מנחם מענדל נוביקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
למטערנטשיק (שיחה | תרומות) (הגהה) |
(←משפחתו) |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''מנחם מענדל נוביקוב''' ([[תרכ"ז]] – [[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]) היה [[שוחט ובודק]] ו[[בעל שמועה]] חסידי שפעל תחילה באנדריאפול, ובשנותיו האחרונות - בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]]. | הרב '''מנחם מענדל נוביקוב''' ([[תרכ"ז]] – [[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]) היה [[שוחט ובודק]] ו[[בעל שמועה]] חסידי שפעל תחילה באנדריאפול, ובשנותיו האחרונות - בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] [[חלאפניץ]] שבמחוז [[מינסק]], לאביו הרב אליעזר ולאמו אסתר רבקה, כאחיין של הגאון החסידי הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין מחבר ה"תורת חסד". היות שנולד חודשים ספורים לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק, נקרא בשם מנחם מענדל על שמו. | נולד ב[[עיירה]] [[חלאפניץ]] שבמחוז [[מינסק]], לאביו הרב אליעזר ולאמו אסתר רבקה, כאחיין של הגאון החסידי הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין מחבר ה"תורת חסד". היות שנולד חודשים ספורים לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], נקרא בשם מנחם מענדל על שמו. | ||
בשנת [[תרנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה ב[[עיירה]] אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך ב[[עיירה]]. | בשנת [[תרנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה ב[[עיירה]] אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך ב[[עיירה]]. | ||
הוא הפך לדמות להערצה בקרב תושבי ה[[עיירה]], וכאשר ביקרו כמה מבני העיר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא שאל אותם אודות הרב נוביקוב והם אמרו עליו ש"אצלו כל הכסף זה ל[[תומכי תמימים]] וכל הספרים זה [[לקוטי תורה]]". | הוא הפך לדמות להערצה בקרב תושבי ה[[עיירה]], וכאשר ביקרו כמה מבני העיר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא שאל אותם אודות הרב נוביקוב והם אמרו עליו ש"אצלו כל הכסף זה ל[[תומכי תמימים]] וכל הספרים זה [[לקוטי תורה]]"{{הערה|בשם ר' [[חיים שאול ברוק]]}}. | ||
בשונה משאר בני משפחתו שהיו [[התקשרות|מקושרים]] לאדמו"ר הרב [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] מליאדי שהנהיג את חצרו בסמיכות למקום מגוריהם - היה הרב נוביקוב מקושר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ובהמשך ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. | בשונה משאר בני משפחתו שהיו [[התקשרות|מקושרים]] לאדמו"ר הרב [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] מליאדי שהנהיג את חצרו בסמיכות למקום מגוריהם - היה הרב נוביקוב מקושר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ובהמשך ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, נחום חדש (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בת ים]] ועזר לבית חב"ד. נפטר | *בנו, נחום חדש (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בת ים]] ועזר לבית חב"ד. נפטר ב[[י"ג שבט]] [[תש"מ]]. | ||
*בנו, יצחק נטע ניב (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר בבת ים. נפטר | *בנו, יצחק נטע ניב (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר בבת ים. נפטר ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]. | ||
:*בתו, יעל עוזאי - הייתה מזכירת ממשלת ישראל בין השנים תשכ" | :*בתו, יעל עוזאי - הייתה מזכירת ממשלת ישראל בין השנים [[תשכ"ב]]–[[תשכ"ח]]. | ||
:*בתו, אסתר קרנדל - אדריכלית שהובילה את תכנון פרויקט ה"קארדו" ברובע היהודי | :*בתו, אסתר קרנדל - אדריכלית שהובילה את תכנון פרויקט ה"קארדו" ברובע היהודי ב[[ירושלים]]. | ||
*בתו, מרת חיה - אשת ר' [[שניאור זלמן אוסביצוב]]. | *בתו, מרת חיה - אשת ר' [[שניאור זלמן אוסביצוב]]. | ||
*בנו, שניאור זלמן נוביקוב, נפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשי"ב]]. | *בנו, [[שניאור זלמן נוביקוב]], נפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשי"ב]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:נוביקוב, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:נוביקוב, מנחם מענדל}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:17, 23 ביוני 2024
הרב מנחם מענדל נוביקוב (תרכ"ז – ט"ז שבט תש"ג) היה שוחט ובודק ובעל שמועה חסידי שפעל תחילה באנדריאפול, ובשנותיו האחרונות - בקהילת חב"ד בתל אביב ובבני ברק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה חלאפניץ שבמחוז מינסק, לאביו הרב אליעזר ולאמו אסתר רבקה, כאחיין של הגאון החסידי הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין מחבר ה"תורת חסד". היות שנולד חודשים ספורים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, נקרא בשם מנחם מענדל על שמו.
בשנת תרנ"ו נשא את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה בעיירה אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך בעיירה.
הוא הפך לדמות להערצה בקרב תושבי העיירה, וכאשר ביקרו כמה מבני העיר בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, הוא שאל אותם אודות הרב נוביקוב והם אמרו עליו ש"אצלו כל הכסף זה לתומכי תמימים וכל הספרים זה לקוטי תורה"[1].
בשונה משאר בני משפחתו שהיו מקושרים לאדמו"ר הרב חיים שניאור זלמן מליאדי שהנהיג את חצרו בסמיכות למקום מגוריהם - היה הרב נוביקוב מקושר לאדמו"ר המהר"ש ובהמשך לאדמו"ר הרש"ב ולאדמו"ר הריי"צ.
לא רק בקרב חסידי חב"ד היה דמות למופת והערצה, אלא גם חסידים מחצרות אחרות היו מקבלים ממנו דרכים בעבודת ה' ונהנים ממנו עצה ותושיה, וכך לדוגמא העידו נכדיו של הגאון רבי אהרון ראטה (שייסד לימים את חסידות 'שומרי אמונים') שהיה עומד בקשרי מכתבים עם הרב נוביקוב ומקבל ממנו עצות בעבודת ה'.
בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב ובהמשך קבע את מגוריו בבני ברק ונמנה על הקהילה החב"דית המקומית עד לפטירתו בט"ז שבט תש"ג. נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים, בסמוך לציון דודו הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין.
זכרונותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך השנים רשם במחברת מיוחדת סיפורים ששמע מאת זקני החסידים שזכו להסתופף בצילם של רבותינו נשיאינו הראשונים. למחברות אלו נודעה חשיבות רבה בשל האותנטיות שלהן, והסיפורים שבהן התפרסמו על ידי הרב מנחם מענדל קסטל בגליונות היכל הבעל שם טוב י"ג-ט"ו, עם הערות מאת הרב יהושע מונדשיין על מקבילות אחרות לסיפורים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, נחום חדש (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר בבת ים ועזר לבית חב"ד. נפטר בי"ג שבט תש"מ.
- בנו, יצחק נטע ניב (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר בבת ים. נפטר בי"א ניסן תשל"ב.
- בתו, מרת חיה - אשת ר' שניאור זלמן אוסביצוב.
- בנו, שניאור זלמן נוביקוב, נפטר בראש חודש אדר תשי"ב.
הערות שוליים
- ↑ בשם ר' חיים שאול ברוק