דיבוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דיבוק''' הוא תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. יש אומרים, שלרוח המת | {{שכתוב}} | ||
'''דיבוק''' הוא תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. יש אומרים, שלרוח המת ניתנה רשות לכך בעקבות חטא שעבר בהיותו בעולם הזה. | |||
לגבי דיבוקים בתקופתנו | לגבי דיבוקים בתקופתנו ידוע שר' [[חיים מוולוז'ין]] אמר שלפני ביאת המשיח לא יהיו דיבוקים{{מקור}}. | ||
== ה[[אדמו"ר הזקן]] מזהה דיבוק == | == ה[[אדמו"ר הזקן]] מזהה דיבוק == | ||
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשל"ה]] סיפר הרבי: שהביאו לפני אדמו"ר הזקן אדם שנכנס בו דיבוק, ו[[אדמו"ר הזקן]] זיהה ברוח קודשו כי אותו דיבוק מקורו ברוח של אחד מהורגי הנביא זכריה{{הערה|גרסאות לסיפור זה הובאו אצל יהושע מונדשיין '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1967 רוחו של מכה זכריה הנביא וגלגוליו מדור לדור]''', באתר [[שטורעם נט]].}}. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] דן את אותם הורגים לכף זכות, בכך שאמר כי כוונתם הפנימית הטובה הייתה למנוע את אמירת נבואת החורבן על ידי זכריה, כדי למנוע את חורבן בית המקדש. זאת מפני שלאחר שנבואת חורבן נאמרת קשה מאד למנוע אותה, ואילו כאשר הדברים אינם נאמרים, קל יותר למנוע זאת. דבר המראה בכללות גם על כוחם של המילים היוצאות מפינו, וכמה חשוב להימנע מלשון הרע. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] דן את אותם הורגים לכף זכות, בכך שאמר כי כוונתם הפנימית הטובה | |||
לאחר לימוד הזכות על ידי אדמו"ר הזקן, עזב הדיבוק את אותו האדם, וזאת משום שלימוד הזכות תיקן את אותה נשמה. | |||
== | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52218 כשהרבי הוציא "דיבוק"]''' {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עונש]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:07, 29 ביוני 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
דיבוק הוא תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. יש אומרים, שלרוח המת ניתנה רשות לכך בעקבות חטא שעבר בהיותו בעולם הזה.
לגבי דיבוקים בתקופתנו ידוע שר' חיים מוולוז'ין אמר שלפני ביאת המשיח לא יהיו דיבוקים[דרוש מקור].
האדמו"ר הזקן מזהה דיבוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחת שמחת תורה תשל"ה סיפר הרבי: שהביאו לפני אדמו"ר הזקן אדם שנכנס בו דיבוק, ואדמו"ר הזקן זיהה ברוח קודשו כי אותו דיבוק מקורו ברוח של אחד מהורגי הנביא זכריה[1].
אדמו"ר הזקן דן את אותם הורגים לכף זכות, בכך שאמר כי כוונתם הפנימית הטובה הייתה למנוע את אמירת נבואת החורבן על ידי זכריה, כדי למנוע את חורבן בית המקדש. זאת מפני שלאחר שנבואת חורבן נאמרת קשה מאד למנוע אותה, ואילו כאשר הדברים אינם נאמרים, קל יותר למנוע זאת. דבר המראה בכללות גם על כוחם של המילים היוצאות מפינו, וכמה חשוב להימנע מלשון הרע.
לאחר לימוד הזכות על ידי אדמו"ר הזקן, עזב הדיבוק את אותו האדם, וזאת משום שלימוד הזכות תיקן את אותה נשמה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ גרסאות לסיפור זה הובאו אצל יהושע מונדשיין רוחו של מכה זכריה הנביא וגלגוליו מדור לדור, באתר שטורעם נט.