ב' בסיוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש סיוון}} | {{חודש סיוון}} | ||
'''ב' בסיוון''' הוא היום השני ב[[חודש סיוון]]. | '''ב' בסיוון''' הוא היום השני ב[[חודש סיוון]], והוא מכונה בשם 'יום המיוחס'. | ||
==יום המיוחס== | |||
תאריך זה מכונה בשם '''יום המיוחס'''{{הערה|בקהילות מסויימות מכנים אותו בשם '''יום יחוס'''.}}, ובטעם הדבר נאמרו מספר הסברים: | |||
* בהודעתו הראשונה של [[משה]] ב[[מדבר סיני]] לאחר [[יציאת מצרים]] על התוכנית למעמד '[[עשרת הדיברות]]', ועל 'שלושת ימי ההגבלה' שהחלו מיד למחרת, לקראת [[מתן תורה]], נאמר לעם ישראל: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"{{הערה|שמות יט, ו.}}, ובכך הפכו בני ישראל לעם מיוחד, שרק מי שמתייחס אליו שייך לחלק מעם ישראל, ודבר זה נקרא בלשון חכמים בהלכה 'יחוס'{{הערה|ערוך השולחן אורח חיים תצד.}}. | |||
* על פי הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", הוא שביום זה יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם. | |||
* משום שהיום בשבוע שחל בו יום המיוחס (ב' סיון) יחול בו [[יום הכיפורים]] שלאחריו, ויום כיפור נקרא יום המיוחס בפיוט "יום מימים הוחס". | |||
* מפני שעל פי המסורת, יום זה נמצא בין ימים חשובים לעם ישראל (ר"ח סיוון מלפניו ושלושת ימי ההגבלה לאחריו) אבל בפני עצמו אין בו כלום, ועל כן הוא כאדם שאין בו כלום אבל מתהדר בייחוסו{{הערה|האדמו"ר מרוז'ין, עירין קדישין – ווארשה 1885, עמ' 45, המבשר תורני, כ"ו אייר תשע"ט.}}. | |||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'תמ"ח | *ב'תמ"ח – [[משה]] עלה להר סיני, שם אמר לו אלוקים שהוא בחר ב[[עם ישראל]] כ"עם סגולה", "ממלכת כהנים" ו"גוי קדוש". | ||
*[[תקע"ד]] | *[[תקע"ד]] – רבי אריה לייב ברלין, אב"ד קאסל שב[[גרמניה]], נפטר. | ||
*[[תרע"ט]] | *[[תרע"ט]] – רבי יעקב שאול דוויק (ה"חכם באשי"), מחכמי ארם צובא ומחבר ספר "דרך אמונה", נפטר. | ||
*[[תרצ"ו]] | *[[תרצ"ו]] – רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)]], ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]] ומחבר ספר 'אהבת ישראל', נפטר. | ||
*[[תרצ"ז]] | *[[תרצ"ז]] – רבי [[חיים אלעזר שפירא]], האדמו"ר מ[[מונקטש]] ומחבר ספר 'מנחת אלעזר', נפטר. | ||
*[[תשנ"ד]] | *[[תשנ"ד]] – רבי מרדכי חזקיהו בן שמעון, נפטר. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*[[תשכ"ד]] | *[[תשכ"ד]] – הרב [[רפאל שמשון לוינסון]], שליח ורב היישוב [[תל עדשים]] ומחנך ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]]. | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*[[תש"ד]] – הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], מחסידי חב"ד ב[[רודניא]] ובגורקיי שנפטר ב[[מלחמת העולם השנייה]]. | |||
*[[תשמ"א]] – הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], [[שליח]] [[הרבי הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] ולאחר מכן עסקן ומנהל מוסדות חב"ד ב[[פריז]] וב[[מלבורן]]. | |||
*[[תש"ס]] – הרב [[שלמה איידלמן]], ממייסדי קהילת חב"ד ו[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. | |||
{{להיום יום| | ==קישורים חיצוניים== | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/2_sivan לקוטי שיחות מועדים - ב' סיוון] {{מפתח}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{להיום יום|ב'|סיון}} | |||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:43, 11 ביוני 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ב' בסיוון הוא היום השני בחודש סיוון, והוא מכונה בשם 'יום המיוחס'.
יום המיוחס[עריכה | עריכת קוד מקור]
תאריך זה מכונה בשם יום המיוחס[1], ובטעם הדבר נאמרו מספר הסברים:
- בהודעתו הראשונה של משה במדבר סיני לאחר יציאת מצרים על התוכנית למעמד 'עשרת הדיברות', ועל 'שלושת ימי ההגבלה' שהחלו מיד למחרת, לקראת מתן תורה, נאמר לעם ישראל: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"[2], ובכך הפכו בני ישראל לעם מיוחד, שרק מי שמתייחס אליו שייך לחלק מעם ישראל, ודבר זה נקרא בלשון חכמים בהלכה 'יחוס'[3].
- על פי הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", הוא שביום זה יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם.
- משום שהיום בשבוע שחל בו יום המיוחס (ב' סיון) יחול בו יום הכיפורים שלאחריו, ויום כיפור נקרא יום המיוחס בפיוט "יום מימים הוחס".
- מפני שעל פי המסורת, יום זה נמצא בין ימים חשובים לעם ישראל (ר"ח סיוון מלפניו ושלושת ימי ההגבלה לאחריו) אבל בפני עצמו אין בו כלום, ועל כן הוא כאדם שאין בו כלום אבל מתהדר בייחוסו[4].
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תמ"ח – משה עלה להר סיני, שם אמר לו אלוקים שהוא בחר בעם ישראל כ"עם סגולה", "ממלכת כהנים" ו"גוי קדוש".
- תקע"ד – רבי אריה לייב ברלין, אב"ד קאסל שבגרמניה, נפטר.
- תרע"ט – רבי יעקב שאול דוויק (ה"חכם באשי"), מחכמי ארם צובא ומחבר ספר "דרך אמונה", נפטר.
- תרצ"ו – רבי ישראל הגר (אהבת ישראל), האדמו"ר מויז'ניץ ומחבר ספר 'אהבת ישראל', נפטר.
- תרצ"ז – רבי חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקטש ומחבר ספר 'מנחת אלעזר', נפטר.
- תשנ"ד – רבי מרדכי חזקיהו בן שמעון, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשכ"ד – הרב רפאל שמשון לוינסון, שליח ורב היישוב תל עדשים ומחנך בתלמוד תורה מגדל העמק.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ד – הרב שלמה רסקין, מחסידי חב"ד ברודניא ובגורקיי שנפטר במלחמת העולם השנייה.
- תשמ"א – הרב בצלאל וילשאנסקי, שליח הרבי הריי"צ לגרוזיה ולאחר מכן עסקן ומנהל מוסדות חב"ד בפריז ובמלבורן.
- תש"ס – הרב שלמה איידלמן, ממייסדי קהילת חב"ד וגבאי בית הכנסת חב"ד ברחובות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| הפתגם היומי - ב' בסיון - מלוח היום יום |
|---|
| מו לעומר. "אנא בכח" - דקבלת שבת - אומרים בלחש. "ופרוש עלינו" כו' - בקבלת שבת - בעמידה.
בשנת תקפ"ט חל שבת פרשת במדבר ה' בסיון. קודם הדלקת נרות של שבת אמר הצמח צדק מאמר "שאו את ראש גו' אבותם". פירוש "שאו" כפירוש הראב"ע מענין כי תשא את ראש. וביאור הענין שעל ידי עבודת הארת הנשמה שבגוף, נעשה עליה בראש ועצם הנשמה כמו שהיא למעלה והסביר כמה פסוקים ומאמרי זהר ומדרש. בשבת בצהרים אמר רבינו הדרוש "וארשתיך לי לעולם" וביאורו שנדפסו בלקוטי תורה. ביום א' דחג השבועות אמר רבינו את הדרוש "וספרתם לכם" וביאורו - שנדפסו בלקוטי תורה. ביום השני דחג השבועות בסעודת יום טוב אמר רבינו את הדרוש "והחכמה מאין תמצא", והוא ביאור השני בענין תספרו חמשים יום הנדפס בלקוטי תורה. |