מסכת חולין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''מסכת חולין''' כוללת שנים עשר פרקים ו-141 דפים. היא נקראת כך משום שהיא המסכת היחידה בסדר קדשים שאינה עוסקת בדיני הקדשים, אלא בדיני בשר חולין. | ||
המסכת עוסקת בדיני שחיטת חיות עופות ובהמות של חולין, ניקור, מליחה, גיד הנשה, וכל דיני כשרות הבשר. | המסכת עוסקת בדיני שחיטת חיות עופות ובהמות של חולין, ניקור, מליחה, גיד הנשה, וכל דיני כשרות הבשר. | ||
== | == ביאור מהבעל שם טוב == | ||
ב[[חולין]] מח, ב מובא: אתמר מחט שנמצאת בריאה, [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] ו[[רבי חנינא]] מכשרי, [[רבי שמעון בן לקיש]] [[ר' מני בר פטיש]] ו[[רבי שמעון בן אליקים]] מטרפי. [[הבעל שם טוב]] אמר ששלושת המכשירים נשמותיהם מצד מדת החסד, ושלושת המטריפים שרש נשמתם ממדת הגבורה, ושרשי ה[[נשמה|נשמות]] מרומז בשמות, ולכן שלושת השמות המכשירים רומזים אויף [[חסד]], רבי יוחנן י' חנן, ר' אלעזר אל עזר, ר' חנינא ל' חנינה, וכן שלושת המטריפים{{הערה|1=(ההמשך חסר). [[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}} | |||
==ביאורי הרבי== | |||
=== שחיטת הבהמות בבית יוסף לשבטים === | |||
אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{ | במסכת{{הערה|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו הייתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה. | ||
אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה. | |||
אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערה|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערה|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול [[בשר]] נבילה ועלה בידו [[בשר]] טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר. | |||
למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו". | למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו". | ||
אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר{{ | אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערה|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות. | ||
=== | === ביאורים נוספים === | ||
*'''ה ב.''' תוס' ד"ה על פי הדבור. שהיה סומך | *'''ה ב.''' תוס' ד"ה על פי הדבור. שהיה סומך על פי הדבור דלאו משל עובד כוכבים קא מייתי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=63 שיחות קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' כ' (עמ' 63)] | ||
*'''עח ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות | *'''עח ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)] | ||
*'''פג א.''' בארבעה פרקים כו' ובערב יום טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=76 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 64 (עמ' 76)] | *'''פג א.''' בארבעה פרקים כו' ובערב יום טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=76 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 64 (עמ' 76)] | ||
*'''צא א.''' פרע להן בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)] | *'''צא א.''' פרע להן בית השחיטה, והכן טול [[גיד הנשה]] בפניהם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)] | ||
*'''קלג א.''' האי [[כוהן|כהנא]] דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=166 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 154 (עמ' 165)] | |||
* '''קמב א.''' בהקשר לדברי הגמרא בסיום המסכת "למען ייטב לך והארכת ימים" - שיחה על שכר המצוות - עכשיו או לעתיד? לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1114. | |||
* | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=2&format=pdf מסכת חולין] {{הב}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{שס}} | {{שס}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:18, 5 ביוני 2024
מסכת חולין כוללת שנים עשר פרקים ו-141 דפים. היא נקראת כך משום שהיא המסכת היחידה בסדר קדשים שאינה עוסקת בדיני הקדשים, אלא בדיני בשר חולין.
המסכת עוסקת בדיני שחיטת חיות עופות ובהמות של חולין, ניקור, מליחה, גיד הנשה, וכל דיני כשרות הבשר.
ביאור מהבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחולין מח, ב מובא: אתמר מחט שנמצאת בריאה, רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא מכשרי, רבי שמעון בן לקיש ר' מני בר פטיש ורבי שמעון בן אליקים מטרפי. הבעל שם טוב אמר ששלושת המכשירים נשמותיהם מצד מדת החסד, ושלושת המטריפים שרש נשמתם ממדת הגבורה, ושרשי הנשמות מרומז בשמות, ולכן שלושת השמות המכשירים רומזים אויף חסד, רבי יוחנן י' חנן, ר' אלעזר אל עזר, ר' חנינא ל' חנינה, וכן שלושת המטריפים[1]
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
שחיטת הבהמות בבית יוסף לשבטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת[2] מובא כי יוסף הצדיק אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך רש"י בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו הייתה שחיטה כשרה. הרבי[3] מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.
אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם האבות והשבטים היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז רש"י על ענין השחיטה.
אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים[4] שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה[5] ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול בשר נבילה ועלה בידו בשר טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.
למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".
אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר[6] ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.
ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה ב. תוס' ד"ה על פי הדבור. שהיה סומך על פי הדבור דלאו משל עובד כוכבים קא מייתי. שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' כ' (עמ' 63)
- עח ב. אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)
- פג א. בארבעה פרקים כו' ובערב יום טוב. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 64 (עמ' 76)
- צא א. פרע להן בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם. לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)
- קלג א. האי כהנא דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 154 (עמ' 165)
- קמב א. בהקשר לדברי הגמרא בסיום המסכת "למען ייטב לך והארכת ימים" - שיחה על שכר המצוות - עכשיו או לעתיד? לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1114.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ (ההמשך חסר). כתר שם טוב הוספות קיח.
- ↑ צא, א.
- ↑ לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195).
- ↑ ראה גם רמב"ם הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.
- ↑ וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.
- ↑ רש"י בפרשת תולדות כו, א לגבי אברהם, ובפרשת וישלח ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג מצוות שמרתי.
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||