יוסף חיים שלמה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים, קידוד קישורים) |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, בכינוס חסידי [[חב"ד]] בי"ח אלול [[תש"י]] ב[[לוד]] היה זה שהציע לשגר ל[[רבי]] מברק מזל טוב על [[קבלת הנשיאות]]. | לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, בכינוס חסידי [[חב"ד]] בי"ח אלול [[תש"י]] ב[[לוד]] היה זה שהציע לשגר ל[[רבי]] מברק מזל טוב על [[קבלת הנשיאות]]. | ||
היה [[בעל שמועה]], וקירב לחסידות בין השאר את קרוב משפחתו{{הערה|נכד גיסו.}} ר' [[אברהם לידר]]. | היה [[בעל שמועה]], וקירב לחסידות בין השאר את קרוב משפחתו{{הערה|נכד גיסו.}} ר' [[אברהם לידר (כפר חב"ד)|אברהם לידר]]. | ||
נפטר בגיל 74 ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשי"ד]]. בשל העובדה ש[[בית העלמין בהר הזיתים]] היה נתון באותה שעה בשליטת הירדנים, נטמן ב[[בית העלמין בהר המנוחות]]. | נפטר בגיל 74 ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשי"ד]]. בשל העובדה ש[[בית העלמין בהר הזיתים]] היה נתון באותה שעה בשליטת הירדנים, נטמן ב[[בית העלמין בהר המנוחות]]. | ||
גרסה מ־19:54, 5 ביוני 2024
הרב חיים שלמה יוסף שניאורסון (תר"מ-י"ד מנחם אב תשי"ד) היה מנכבדי קהילת חב"ד בחברון, מצאצאי אדמו"ר הזקן, ובאחרית ימיו גבאי בית הכנסת בעל התניא בשכונת מאה שערים בירושלים.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"מ לאביו רבי אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון ולאמו מרת אסתר שיינא שפרה (אטל), כדור חמישי לאדמו"ר הזקן, וכנין לרבנית מנוחה רחל. בשעת הברית נקרא על שם זקנו מצד אביו, הרב חיים שלמה קזרנובסקי, מחסידי אדמו"ר האמצעי ורב הקהילה החב"דית בדוברובנה[1].
בילדותו, בהוראת אביו היה עליו לחזור בכל יום 18 פרקי משניות.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת ציפורה פייגא, בת הרב החסיד מרדכי לידר מטבריה.
התפרנס מעיסוקו כמנהל בית המלון היהודי 'אשל אברהם' בחברון.
עם חורבן הקהילה היהודית בחברון בעקבות פרעות תרפ"ט, עבר להתגורר בירושלים שם החל לשמש כגבאי בית הכנסת בעל התניא בשכונת מאה שערים.
שימש כשד"ר עבור הישוב החב"די בארץ הקודש, ואת נסיעותיו ניצל מספר פעמים כדי לבקר בליובאוויטש, והיה מקושר לרבותינו נשיאינו בכל מאודו. כמו כן זכה להתלוות אל הרבי בביקור הידוע אצל רבי אהרון מבעלז.
קיבל מספר מכתבים מאדמו"ר הריי"צ אודות הקהילה החב"דית, כאשר אדמו"ר הריי"צ פנה אליו בתוארים: "שאר בשרי ידידי הנכבד והכי נעלה, גזע תרשישים"[2].
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, בכינוס חסידי חב"ד בי"ח אלול תש"י בלוד היה זה שהציע לשגר לרבי מברק מזל טוב על קבלת הנשיאות.
היה בעל שמועה, וקירב לחסידות בין השאר את קרוב משפחתו[3] ר' אברהם לידר.
נפטר בגיל 74 בי"ד מנחם אב תשי"ד. בשל העובדה שבית העלמין בהר הזיתים היה נתון באותה שעה בשליטת הירדנים, נטמן בבית העלמין בהר המנוחות.
משפחתו
- אחותו מרת מנוחה רחל, רעיית הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונר
- אחיו הרב מנחם שמואל שניאורסון. אביו של הרב ישראל יוסף שניאורסון.
- בנו, ר' יהודה לייב שניאורסון (רעייתו מרת ביילא רחל)
- בנו, מר שלום שבתי (רעייתו מרת אסתר בת ר' יעקב ליב ריבלין) - ירושלים
- בנו, מר יצחק מתתיהו שניאורסון - נהרג בו' טבת תש"ה בתל אביב (רעייתו מרת שרה בת ר' מנדל בקמן)
- בנו, מר מרדכי שניאורסון (רעייתו מרת לאה בת ר' מאיר חסידוף) - ירושלים
- בתו, מרת שרה פריידא סראווי-שמיר (רעיית מר דוד שמיר) - ירושלים
- בתו מרת רכיל גרינבוים (רעיית מר יחיאל גרינבוים) - חיפה
- נינו, אהוד שניאורסון - שירת כמפקד יחידה 8200
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ בנו היה ר' שלום קזרנובסקי, ונכדו היה ר' אברהם זלמן קזרנובסקי, אביו של ר' חיים שלמה יוסף.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז, אגרת ו'פא. מכתב מכתב מתאריך י"ג כסלו תרצ"ב, [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161028/מכתב-מהאדמו-ר-הריי-ץ-ריגה-תרצ-ב?lang=he ט"ו אדר ראשון תרצ"ב], מכתב מתאריך י"ח טבת תש"ח. ועוד. מכונה לעיתים במכתבים בשם מוהרש"י חיים.
- ↑ נכד גיסו.