בית חנה (צפת): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (34 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד המבנים במוסד "בית חנה" ב[[צפת]]]] | [[קובץ:בית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד המבנים במוסד "בית חנה" ב[[צפת]]]] | ||
'''מוסדות בית חנה ב[[צפת]]''' כוללים בית ספר על-יסודי | '''מוסדות בית חנה ב[[צפת]]''' כוללים בית ספר על-יסודי וסמינר, המונים יחד כ-900 תלמידות (נכון לשנת [[תשע"ח]]) והם נחשבים למוסדות חינוך מצליחים, השואבים תלמידות מכל הארץ ומרחבי העולם. בית הספר העל-יסודי הוא שש-שנתי (ז'-י"ב), מכיל כ-550 תלמידות ומנוהל על ידי הגב' סימה זלמנוב. הסמינר להכשרת עובדי הוראה, מכיל כ-350 תלמידות ומנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. מנכ"ל המוסדות הוא הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]]. | ||
==היסטוריית המוסד== | ==היסטוריית המוסד== | ||
[[ | [[קובץ:שלמה רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה רסקין]], מנכ"ל מוסדות בית חנה, נואם לפני התלמידות]] | ||
[[קובץ:תעודת פרס חינוך בית חנה צפת.jpeg|ממוזער|250px|תעודת פרס החינוך הארצי שקיבל מוסד בית חנה בשנת תשע"ז]] | |||
המוסד הוקם | המוסד הוקם{{הערה|1=[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת], עמוד 25.}} לקראת שנת הלימודים [[תשל"ז]] (ב[[אלול]] [[תשל"ו]]) בעקבות יוזמת הרב [[משה ניסילביץ']] מנהל חמ"ה, בשם ומטעם ארגון [[חמ"ה]] ובהמשך לפעילות ב[[רוסיה]] בקליטת ילדים במחתרת ללימוד תורה וקירובם לתורת ישראל, הוחלט להקים ב[[צפת]] מוסד חב"די לבנות שיקלוט את אותן עולות חדשות מברית המועצות בשילוב עם בנות חב"ד ויחד ישתלבו בהווי החב"די ויקרבו אותם לתורה וחסידות חב"ד. | ||
לאחר שהתקבל מ[[הרבי]] האישור העקרוני להקמת המוסד, | לאחר שהתקבל מ[[הרבי]] האישור העקרוני להקמת המוסד, החל הרב [[משה ניסילביץ']] בפעולות להקמת וביסוס המוסד, מינוי הרב [[יוסף לדיוב]] ועוזריו שיסעו ברחבי הארץ לרשום ולקלוט מאות רבות של בנות שאינם מבתים שומרי תורה ומצוות וכן מינה את הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] למנהל המוסד. | ||
מיקומו הראשון של המוסד היה במלון "אורנים" שבשכונת כנען, וכאשר הועלתה ההצעה בשנת [[תשל"ט]] לרכוש בנין שהתאים לצרכי המוסד מחוץ לעיר, סירב הרבי לקבל את ההצעה, ורק בשנת [[תשמ"ט]] החלה הבניה למבנה הראשון של מוסדות "בית-חנה". | מיקומו הראשון של המוסד היה במלון "אורנים" שבשכונת "נווה אורנים" (כנען ב' לשעבר), וכאשר הועלתה ההצעה בשנת [[תשל"ט]] לרכוש בנין שהתאים לצרכי המוסד מחוץ לעיר, סירב הרבי לקבל את ההצעה, ורק בשנת [[תשמ"ט]] החלה הבניה למבנה הראשון של מוסדות "בית-חנה". | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשמ"ט]] עבר המוסד למבנה שהוקם במתחם שהוקצה עבור מוסדות חינוך לבנות, סמוך ל[[קריית חב"ד בצפת|קריית חב"ד]]. באותה שנה נפתחה גם כיתה ראשונה עבור סמינר להכשרת עובדי הוראה. הסמינר נמצא במבנים יבילים חד-קומתיים. | ||
מספר שנים מאוחר יותר, עקב התפתחות המוסד ובהתאם לדרישה - הוקם מבנה חדר אוכל ומטבח, נדבת הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בעקבות הגידול הטבעי של קהילת חב"ד בצפת, הוחל בשנת [[תשס"ו]] בהקמת מבנה מיוחד עבור בית הספר (כיתות ז'-י"ב). בניית המבנה התרחשה בשלבים, כאשר בשנת [[תשס"ט]] הושלם המבנה על ארבעת קומותיו. | |||
בשנים [[תשס"ו]]-[[תשס"ח]], שימש הקומפלקס בחופשת הקיץ כשטח הקעמפ אורו של משיח לבנות חב"ד. | |||
בשנת [[תשע"ז]] זכה המוסד ב"פרס החינוך הארצי" עבור הפנימיה המצטיינת. | |||
נכון לשנת [[תשע"ט]], עומד המוסד בפני הרחבה משמעותית: הכפלת שטחה של חדר האוכל, בניית כיתות כיתות נוספות לבית הספר, בניית בניין כיתות לסמינר ומבנה לפנימיה עבור הסמינר. | |||
צוות המוסד מכיל את טובי המרצים והמחנכים בחב"ד. ביניהם: הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[מנחם כהן]] ועוד. בעבר אף במוסד הרצו הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב [[מאיר אשכנזי]]. לקראת שנת [[תשפ"ב]] הצטרף לצוות הרב [[אלישע שפירא]] כסגן מנהל הסמינר. | |||
==שיטה חינוכית== | ==שיטה חינוכית== | ||
| שורה 33: | שורה 29: | ||
כחלק מהחינוך החסידי, מעודד המוסד באופן מיוחד את [[נסיעה לרבי|נסיעתן של הבנות לחצר הרבי]], ובשנת [[תשע"א]] הודיע המוסד שיקצר את זמן החופש, ויממן חלקית מחנות קיץ לתלמידות המוסד, כדי לדאוג שינצלו את זמן הקיץ בצורה חסידית. | כחלק מהחינוך החסידי, מעודד המוסד באופן מיוחד את [[נסיעה לרבי|נסיעתן של הבנות לחצר הרבי]], ובשנת [[תשע"א]] הודיע המוסד שיקצר את זמן החופש, ויממן חלקית מחנות קיץ לתלמידות המוסד, כדי לדאוג שינצלו את זמן הקיץ בצורה חסידית. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
{{בית|אייזיק קליין|שדה הטרשים הפך למוסד חינוכי בעל שם עולמי|1191|40 ואילך|תש"פ}} | |||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.beitchana.org אתר הבית] של בית חנה | * [http://www.beitchana.org אתר הבית] של בית חנה | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]] | [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות על שם הרבנית חנה]] | [[קטגוריה:מוסדות על שם הרבנית חנה]] | ||
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:00, 30 במאי 2024
מוסדות בית חנה בצפת כוללים בית ספר על-יסודי וסמינר, המונים יחד כ-900 תלמידות (נכון לשנת תשע"ח) והם נחשבים למוסדות חינוך מצליחים, השואבים תלמידות מכל הארץ ומרחבי העולם. בית הספר העל-יסודי הוא שש-שנתי (ז'-י"ב), מכיל כ-550 תלמידות ומנוהל על ידי הגב' סימה זלמנוב. הסמינר להכשרת עובדי הוראה, מכיל כ-350 תלמידות ומנוהל על ידי הרב יוסף יצחק חיטריק. מנכ"ל המוסדות הוא הרב שלמה רסקין.
היסטוריית המוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]
המוסד הוקם[1] לקראת שנת הלימודים תשל"ז (באלול תשל"ו) בעקבות יוזמת הרב משה ניסילביץ' מנהל חמ"ה, בשם ומטעם ארגון חמ"ה ובהמשך לפעילות ברוסיה בקליטת ילדים במחתרת ללימוד תורה וקירובם לתורת ישראל, הוחלט להקים בצפת מוסד חב"די לבנות שיקלוט את אותן עולות חדשות מברית המועצות בשילוב עם בנות חב"ד ויחד ישתלבו בהווי החב"די ויקרבו אותם לתורה וחסידות חב"ד.
לאחר שהתקבל מהרבי האישור העקרוני להקמת המוסד, החל הרב משה ניסילביץ' בפעולות להקמת וביסוס המוסד, מינוי הרב יוסף לדיוב ועוזריו שיסעו ברחבי הארץ לרשום ולקלוט מאות רבות של בנות שאינם מבתים שומרי תורה ומצוות וכן מינה את הרב שלמה רסקין למנהל המוסד.
מיקומו הראשון של המוסד היה במלון "אורנים" שבשכונת "נווה אורנים" (כנען ב' לשעבר), וכאשר הועלתה ההצעה בשנת תשל"ט לרכוש בנין שהתאים לצרכי המוסד מחוץ לעיר, סירב הרבי לקבל את ההצעה, ורק בשנת תשמ"ט החלה הבניה למבנה הראשון של מוסדות "בית-חנה".
בשנת תשמ"ט עבר המוסד למבנה שהוקם במתחם שהוקצה עבור מוסדות חינוך לבנות, סמוך לקריית חב"ד. באותה שנה נפתחה גם כיתה ראשונה עבור סמינר להכשרת עובדי הוראה. הסמינר נמצא במבנים יבילים חד-קומתיים.
מספר שנים מאוחר יותר, עקב התפתחות המוסד ובהתאם לדרישה - הוקם מבנה חדר אוכל ומטבח, נדבת הרב יוסף יצחק גוטניק. בעקבות הגידול הטבעי של קהילת חב"ד בצפת, הוחל בשנת תשס"ו בהקמת מבנה מיוחד עבור בית הספר (כיתות ז'-י"ב). בניית המבנה התרחשה בשלבים, כאשר בשנת תשס"ט הושלם המבנה על ארבעת קומותיו.
בשנים תשס"ו-תשס"ח, שימש הקומפלקס בחופשת הקיץ כשטח הקעמפ אורו של משיח לבנות חב"ד.
בשנת תשע"ז זכה המוסד ב"פרס החינוך הארצי" עבור הפנימיה המצטיינת.
נכון לשנת תשע"ט, עומד המוסד בפני הרחבה משמעותית: הכפלת שטחה של חדר האוכל, בניית כיתות כיתות נוספות לבית הספר, בניית בניין כיתות לסמינר ומבנה לפנימיה עבור הסמינר.
צוות המוסד מכיל את טובי המרצים והמחנכים בחב"ד. ביניהם: הרב יוסף יצחק אופן, הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב עופר מיודובניק, הרב מנחם כהן ועוד. בעבר אף במוסד הרצו הרב יצחק אייזיק לנדא והרב מאיר אשכנזי. לקראת שנת תשפ"ב הצטרף לצוות הרב אלישע שפירא כסגן מנהל הסמינר.
שיטה חינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]
המוסד מפורסם בעיקר בשל הגישה החינוכית של מנהליו, שרואה ערך עליון בהחדרת מושגים חסידיים לליבן של התלמידות, והשקעה מיוחדת בחינוך חסידי.
כחלק מהחינוך החסידי, מעודד המוסד באופן מיוחד את נסיעתן של הבנות לחצר הרבי, ובשנת תשע"א הודיע המוסד שיקצר את זמן החופש, ויממן חלקית מחנות קיץ לתלמידות המוסד, כדי לדאוג שינצלו את זמן הקיץ בצורה חסידית.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אייזיק קליין, שדה הטרשים הפך למוסד חינוכי בעל שם עולמי, שבועון בית משיח, גיליון 1191 עמוד 40 ואילך (תש"פ)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אתר הבית של בית חנה
הערות שוליים
- ↑ קרית חב"ד בצפת, עמוד 25.