פנחס גדליה פאשטר: הבדלים בין גרסאות בדף
(תאריך לידה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (28 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פנחס גדליה פאשטר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב פנחס גדליה הכהן פאשטער]] | [[קובץ:פנחס גדליה פאשטר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב פנחס גדליה הכהן פאשטער]] | ||
הרב '''פנחס גדליה הכהן פאשטער''' | הרב '''פנחס גדליה''' הכהן '''פשטר''' ('''פאשטער'''), [[ו' בכסלו]] [[תרצ"ט]] - [[א' בסיוון]] [[תשפ"א]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], מנהל [[בית חב"ד]] "שערי בינה" ב[[פריז]], שבמשך שנים קירב יהודים רבים לתורה ומצוות ב[[צרפת]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תרצ"ט]] ב[[פריז]] לאביו הרב שמעון פשטר שהשתייך לקהילה החרדית ולאמו מרת דובא בינה שהיתה נכדתו של אב"ד גרודנא וממשפחה מיוחסת. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] המשיכו ההורים להתגורר בדירתם בלב פריז והמשיכו לשמור על אורח חיים יהודי. גם בשנות המלחמה המשיך אביו ללכת לבית הכנסת ואימו דאגה להשיג אוכל כשר. | |||
פעל רבות ב[[ענייני גאולה ומשיח]] ובפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי. | אחרי המלחמה המשיך הרב פשטר את לימודיו בישיבת 'יבנה' של הגאון הרב אליהו מונק, הוסמך לרבנות על ידי בית הדין הגדול של פריז. במקביל רכש השכלה אקדמית והשתלם בלימודים גבוהים בפילוסופיה, מדעים ושפות. | ||
השינוי בחייו של הרב פשטר חל כאשר בבית הכנסת השכונתי השקט החל להופיע לעיתים קרובות הרב [[צבי לייב לוין]] שהיה שליח במרוקו ונאלץ לעזוב בלחץ השלטונות. ר' צבי לייב גילה בפני הרב פשטר את עולמה של תורת החסידות ודאג לקחת אותו לביקור באוברוויליה שם התרכזו כמה משפחות של זקני החסידים שהיגרו מרוסיה וניהלו קהילה חסידית קטנה ואותנטית. | |||
הרב פשטר התקבל על ידי החסידים בחום ובאהבה וקיבל מהם השפעה רבה ובעיקר מהרב [[אריה דוב איידלמן]] שהיה משרידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. | |||
קרוב לעשר שנים התחכך הרב פשטר עם זקני החסידים כשבחופשות הקיץ היה שוכר דירה בקרבת הישיבה בברינואה שם התבשם מהאווירה של תומכי תמימים ושמע את שיעורי החסידות של המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]]. | |||
בשנת [[תשכ"ד]] החל לארגן סדרת שיעורי חסידות בבית כנסת עתיק בפריז הנקרא על שם כתובתו: "רחוב ד'יוק מספר 5". | |||
באותן שנים גם פעל באורלי ליד שדה התעופה של פריז שם מסר שיעורי תורה וקירב מבוגרים וצעירים לאור החסידות. וכן פתח תלמודי תורה לילדים שפעלו פעמיים בשבוע. | |||
את שלל פעולותיו פעל הרב פשטר כאדם פרטי ולא במסגרת ארגונית חב"דית כלשהי, הוא לא ראה חיסרון בכך, וכי אותם חסידים מסוגים שקירבוהו לחסידות פעל במסגרת מוסד כלשהו?! הוא ראה בכך חיסרון. בשנת [[תשל"א]] מוסדות ואנשים שונים נתנו לו הרגשה כאילו הוא פועל בשטחם, על חשבון מסגרתן הקבועה, ועל כך כתב הרב פשטר לרבי. הרבי ענה לו בהוספה שרשם בכתב יד קדשו בסיום מכתב פרטי: "בברכת הצלחה בהפצת היהדות והמעינות בפרט (שבודאי יַמשִיך בזה, ולפלא שאלתו) ובפרט בשיעורים החדשים שמזכיר"{{הערה|את המילה "ימשיך" הרבי ניקד, אולי כדאי שלא יובן אחרת ימשוך (את ידו) וכיו"ב.}}. | |||
גם בהמשך היו שטענו כלפיו שעליו למסד את פעילותו ולעבוד עם הארגונים הרשמיים של חב"ד בפריז, על כך כתב הרב פשטר לרבי בשנת תשל"ב בטרם שנסע לרבי. כאשר נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי לאחר מכן, קיבלו הרבי ביאור פנים ואמר לו "ישנן מספיק נשמות יהודיות בפאריז, עבורו, עבורך ועבור אחרים! עליך לפתוח מוסד משלך, ותודיע לכאן על הפעולות. אם המקום בבית הכנסת יהיה קטן, תראה לעבור למקום גדול יותר!". | |||
הרב פשטר היה מופתע לשמוע זאת מהרבי והעז לומר שלא יאמינו לו בפריז.. הרבי השיב לו שיקבל זאת בכתב. ואכן קודם שנסע חזרה לצרפת קיבל מכתב מפורט שפעולותיו צריכות להיערך כאוטונומיה נפרדת. הרבי ביקש במכתב מהרב [[שמואל אזימוב]] לתת אוטונומיה לרב פאשטער כסניף של צא"ח המרכזי - [[בית ליובאוויטש פריז]] ואף לתמוך בפעילותו כספית, וכן שיעבדו מתוך שיתוף פעולה{{הערה|1= | |||
'''[https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://col.org.il/files/uploads/original/2020/05/5ec67616a7b19_1590064662.pdf&ved=2ahUKEwjl75fLpM7wAhWKGs0KHTv2Bm8QFnoECBEQAQ&usg=AOvVaw1LJMJ0YCKc--O_tyCpG-PG כולנו כאחד]''' עמ' 142–143 {{PDF}}}}. | |||
עותק מהמכתב האמור נשלח גם לר' [[בנימין גורודצקי]], ומאז היה מתייעץ איתו בכל פעם שהתעוררה מחדש שאלת האוטונומיה הזו. גם הרבי הזכיר זאת באחד ממכתביו אליו, ב[[תשמ"ג]], "בכל העניינים - כמענתי מאז - יתדבר עם הררבא"ג שליט"א". | |||
בהמשך בישר הרב פשטר לרבי על פתיחת מוסד בשם "הדר תורה" (בדומה לזה הפועל בניו יורק), ועל תלמידים חדשים הרואים חיל בלימודם. בהמשך פתח ישיבת קיץ למקורבים. בשנת [[תשל"ב]] שכר מבנה גדול והביא קבוצה גדולה של מקורבים לימי עיון ולימוד למשך שבועיים. | |||
את מקורביו שהיו בשלבי התקרבות מתקדמים לקח לביקורים בחצר הרבי ב-770, לשהות במחיצת הרבי בחגים וביומי דפגרא. בכל קבוצה כזו היו כחמישים-שישים איש. | |||
הקבוצות הללו זכו ליחס מיוחד מהרבי, והדבר היה בולט לעין כל. כך אירע שביום הנסיעה יצא הרבי לפתח 770 בכדי לברך את הקבוצה ולעודד את השירה והריקוד קודם העלייה על האוטובוס. | |||
באותן שנים [[תשל"ד]]-[[תש"מ]], קרה שהרבי חיפש את הרב פשטר במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], בין השיחות, בכדי שיאמר עם התלמידים [[לחיים]], כשהוא קורא: "הכהן הגדול מאחיו"!". מספר פעמים הורה להם להתחיל את [[האדרת והאמונה (ניגון)|האדרת והאמונה]] במנגינת ההמנון הצרפתי. | |||
הרב פשטר זכה להוראות שונות מהרבי שהעידו על קירוב מיוחד. כך למשל במכתב של הרב [[בנימין גורודצקי]] מ[[כ"ו אייר]] [[תשל"ד]], הוא כתב לו שיעשה רשימה מהנוסעים אל הרבי בקבוצותיו על מנת שיקבלו השתתפות כספית בנסיעה. באותו מכתב מספר לו הרב גורודצקי על הוראה מהרבי שישתמש בשם ליובאוויטש, למרות שהמוסד שלו היה מוסד עצמאי, ולא תחת המוסדות החב"דיים הרגילים. | |||
בעידודו של הרבי התחיל הרב פשטר לעסוק בכתיבת ועריכת מאמרים בצרפתית, שהודפסו וחולקו בחוגים רחבים. כחלק מפעילות זו ראו אור בשעתו גיליונות רבים בשם "מחשבה שבועית" שהרבי עודד אותם מאוד, ובנוסף להם חוברות נפרדות המבארות ומסבירות את [[עשרת המבצעים]], [[שבת]] ומצוות מיוחדות אחרות. | |||
החל משנת [[תנש"א]] התרכזה פעילותו של הרב פשטר בהפצת [[בשורת הגאולה]] של הרבי. אחרי [[כ"ז אדר א']] [[תשנ"ב]], כאשר רבים היו זקוקים לחיזוק האמונה והביטחון פרסם הרב פשטר סדרת קונטרסים בנושא הגאולה. בשנים הבאות החל להוציא גיליון שבועי בשם "מכתב לגאולה" שהודפס בצורה מהודרת וזכה להצלחה רבה. | |||
פעל רבות ב[[ענייני גאולה ומשיח]] ובפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי. מדי שנה נסע עם קבוצה של מקורבים לחגוג את [[שמחת תורה]] במחיצת הרבי ב-[[770]]. | |||
בחודש אייר [[תשפ"א]] נדבק ב[[נגיף הקורונה]] וב[[ראש חודש סיון]] נפטר. הלוויתו יצאה מפריז עיר שליחותו בהשתתפות מאות אנ"ש ומקורבים, משם המשיך מסע הלוויה לארץ הקודש להר הזיתים שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/675301/ צרפת: מאות בהלווית השליח הרב פנחס פאשטער ע"ה בפריז] {{*}} | בחודש אייר [[תשפ"א]] נדבק ב[[נגיף הקורונה]] וב[[ראש חודש סיון]] נפטר. הלוויתו יצאה מפריז עיר שליחותו בהשתתפות מאות אנ"ש ומקורבים, משם המשיך מסע הלוויה לארץ הקודש להר הזיתים שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/675301/ צרפת: מאות בהלווית השליח הרב פנחס פאשטער ע"ה בפריז] {{*}} | ||
| שורה 14: | שורה 47: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב צבי דובער (בערל) פאשטר - | *בנו, הרב [[צבי דובער פאשטר|צבי דובער (בערל) פאשטר]] - ברינואה | ||
*בנו, שמעון פשטר - הרצליה | |||
*בתו, מרת חיה איטא פרייס - פריז | |||
*בתו, מרת חנה רואימי - פריז | |||
*בתו, מרת דבורה קולמן - פריז | |||
*בתו, מרת רחל ציביה - משלוחי הרבי בס. לו | |||
*בתו, מרת נחמה דינה עמר - משלוחי הרבי בגולדן ביטש פלורידה | |||
*בתו, מרת שטערנא רבקה מלכי - מילאנו איטליה | |||
*בתו, מרת בת שבע פריידא חביב - כוכב יעקב ארץ הקודש | |||
*בתו, מרת מלכה סימה אללי - פריז | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*אברהם רייניץ, '''"הכהן הגדול מאחיו"''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 1263, י' סיון ה'תשפ"א | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 28: | שורה 73: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:03, 26 ביוני 2024
הרב פנחס גדליה הכהן פשטר (פאשטער), ו' בכסלו תרצ"ט - א' בסיוון תשפ"א) היה משלוחי הרבי, מנהל בית חב"ד "שערי בינה" בפריז, שבמשך שנים קירב יהודים רבים לתורה ומצוות בצרפת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בו' בכסלו תרצ"ט בפריז לאביו הרב שמעון פשטר שהשתייך לקהילה החרדית ולאמו מרת דובא בינה שהיתה נכדתו של אב"ד גרודנא וממשפחה מיוחסת. כשפרצה מלחמת העולם השנייה המשיכו ההורים להתגורר בדירתם בלב פריז והמשיכו לשמור על אורח חיים יהודי. גם בשנות המלחמה המשיך אביו ללכת לבית הכנסת ואימו דאגה להשיג אוכל כשר.
אחרי המלחמה המשיך הרב פשטר את לימודיו בישיבת 'יבנה' של הגאון הרב אליהו מונק, הוסמך לרבנות על ידי בית הדין הגדול של פריז. במקביל רכש השכלה אקדמית והשתלם בלימודים גבוהים בפילוסופיה, מדעים ושפות.
השינוי בחייו של הרב פשטר חל כאשר בבית הכנסת השכונתי השקט החל להופיע לעיתים קרובות הרב צבי לייב לוין שהיה שליח במרוקו ונאלץ לעזוב בלחץ השלטונות. ר' צבי לייב גילה בפני הרב פשטר את עולמה של תורת החסידות ודאג לקחת אותו לביקור באוברוויליה שם התרכזו כמה משפחות של זקני החסידים שהיגרו מרוסיה וניהלו קהילה חסידית קטנה ואותנטית.
הרב פשטר התקבל על ידי החסידים בחום ובאהבה וקיבל מהם השפעה רבה ובעיקר מהרב אריה דוב איידלמן שהיה משרידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.
קרוב לעשר שנים התחכך הרב פשטר עם זקני החסידים כשבחופשות הקיץ היה שוכר דירה בקרבת הישיבה בברינואה שם התבשם מהאווירה של תומכי תמימים ושמע את שיעורי החסידות של המשפיע הרב ניסן נמנוב.
בשנת תשכ"ד החל לארגן סדרת שיעורי חסידות בבית כנסת עתיק בפריז הנקרא על שם כתובתו: "רחוב ד'יוק מספר 5".
באותן שנים גם פעל באורלי ליד שדה התעופה של פריז שם מסר שיעורי תורה וקירב מבוגרים וצעירים לאור החסידות. וכן פתח תלמודי תורה לילדים שפעלו פעמיים בשבוע.
את שלל פעולותיו פעל הרב פשטר כאדם פרטי ולא במסגרת ארגונית חב"דית כלשהי, הוא לא ראה חיסרון בכך, וכי אותם חסידים מסוגים שקירבוהו לחסידות פעל במסגרת מוסד כלשהו?! הוא ראה בכך חיסרון. בשנת תשל"א מוסדות ואנשים שונים נתנו לו הרגשה כאילו הוא פועל בשטחם, על חשבון מסגרתן הקבועה, ועל כך כתב הרב פשטר לרבי. הרבי ענה לו בהוספה שרשם בכתב יד קדשו בסיום מכתב פרטי: "בברכת הצלחה בהפצת היהדות והמעינות בפרט (שבודאי יַמשִיך בזה, ולפלא שאלתו) ובפרט בשיעורים החדשים שמזכיר"[1].
גם בהמשך היו שטענו כלפיו שעליו למסד את פעילותו ולעבוד עם הארגונים הרשמיים של חב"ד בפריז, על כך כתב הרב פשטר לרבי בשנת תשל"ב בטרם שנסע לרבי. כאשר נכנס ליחידות אצל הרבי לאחר מכן, קיבלו הרבי ביאור פנים ואמר לו "ישנן מספיק נשמות יהודיות בפאריז, עבורו, עבורך ועבור אחרים! עליך לפתוח מוסד משלך, ותודיע לכאן על הפעולות. אם המקום בבית הכנסת יהיה קטן, תראה לעבור למקום גדול יותר!".
הרב פשטר היה מופתע לשמוע זאת מהרבי והעז לומר שלא יאמינו לו בפריז.. הרבי השיב לו שיקבל זאת בכתב. ואכן קודם שנסע חזרה לצרפת קיבל מכתב מפורט שפעולותיו צריכות להיערך כאוטונומיה נפרדת. הרבי ביקש במכתב מהרב שמואל אזימוב לתת אוטונומיה לרב פאשטער כסניף של צא"ח המרכזי - בית ליובאוויטש פריז ואף לתמוך בפעילותו כספית, וכן שיעבדו מתוך שיתוף פעולה[2].
עותק מהמכתב האמור נשלח גם לר' בנימין גורודצקי, ומאז היה מתייעץ איתו בכל פעם שהתעוררה מחדש שאלת האוטונומיה הזו. גם הרבי הזכיר זאת באחד ממכתביו אליו, בתשמ"ג, "בכל העניינים - כמענתי מאז - יתדבר עם הררבא"ג שליט"א".
בהמשך בישר הרב פשטר לרבי על פתיחת מוסד בשם "הדר תורה" (בדומה לזה הפועל בניו יורק), ועל תלמידים חדשים הרואים חיל בלימודם. בהמשך פתח ישיבת קיץ למקורבים. בשנת תשל"ב שכר מבנה גדול והביא קבוצה גדולה של מקורבים לימי עיון ולימוד למשך שבועיים.
את מקורביו שהיו בשלבי התקרבות מתקדמים לקח לביקורים בחצר הרבי ב-770, לשהות במחיצת הרבי בחגים וביומי דפגרא. בכל קבוצה כזו היו כחמישים-שישים איש.
הקבוצות הללו זכו ליחס מיוחד מהרבי, והדבר היה בולט לעין כל. כך אירע שביום הנסיעה יצא הרבי לפתח 770 בכדי לברך את הקבוצה ולעודד את השירה והריקוד קודם העלייה על האוטובוס.
באותן שנים תשל"ד-תש"מ, קרה שהרבי חיפש את הרב פשטר במהלך ההתוועדות, בין השיחות, בכדי שיאמר עם התלמידים לחיים, כשהוא קורא: "הכהן הגדול מאחיו"!". מספר פעמים הורה להם להתחיל את האדרת והאמונה במנגינת ההמנון הצרפתי.
הרב פשטר זכה להוראות שונות מהרבי שהעידו על קירוב מיוחד. כך למשל במכתב של הרב בנימין גורודצקי מכ"ו אייר תשל"ד, הוא כתב לו שיעשה רשימה מהנוסעים אל הרבי בקבוצותיו על מנת שיקבלו השתתפות כספית בנסיעה. באותו מכתב מספר לו הרב גורודצקי על הוראה מהרבי שישתמש בשם ליובאוויטש, למרות שהמוסד שלו היה מוסד עצמאי, ולא תחת המוסדות החב"דיים הרגילים.
בעידודו של הרבי התחיל הרב פשטר לעסוק בכתיבת ועריכת מאמרים בצרפתית, שהודפסו וחולקו בחוגים רחבים. כחלק מפעילות זו ראו אור בשעתו גיליונות רבים בשם "מחשבה שבועית" שהרבי עודד אותם מאוד, ובנוסף להם חוברות נפרדות המבארות ומסבירות את עשרת המבצעים, שבת ומצוות מיוחדות אחרות.
החל משנת תנש"א התרכזה פעילותו של הרב פשטר בהפצת בשורת הגאולה של הרבי. אחרי כ"ז אדר א' תשנ"ב, כאשר רבים היו זקוקים לחיזוק האמונה והביטחון פרסם הרב פשטר סדרת קונטרסים בנושא הגאולה. בשנים הבאות החל להוציא גיליון שבועי בשם "מכתב לגאולה" שהודפס בצורה מהודרת וזכה להצלחה רבה.
פעל רבות בענייני גאולה ומשיח ובפרסום בשורת הגאולה של הרבי. מדי שנה נסע עם קבוצה של מקורבים לחגוג את שמחת תורה במחיצת הרבי ב-770.
בחודש אייר תשפ"א נדבק בנגיף הקורונה ובראש חודש סיון נפטר. הלוויתו יצאה מפריז עיר שליחותו בהשתתפות מאות אנ"ש ומקורבים, משם המשיך מסע הלוויה לארץ הקודש להר הזיתים שם נטמן[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב צבי דובער (בערל) פאשטר - ברינואה
- בנו, שמעון פשטר - הרצליה
- בתו, מרת חיה איטא פרייס - פריז
- בתו, מרת חנה רואימי - פריז
- בתו, מרת דבורה קולמן - פריז
- בתו, מרת רחל ציביה - משלוחי הרבי בס. לו
- בתו, מרת נחמה דינה עמר - משלוחי הרבי בגולדן ביטש פלורידה
- בתו, מרת שטערנא רבקה מלכי - מילאנו איטליה
- בתו, מרת בת שבע פריידא חביב - כוכב יעקב ארץ הקודש
- בתו, מרת מלכה סימה אללי - פריז
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם רייניץ, "הכהן הגדול מאחיו", שבועון בית משיח גיליון 1263, י' סיון ה'תשפ"א
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כשהרבי חיפש את הרב פאשטער
- הרב פאשטער נואם בהפגנה בפריז על בטחון ארה"ק
- מכתבים מהרבי לרב פאשטער תשורה אלגריסי-עמר תשע"ט
הערות שוליים
- ↑ את המילה "ימשיך" הרבי ניקד, אולי כדאי שלא יובן אחרת ימשוך (את ידו) וכיו"ב.
- ↑ כולנו כאחד עמ' 142–143
- ↑ צרפת: מאות בהלווית השליח הרב פנחס פאשטער ע"ה בפריז • שירת 'האדרת והאמונה' בהלווית השליח הרב פאשטער ע"ה • עשרות בהלווית הרב פאשטר ע"ה בירושלים באתר חב"ד אינפו.