומד הגה"ח ר' [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמשגיח הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. | בראש הישיבה עומד הגה"ח ר' [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמשגיח הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. |
גרסה מ־07:51, 21 במאי 2010
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד הינה ישיבה קטנה הממוקמת בשכנות לשיכון חב"ד לוד. הישיבה נוסדה בתחילת חודש שבט בשנת תש"ט, תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב אליעזר קרסיק. לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
הישיבה בפרדס
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, קבוצה שקיבלה את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחה לעבור את מסך הברזל הסובייטי. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב שרגא מלך קפלן, הרה"ח ר' אריה זאב ליפסקר, הרה"ח ר' דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' זושא וילימובסקי ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, הביא עמו מנעול, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון.
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה.
הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה.
האגרות הראשונות מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
הישיבה התנהלה ע"י ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.
הישיבה כיום
הישיבה כיום היא הישיבה קטנה הגדולה בארץ הקודש, ובה לומדים כ-170 תמימים.
בראש הישיבה עומד הגה"ח ר' יצחק אייזיק קעניג, המשפיע הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמשגיח הוא הרב מנחם מרדכי קעניג.
בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב מנחם לרר והרב אליקים וולף.