אסיפת הרבנים במוסקבה (תרע"ז)

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

אסיפת הרבנים במוסקבה היתה אסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ורבני אנ"ש, בתחלת אלול תרע"ז במוסקבה.

בין שאר הנושאים שנידונו באסיפה היתה אפשרות ליסוד "אגודת רבנים" כללית ברוסיה, בחירת ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי, ועוד נושאים העומדים על הפרק.

הרקע לאסיפה

לאחר המהפכה הרוסית (הראשונה), בחורף תרע"ז, כשהתמוטט המשטר הצארי וקמה ממשלה זמנית, הוחלט לארגן בחירות בכל עיר למועצת הקהילה היהודית וכן לקונגרס יהודי כללי, שיסדרו תכנית לסדרי הקהילות היהודיות. בשני הדברים האלו התחילה התמודדות בין החרדים על-מפלגותיהם לבין החוגים המנגדים לדת.

אדמו"ר הרש"ב השתדל בכל עוז לארגן חזית דתית עם מרכז ומשרד מיוחד שיתעסק בכל זאת. לצורך זה רצה לקרוא לאספה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה. האספה נקראה בסופו של דבר בתחלת אלול במוסקבה.

הגאון ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי נטה יותר לייסד בתחלה סניפי "אגודת ישראל" בכל העיירות, ואז תהיה אספה כללית מצירי האגודות שהם יתעסקו בכל זה. אדמו"ר הרש"ב התנגד לזה, כי מי יערוב שהאגודות שיהיו בכל העיירות יהיו באופן הרצוי. שלכן צריכה להיות תחלה האספה הכללית של גדולי ישראל, שהיא תחליט איך תהיה התאגדות היראים ויהיה זה לעינים לכל העיירות.

לעומתו השתדל הגאון רבי אליעזר רבינוביץ לכנס אסיפת רבנים כדי לייסד "אגודת הרבנים" קבועה. ולצורך זה קרא לאספת רבנים שתדון בדבר יסוד אגודת רבנים קבועה. באופן עקרוני התנגד אדמו"ר הרש"ב לארגון "אגודת רבנים" כללית ברוסיה. מכל מקום כדי שיוכלו להתאחד כל הרבנים החרדים הסכים הרבי שאספת הרבנים תדון גם בזה, בתוככי כללות הענינים הרוחניים העומדים על הפרק. בזה נמשך הדיון במשך כל חדשי הקיץ.

גם דרש אדמו"ר הרש"ב, שלפני אספת הרבנים הכללית תתקיים אסיפה מוקדמת עם גדולי הרבנים לדון על סדר היום באספה הכללית. לפועל נקראה האספה על ידי המארגנים לאמצע חודש מנחם-אב במוסקבה. בקול קורא נאמר שהאספה תדון בדבר יסוד אגודת הרבנים. גם לא ניתנה אפשרות לארגן לפני זה אספה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב התלבט והחליט שלא להשתתף באספה, וכן כתב לרבני אנ"ש.

בסופו של דבר נדחתה האספה. ניתנה האפשרות לאספה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב ורבני אנ"ש השתתפו באספה שהתקיימה במוסקבה בתחלת אלול.

בין שאר הנושאים דנו גם בדבר יסוד "אגודת הרבנים", אך ההצעה נדחתה על ידי הנאספים.

הבחירות לקונגרס היהודי הכללי

בשלהי מנחם-אב תרע"ז התקיימה אסיפת רבנים במוסקבה כאמור. באסיפה זו הוחלט לבחור ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות למועצות הקהלות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי.

כיון שועדת הבחירות הכללית מושבה בפטרוגרד לכן יהוחלט שגם ועד זה יקבע את מקום מושבו בפטרוגרד.

היה ספק אם יקבלו אישור הישיבה בפטרוגרד, לכן הציע אדמו"ר הרש"ב את מוסקבה. אך מיד נתברר שיכולים לבוא לפטרוגרד, והרבי הורה לקבוע את מושב הועד בפטרוגרד. לשם נאספו אחדים באמצע אלול וישבו בה זמן קצר. מעט הספיקו בפעולתם והוצרכו לחזור לבתיהם לחגים. אחר כך ראו שישיבת הועד בפטרוגרד קשה היא, אז העביר הועד את מקום מושבו לחרקוב.

באסיפת מוסקבה הוחלט גם שבחודש מר-חשון או כסלו תרע"ח, תתכנס אספת רבנים כללית לדון בכל הענינים העומדים על הפרק. לכן דרש אדמו"ר הרש"ב שתיקרא לחרקוב אספת חברי הועד, כדי לארגן את אסיפת הרבנים הכללית ולדון בדבר הבחירות לקונגרס היהודי הכללי. נאספו אז לחרקוב, מלבד התדירים הר"מ רוזנבלום והר"ז זליקסון, גם הרא"מ מאדייעווסקי, הרי"י ראפאלאוויטש, הר"ש לזרוב והרצ"ה גורארי'.

לאספת רבנים כללית לא רצו לקרוא אז רבני מינסק, הרי"י רבינוביץ והרא"ד כהנא שפירא, וגם הרח"ע גרודזנסקי לא רצה לקרוא בלעדם, ולכן נדחתה האספה.

בינתיים קיבל אדמו"ר הרש"ב הזמנה ממשרד הדתות לבוא להתייעצות לפטרוגרד. בשלהי מר חשוון תרע"ח יצא לדרך. רבינו חשב להפגש בפטרוגרד גם עם הרח"ע גרודזנסקי ולדון בדבר אספת הרבנים הכללית. אך בהיותו בדרך פרצה המהפכה השניה, מהפכת אוקטובר, רבינו נשאר לשבות במוסקבה והוכרח לחזור אחר השבת לרוסטוב.

באשר לבחירות הכלליות לקונגרס היהודי הכללי, החליטו להתאחד עם שני הרשימות הדתיות "נצח ישראל" ו"המסורת והחרות", ואדמו"ר הרש"ב נתן את הסכמתו. כך נוצר בלוק "אחדות" משלשתם יחד, הוא מספר 3 ברשימת הבחירות. בלוק זה זכה ברוב קולות. אך בכמה מקומות הלכו החרדים ברשימה נפרדת בשם "עדת ישראל" (או "שלומי אמוני ישראל"), שרבינו הכין עבורם מצע, וקול קורא להשתדלות החרדים להרבות בוחרים.

הרשימות הדתיות אמנם הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי, שהתקיימו בינואר 1918 (שבט תרע"ח). אולם בינתיים באה מהפכת אוקטובר, שבסופו של דבר הביאה לבטול המשטר הדמוקרטי ברוסיה. הקונגרס מעולם לא זכה להתכנס.

מסביב לאסיפה

ר' חיים מונסזון (בן אחיו וחתנו של החביד הגביר ר' מנחם מניש מונסזון) היה עם כל משפחתו בנאות דשא מחוץ לעיר, והיתה לו במוסקבה דירה גדולה, אותה העמיד לרשות אדמו"ר הרש"ב ובה התאכסן אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו.

את כל ענייני אכילה ושתיה לקח על עצמו החסיד ר' ברוך שלום כהן ורעייתו כיד המלך.

קישורים חיצוניים

• אספת הרבנים במוסקבה במבוא לאגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק ה'.
• אספות הרבנים ברוסיה  •  הבחירות לקונגרס היהודי הכללי בספר תולדות חב"ד ברוסיא הצארית.