ג: הבדלים בין גרסאות בדף

נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות ג' (גימ"ל \ גִּימֶל) היא האות השלישית באותיות הא"ב, (ערכה המספרי הוא 3).

צורת כתיבתה

צורת אות זו כפי פסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך (סימן ל"ו):

אורך הרגלים וצורתם: צריך שיהא ראשה עב ורגל ימין דקה תהיה לכתחלה, ויורדת מעט למטה יותר מירך שמאל וירך שמאל לא תהיה עקומה אלא משוכה בשוה ומוגבהת קצת כלפי דלי"ת לכתחלה.

קו הג: ויש מי שקבלה בידו שגוף הגימ"ל יהיה כמו זיי"ן^[1] שימשוך רגל ימין מאמצע הראש ולא מקצהו כמו בוי"ו וכן כל ראשי שמאל שבאותיות שע"ט נ"ז ג"ץ יהיו דומים לזיי"ן ועל כן התגי"ן שעליהם נקראו זייני"ן, אבל קבלת האר"י ז"ל אינו כן כמו שיתבאר.

גובה הרגל השמאלית: וירך שמאל תהא נמוכה כדי להמשיך אות אצל ראש הגימ"ל כי כן קבלה מהחסיד.

גמילה

חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת המלכות הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ.

במאמרי אדמו"ר הזקן מבואר כי הגימל היא בעצם וי"ו ויו"ד קטנה בסופה, וזה מורה על ההשפעה של הרב אל התלמיד מלמעלה למטה ל ידי הבחינה הנקראת יסוד דדוכרא שהיא בחינת בליטה לחבר למקבל^[2].

בספר התמונה מובא כי אות זו מורה על כח הבינה^[3]. ומוסיף כי אות זו מורה על פעולות הבינה "ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה". ביאור זה מתאים לפירוש האר"י על המילים "גומל חסדים טובים" בשמונה עשרה שמתאים על מוחין דאבא ואמא המאירים בזעיר אנפין.

בעמק המלך בדרושי עולם המלבוש מובא הסבר אחר על הג בבחינת רצוא ושוב של פרצוף זעיר אנפין המשפיע למקבל. והסבר זה מתאים יותר למבואר שהאות ג' מורה על השפעה למלכות שהוא לרוב על ידי זעיר אנפין (להוציא בשעת הנסירה שההשפעה היא על ידי בינה. וזה לשונו^[4]: "ונבוא לאות הגימל. ודע שהגימל תחילתו יוד, ונתפשט ממנה קו אחד ישר למטה^[5], שהייתה כמו ן' ארוכה^[6] , שאחר שנתפשטה כמו נו"ן, ויצאה מגבולה למטה, חזרה למעלה כמו שעשתה הבי"ת, אלא שהבי"ת היה לה גג גדול, ולזה הגג התחתון כשנתפשטה ונכפל היה שוה לגג העליון. אמנם הג' הגג שלה קטן, ואי אפשר לקו הארוך שיעשה כפל קטן כמו הגג שלה, ולכך נעשה הקו הכפולה התחתון בינוני, האמצעי של מטה, עלה מעט למעלה ומשך הגג התחתון, והמעט שנשאר למטה הוא זנב הגימל".

תמונתה

תמונת אות גימ"ל היא אות וי"ו עם נקודה שהיא יו"ד תחתיו. והיא מורה על ספירת היסוד, המשפיעה לספירת המלכות. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות וי"ו, אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת המלכות אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.

קישורים חיצוניים

הרב בנימין אפרים ביטון, תוכנם וענינים של האותיות ג' וד', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 13
אהרן לייב רסקין, האות גימ"ל, בתוך 'אותיות של אור - משמעות הלא"ף בית העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית (אנגלית)

הערות שוליים

↑ ראה תמונה מצד שמאל
↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקסח ע' רפט בארוכה
↑ דלא כדעת הרמ"ק שאות ב' היא בינה, אבל ספר התמונה ס"ל שאות ב' היא כנגד נתיבות החכמה עיי"ש
↑ שער א - פרק ל
↑ ענין ההשפעה למטה שייך כידוע לפרצוף הזעיר אנפין
↑ עין שם שמוכיח זאת מהזוה"ק

[1] ראה תמונה מצד שמאל

[2] מאמרי אדמו"ר הזקן תקסח ע' רפט בארוכה

[3] דלא כדעת הרמ"ק שאות ב' היא בינה, אבל ספר התמונה ס"ל שאות ב' היא כנגד נתיבות החכמה עיי"ש

[4] שער א - פרק ל

[5] ענין ההשפעה למטה שייך כידוע לפרצוף הזעיר אנפין

[6] עין שם שמוכיח זאת מהזוה"ק

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אות
 |תמונה=[[קובץ:גימל.jpg|150px|מרכז]]}}
-האות '''ג''' היא האות השלישית באותיות הא"ב, ומילויה הוא "גימל" (ערכה המספרי הוא 3).
+האות '''ג'''' ('''גימ"ל''' \ '''גִּימֶל''') היא האות השלישית באותיות הא"ב, (ערכה המספרי הוא 3).
 ==צורת כתיבתה==
 צורת אות זו כפי פסק [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך (סימן ל"ו):
@@ שורה 12: / שורה 13: @@
 ==גמילה==
-חז"ל אמרו כי [[אותיות]] גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ.
+חז"ל אמרו כי [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ.
-במאמרי אדה"ז מבואר כי הגימל היא בעצם וי"ו ויו"ד קטנה בסופה, וזה מורה על ההשפעה של הרב אל התלמיד מלמעלה למטה ל ידי הבחינה הנקראת [[יסוד]] דדוכרא שהיא בחינת בליטה לחבר למקבל{{הערה|מאמרי אדה"ז תקסח ע' רפט בארוכה}}.
+במאמרי אדמו"ר הזקן מבואר כי הגימל היא בעצם וי"ו ויו"ד קטנה בסופה, וזה מורה על ההשפעה של הרב אל התלמיד מלמעלה למטה ל ידי הבחינה הנקראת [[יסוד]] דדוכרא שהיא בחינת בליטה לחבר למקבל{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסח ע' רפט בארוכה}}.
 בספר התמונה מובא כי אות זו מורה על כח הבינה{{הערה|דלא כדעת הרמ"ק שאות ב' היא בינה, אבל ספר התמונה ס"ל שאות ב' היא כנגד נתיבות החכמה עיי"ש}}. ומוסיף כי אות זו מורה על פעולות הבינה "ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה". ביאור זה מתאים לפירוש האר"י על המילים "גומל חסדים טובים" בשמונה עשרה שמתאים על מוחין דאבא ואמא המאירים בזעיר אנפין.
-ב[[עמק המלך]] בדרושי [[עולם המלבוש]] מובא הסבר אחר על ה[[ג]] בבחינת [[רצוא ושוב]] של פרצוף [[זעיר אנפין]] המשפיע למקבל. והסבר זה מתאים יותר למבואר שהאות ג' מורה על השפעה למלכות שהוא לרוב על ידי [[זעיר אנפין]] (להוציא בשעת הנסירה שההשפעה היא על ידי בינה. וזה לשונו{{הערה|שער א - פרק ל}}: "ונבוא לאות הגימל. ודע שהגימל תחילתו יוד, ונתפשט ממנה קו אחד ישר למטה{{הערה|ענין ההשפעה למטה שייך כידוע לפרצוף הזעיר אנפין}}, שהיתה כמו ן' ארוכה{{הערה|עין שם שמוכיח זאת מהזוה"ק}} , שאחר שנתפשטה כמו נו"ן, ויצאה מגבולה למטה, חזרה למעלה כמו שעשתה הבי"ת, אלא שהבי"ת היה לה גג גדול, ולזה הגג התחתון כשנתפשטה ונכפל היה שוה לגג העליון. אמנם הג' הגג שלה קטן, ואי אפשר לקו הארוך שיעשה כפל קטן כמו הגג שלה, ולכך נעשה הקו הכפולה התחתון בינוני, האמצעי של מטה, עלה מעט למעלה ומשך הגג התחתון, והמעט שנשאר למטה הוא זנב הגימל".
+ב[[עמק המלך]] בדרושי [[עולם המלבוש]] מובא הסבר אחר על ה[[ג]] בבחינת [[רצוא ושוב]] של פרצוף [[זעיר אנפין]] המשפיע למקבל. והסבר זה מתאים יותר למבואר שהאות ג' מורה על השפעה למלכות שהוא לרוב על ידי [[זעיר אנפין]] (להוציא בשעת הנסירה שההשפעה היא על ידי בינה. וזה לשונו{{הערה|שער א - פרק ל}}: "ונבוא לאות הגימל. ודע שהגימל תחילתו יוד, ונתפשט ממנה קו אחד ישר למטה{{הערה|ענין ההשפעה למטה שייך כידוע לפרצוף הזעיר אנפין}}, שהייתה כמו ן' ארוכה{{הערה|עין שם שמוכיח זאת מהזוה"ק}} , שאחר שנתפשטה כמו נו"ן, ויצאה מגבולה למטה, חזרה למעלה כמו שעשתה הבי"ת, אלא שהבי"ת היה לה גג גדול, ולזה הגג התחתון כשנתפשטה ונכפל היה שוה לגג העליון. אמנם הג' הגג שלה קטן, ואי אפשר לקו הארוך שיעשה כפל קטן כמו הגג שלה, ולכך נעשה הקו הכפולה התחתון בינוני, האמצעי של מטה, עלה מעט למעלה ומשך הגג התחתון, והמעט שנשאר למטה הוא זנב הגימל".
 ==תמונתה==
 תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם [[נקודה]] שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב בנימין אפרים ביטון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view תוכנם וענינים של האותיות ג' וד']''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 13
+*אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137075/jewish/Gimmel.htm האות גימ"ל]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות הלא"ף בית העברי', בהוצאת [[ועד שיחות באנגלית]] {{בית חבד}} (אנגלית)
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אותיות]]

ג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:25, 1 ביולי 2024

תוכן עניינים

צורת כתיבתה

גמילה

תמונתה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט