מסכת תמורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב'''מסכת תמורה''' יש 7 פרקים, ו32.5 דפים. | ב'''מסכת תמורה''' יש 7 פרקים, ו32.5 דפים. | ||
על פי מצוות ה[[תורה]], כאשר אדם מקדיש בהמה להקריבה על ה[[מזבח]], יש איסור עליו להמיר את קדושת | על פי מצוות ה[[תורה]], כאשר אדם מקדיש [[בהמה]] להקריבה על ה[[מזבח]], יש איסור עליו להמיר את קדושת ה[[בהמה]] ב[[בהמה]] אחרת, ואם המיר הוא לוקה מלקות, ויש להקריב את שני הבהמות על המזבח, המסכת עוסקת בהלכות השונות הקשורות בדינין אלו. | ||
== ביאורי הרבי == | |||
במסכת מובא{{הערה|טז א.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשעה שהתלמיד הולך אצל [[רב]]ו ואומר לו למדני [[תורה]], אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'}}. | |||
וב[[רש"י]]] שם: "שאף ה[[רב]] צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה". | |||
כשם שה"רש" | [[הרבי]] מסביר, כי גם מי שהוא "[[עשיר]]" ב[[תורה]], אין לו לחשוב שעיניו כבר מאירות, ואם כן למה לו לטפל בה"{{מונחון|רש|עני}}"?, אלא אדרבה: "אם מלמדו, מאיר עיני שניהם ה'", היינו, ש"מאיר" לא רק את "עיני הרש", אלא "מאיר עיני שניהם", בשוה. | ||
כשם שה"רש" - דקאי על מי שהוא [[עני]] בידיעת התורה בתכלית, שהרי התואר "רש" קאי על מי שאין לו מאומה, כמו שכתוב{{הערה|שמואל-ב יב, ג.}} "ולרש אין כל" - זקוק ל[[הקב"ה]] שיאיר את עיניו, כך ממש גם מי שלפי מצבו עתה הוא "עשיר", שגם הוא זקוק להארת עיניו של הקב"ה. | |||
הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש": | הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש": | ||
ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל{{הערה|ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן | ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל{{הערה|ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. [[רמב"ן]] ורבינו בחיי ס"פ חיי שרה. שערי תשובה לרבינו יונה ב, כז. מנוה"מ להר"י אלנקווה חלק ד' פי"ד ע' 250.}}. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" - שעפ"ז נמצא, שתאוותו של מי ש"יש לו מאתיים" (ש"רוצה ארבע מאות", מאתיים יותר על מה שיש לו) היא כפולה מתאוותו של מי ש"יש לו מנה" (שאינו רוצה אלא מאתיים, מאה יותר על מה שיש לו). | ||
על דרך זה מצינו בנוגע ללימוד התורה ולעניני [[קדושה]] בכלל, ובלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תניא [[אגרת הקודש - סימן ב]] (קג, ב).}} - "וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה", כמו שכתוב{{הערה|וישלח לב, יא.}} "קטנתי מכל החסדים". | |||
ובנוגע לעניננו: כיון ש[[הקב"ה]] קירב יותר את ה"עשיר", ויודע הוא יותר יוקר התורה - אזי מרגיש יותר מה שעדיין חסר לו בזה, ומרגיש שעל ידי "כחו ועוצם ידו"{{הערה|על פיעקב ח, יז.}} לא יוכל להגיע לכך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/89&search=%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94 תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89].}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=34&daf=2&format=pdf מסכת תמורה] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=34&daf=2&format=pdf מסכת תמורה] {{הב}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:25, 2 ביוני 2024
במסכת תמורה יש 7 פרקים, ו32.5 דפים.
על פי מצוות התורה, כאשר אדם מקדיש בהמה להקריבה על המזבח, יש איסור עליו להמיר את קדושת הבהמה בבהמה אחרת, ואם המיר הוא לוקה מלקות, ויש להקריב את שני הבהמות על המזבח, המסכת עוסקת בהלכות השונות הקשורות בדינין אלו.
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת מובא[1]:
.
וברש"י] שם: "שאף הרב צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".
הרבי מסביר, כי גם מי שהוא "עשיר" בתורה, אין לו לחשוב שעיניו כבר מאירות, ואם כן למה לו לטפל בה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין רש"?, אלא אדרבה: "אם מלמדו, מאיר עיני שניהם ה'", היינו, ש"מאיר" לא רק את "עיני הרש", אלא "מאיר עיני שניהם", בשוה.
כשם שה"רש" - דקאי על מי שהוא עני בידיעת התורה בתכלית, שהרי התואר "רש" קאי על מי שאין לו מאומה, כמו שכתוב[2] "ולרש אין כל" - זקוק להקב"ה שיאיר את עיניו, כך ממש גם מי שלפי מצבו עתה הוא "עשיר", שגם הוא זקוק להארת עיניו של הקב"ה.
הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש":
ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל[3]. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" - שעפ"ז נמצא, שתאוותו של מי ש"יש לו מאתיים" (ש"רוצה ארבע מאות", מאתיים יותר על מה שיש לו) היא כפולה מתאוותו של מי ש"יש לו מנה" (שאינו רוצה אלא מאתיים, מאה יותר על מה שיש לו).
על דרך זה מצינו בנוגע ללימוד התורה ולעניני קדושה בכלל, ובלשון אדמו"ר הזקן[4] - "וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה", כמו שכתוב[5] "קטנתי מכל החסדים".
ובנוגע לעניננו: כיון שהקב"ה קירב יותר את ה"עשיר", ויודע הוא יותר יוקר התורה - אזי מרגיש יותר מה שעדיין חסר לו בזה, ומרגיש שעל ידי "כחו ועוצם ידו"[6] לא יוכל להגיע לכך[7]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ טז א.
- ↑ שמואל-ב יב, ג.
- ↑ ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ורבינו בחיי ס"פ חיי שרה. שערי תשובה לרבינו יונה ב, כז. מנוה"מ להר"י אלנקווה חלק ד' פי"ד ע' 250.
- ↑ תניא אגרת הקודש - סימן ב (קג, ב).
- ↑ וישלח לב, יא.
- ↑ על פיעקב ח, יז.
- ↑ תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89.
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||