עילה ועלול: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עילה ועלול''' הוא אופן | '''עילה ועלול''' הוא אופן התהוות שבו יש קשר וערך בין העלול לעילתו, ולכן בעלול מורגשת העילה שממנה התהווה. התהוות זו שונה מ[[סיבה ומסובב]] וכל שכן מבריאת [[יש מאין]] (דהרי מובן שב"אין" לא קיים שום דבר שיכול להיות מקור ל"יש", ונמצא שהוא (האין) מופלא וב[[אין ערוך]] לנברא). | ||
== דוגמאות לעילה ועלול == | == דוגמאות לעילה ועלול == | ||
באופן כללי השתלשלות הספירות זו מזו היא באופן דעילה ועלול{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|תניא, אגה"ק כ'.]]}}, אך בדרך כלל הדוגמא המובאת בחסידות היא בפרט מהתהוות ה[[מידות]] מה[[שכל]]. בשונה מנפש הבהמית (שעיקרה מידות), הנה מדות הנפש האלוקית מתהוות ע"י התבוננות שכלית דוקא{{הערה|התהוות המידות מהשכל בתניא פרק ג', לגבי מקום מידות נפש האלוקית ונפש הבהמית ראה בפרט ט' שם.}}. לדוגמא, התבוננות בעניין מסויים שהוא "טוב" ואחר כך שהוא טוב '''לי''' פועלת על הלב שירגיש משיכה לאותו טוב - היינו, רגש אהבה. | |||
מכיון שהתהוות העילה מהעלול היא [[בדרך ממילא]], לכן העילה מורגשת '''ב'''העלול{{הערה|ד"ה גדול יהיה תשכ"ב.}}. ובדוגמא לעייל (של שכל ומידות), השכל לא רק פועל את התהוות המידה אלא הוא מורגש '''ב'''המידה, במידה שמתעוררת ניכר השכל שהיווה אותה{{הערה|בשונה מהתלבשות [[העלם וגילוי, אין ויש, עצם והתפשטות, כח ופועל#כח ופועל|כח הפועל בנפעל]], שם בנפעל לא מורגש הכח שפעל אותו. וכדוגמת כח הזורק את האבן, שבאבן לא ניכר ולא נרגש '''כלל''' הכח שזרק אותה (ורק שאנו "עושים חשבון": דמאחר וסתם אבן נחה על הארץ, הנה מזה שאבן זו "מרחפת" יש להסיק שנמצא כאן כח שגרם לזה - אבל את הכח הרוחני עצמו אי אפשר לראות (ומשני טעמים: א. הפעולה היא גשמית והכח רוחני, ורוחני לא יכול להתגלות בגשמי. ב. אופן פעולת הכח היא שהוא "מתנתק" ממקורו והולך לפעול פעולה בדבר '''אחר''', וכדי שיורגש הדבר "האחר" מוכרח הכח להתעלם (אחרת יורגש אך ורק מקור הכח ולא הפעולה).)}}. | |||
==ענינו בעולמות== | ==ענינו בעולמות== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== ראה גם: == | == ראה גם: == | ||
[[סיבה ומסובב]] | * [[סיבה ומסובב]] | ||
* [[יש מאין]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{קצרמר|חסידות}} | {{קצרמר|חסידות}} | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:19, 7 ביוני 2024
עילה ועלול הוא אופן התהוות שבו יש קשר וערך בין העלול לעילתו, ולכן בעלול מורגשת העילה שממנה התהווה. התהוות זו שונה מסיבה ומסובב וכל שכן מבריאת יש מאין (דהרי מובן שב"אין" לא קיים שום דבר שיכול להיות מקור ל"יש", ונמצא שהוא (האין) מופלא ובאין ערוך לנברא).
דוגמאות לעילה ועלול[עריכה | עריכת קוד מקור]
באופן כללי השתלשלות הספירות זו מזו היא באופן דעילה ועלול[1], אך בדרך כלל הדוגמא המובאת בחסידות היא בפרט מהתהוות המידות מהשכל. בשונה מנפש הבהמית (שעיקרה מידות), הנה מדות הנפש האלוקית מתהוות ע"י התבוננות שכלית דוקא[2]. לדוגמא, התבוננות בעניין מסויים שהוא "טוב" ואחר כך שהוא טוב לי פועלת על הלב שירגיש משיכה לאותו טוב - היינו, רגש אהבה.
מכיון שהתהוות העילה מהעלול היא בדרך ממילא, לכן העילה מורגשת בהעלול[3]. ובדוגמא לעייל (של שכל ומידות), השכל לא רק פועל את התהוות המידה אלא הוא מורגש בהמידה, במידה שמתעוררת ניכר השכל שהיווה אותה[4].
ענינו בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר כי בדרך כלל, כל ההשתלשלות הוא באופן של עילה ועלול, ביחם לצמצום. וכן בפרטות עולמות אבי"ע, כל ירידת האורות בתוך העולמות היא בבחינת עילה ועלול ביחס להתהוות יש מאין במלכות דאצילות.
ענינו בספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר כי האורות היורדים מן ספירת החכמה אל הספירות שאחריה, ספירת הבינה וספירת הדעת עד ספירת המלכות, הוא באופן של עילה ועלול. מה שאין כן התהוות ספירת החכמה מן ספירת הכתר שהיא בבחינת יש מאין.
כמו כן השפעת השכל למידות היא בכללות באופן של עילה ועלול שאותו השכל עצמו הוא היורד ומתלבש במידות, כנודע שמבחינת המידות שבמוחין נמשך המוחין שבמידות.
ראה גם:[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תניא, אגה"ק כ'.
- ↑ התהוות המידות מהשכל בתניא פרק ג', לגבי מקום מידות נפש האלוקית ונפש הבהמית ראה בפרט ט' שם.
- ↑ ד"ה גדול יהיה תשכ"ב.
- ↑ בשונה מהתלבשות כח הפועל בנפעל, שם בנפעל לא מורגש הכח שפעל אותו. וכדוגמת כח הזורק את האבן, שבאבן לא ניכר ולא נרגש כלל הכח שזרק אותה (ורק שאנו "עושים חשבון": דמאחר וסתם אבן נחה על הארץ, הנה מזה שאבן זו "מרחפת" יש להסיק שנמצא כאן כח שגרם לזה - אבל את הכח הרוחני עצמו אי אפשר לראות (ומשני טעמים: א. הפעולה היא גשמית והכח רוחני, ורוחני לא יכול להתגלות בגשמי. ב. אופן פעולת הכח היא שהוא "מתנתק" ממקורו והולך לפעול פעולה בדבר אחר, וכדי שיורגש הדבר "האחר" מוכרח הכח להתעלם (אחרת יורגש אך ורק מקור הכח ולא הפעולה).)
