יצחק דובוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(64 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יצחק דובוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|יצחק דובוב]]
[[קובץ:יצחק דובוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק דובוב]]
הרב '''יצחק דובוב''' נולד ביקשוץ-בוברויסק למשפחה חב"דית. בשנים [[תרס"א]] - [[תרס"ז]] למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], הוא היה ממקורבי [[יוסף רוזין|הגאון הרוגצו'בי]] בהיותו סמוך לעיר דווינסק ואף קיבל '[[סמיכה]]' מאת הגאון.
הרב '''יצחק דובוב (דובאוו)''' ([[ז' מנחם אב]] [[תרמ"ו]] - [[א' מנחם אב]] [[תשל"ז]]) היה מרבני חב"ד בדור הקודם וכיהן כרב ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]].
 
==תולדות חיים==
נולד למשפחה חב"דית, לאביו הרב אברהם דב, בפלך יקשוץ הסמוך ל[[עיירה]] [[בוברויסק]] ב[[ז' מנחם אב]] [[תרמ"ו]]. בשנים [[תרס"א]] - [[תרס"ז]] למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], הוא היה ממקורבי [[יוסף רוזין|הגאון הרוגצו'בי]] בהיותו סמוך לעיר דווינסק ואף קיבל '[[סמיכה]]' מאת הגאון.


במשך שנים כיהן ברבנות בפענזע ובפינדעלע שעל יד [[מוסקבה]].  
במשך שנים כיהן ברבנות בפענזע ובפינדעלע שעל יד [[מוסקבה]].  


ב[[תרפ"א]] עבר ל[[ריגא]] שם כיהן כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים". בשנת תרפ"ח עבר מריגא ל[[מנשסתר]], בריטניה, שם כיהן כרב במשך חמישים שנה.
ב[[תרפ"א]] עבר ל[[ריגא]] שם כיהן כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים". בשנת [[תרפ"ח]] עבר מ[[ריגא]] ל[[מנצ'סטר]] שבאנגליה, שם כיהן כרב במשך חמישים שנה.  
 
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ היה הרב דובוב מראשוני החסידים שהתקשרו בכל לבם ונפשם אל הרבי, ומכתביו לידידיו ולבני משפחתו באותה תקופה מלאים בהרגשים חסידיים, בעידוד ובשכנוע החסידים לקבל את נשיאותו של "הרמ"ש" אותו הכיר עוד מימיו ב[[ריגא]].
 
נפטר בראש חודש [[מנחם אב]] שנת [[תשל"ח]] במנשסתר, ושם מ"כ. זמן מה לפני פטירתו אמר לאחד מ[[אנ"ש]] שהוא מגיע לעולם הבא כשבידו שתי זכויות: [א] התעסקותו הרבה ועזרתו לעסקן המפורסם הרב [[מרדכי דובין]] בריגא בפעולות לשחרור הרבי הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז; [ב] התעסקותו בשנת תש"י שכ"ק אדמו"ר יהיה רבי... 
 
היה בעל מנגן, ידע [[ניגוני חב"ד]] רבים.
 
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
 
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמוהשביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמוהריי"צ]] היה הרב דובוב מראשוני החסידים שהתקשרו בכל לבם ונפשם אל הרבי, ומכתביו לידידיו ולבני משפחתו באותה תקופה מלאים בהרגשים חסידיים, בעידוד ובשכנוע החסידים לקבל את נשיאותו של "הרמ"ש" אותו הכיר עוד מימיו ב[[ריגא]]. השלטון הקומוניסטי רדף אותו על עיסוקו בענייני [[שחיטה]], [[מילה]] ולימוד תורה. במשך התקופה הסתתר ונערכו אחריו חיפושים, לבסוף הצליח לברוח עם משפחתו מריגה לאנגליה.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
נפטר ב[[מנצ'סטר]] ב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תשל"ח]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי. זמן מה לפני פטירתו אמר לאחד מ[[אנ"ש]] שהוא מגיע לעולם הבא כשבידו שתי זכויות: [א] התעסקותו הרבה ועזרתו לעסקן המפורסם הרב [[מרדכי דובין]] בריגא בפעולות לשחרור [[הרבי הריי"צ]] בי"ב תמוז תרפ"ז; [ב] התעסקותו בשנת [[תש"י]] שאדמו"ר יהיה רבי...  


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
היה [[בעל מנגן]] שידע [[ניגוני חב"ד]] רבים, כמה ניגונים נרשמו מפיו ב[[ספר הניגונים]]{{הערה|אחד מהניגונים: [https://chabad.info/musicnews/1010224/ בביצוע מקהלת הקאפעליע]}}.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
==משפחתו==
*בתו הבכורה חנה גורביץ
*בתו רחל מהרי"ק
*בנו, ר' [[אברהם דובער דובוב]] - נפטר ב[[ז' חשון]] [[תשס"ז]]
*בנו, ר' [[יהודה לייב דובוב]] - [[קראון הייטס]]
*בתו, הרבנית בריינה סלומו
*בנו שלום דובוב - נהרג על קידוש ה' בשואה בטעלז
*בנו הרב שניאור זלמן יוסף אלוני (דובוב). שהיה רבה הראשי של דובלין ואיירלנד
*בתו שרה, רעיית הרב אייזיק מסלו - נפטרה יום הכיפורים תש"ן
*בתו לאה, רעיית הרב אריה רייכמן - נפטרה תשע"ב


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
* [https://derher.org/wp-content/uploads/77-Shevat-5779-Chossid-Yitzchok-Dubov.pdf גליון א חסידישע דערהער] מס' 77, חודש שבט תשע"ט


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=701 שני סיפורים מעניינים שהתרחשו עם הרב דובוב]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=701 שני סיפורים שהתרחשו עם הרב דובוב] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}
{{ערך חסר}}
*[https://anash.org/two-merits-to-accompany-him/ תמונות מחייו] {{אנש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דובוב יצחק]]
{{מיון רגיל:דובוב, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דובוב יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דובוב יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד בעבר |דובוב יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:משפחת דובוב]]

גרסה אחרונה מ־01:58, 22 במאי 2024

הרב יצחק דובוב

הרב יצחק דובוב (דובאוו) (ז' מנחם אב תרמ"ו - א' מנחם אב תשל"ז) היה מרבני חב"ד בדור הקודם וכיהן כרב במנצ'סטר שבאנגליה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד למשפחה חב"דית, לאביו הרב אברהם דב, בפלך יקשוץ הסמוך לעיירה בוברויסק בז' מנחם אב תרמ"ו. בשנים תרס"א - תרס"ז למד בתומכי תמימים ליובאוויטש, הוא היה ממקורבי הגאון הרוגצו'בי בהיותו סמוך לעיר דווינסק ואף קיבל 'סמיכה' מאת הגאון.

במשך שנים כיהן ברבנות בפענזע ובפינדעלע שעל יד מוסקבה.

בתרפ"א עבר לריגא שם כיהן כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים". בשנת תרפ"ח עבר מריגא למנצ'סטר שבאנגליה, שם כיהן כרב במשך חמישים שנה.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ היה הרב דובוב מראשוני החסידים שהתקשרו בכל לבם ונפשם אל הרבי, ומכתביו לידידיו ולבני משפחתו באותה תקופה מלאים בהרגשים חסידיים, בעידוד ובשכנוע החסידים לקבל את נשיאותו של "הרמ"ש" אותו הכיר עוד מימיו בריגא. השלטון הקומוניסטי רדף אותו על עיסוקו בענייני שחיטה, מילה ולימוד תורה. במשך התקופה הסתתר ונערכו אחריו חיפושים, לבסוף הצליח לברוח עם משפחתו מריגה לאנגליה.

נפטר במנצ'סטר בראש חודש מנחם אב תשל"ח, ונטמן בבית העלמין המקומי. זמן מה לפני פטירתו אמר לאחד מאנ"ש שהוא מגיע לעולם הבא כשבידו שתי זכויות: [א] התעסקותו הרבה ועזרתו לעסקן המפורסם הרב מרדכי דובין בריגא בפעולות לשחרור הרבי הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז; [ב] התעסקותו בשנת תש"י שאדמו"ר יהיה רבי...

היה בעל מנגן שידע ניגוני חב"ד רבים, כמה ניגונים נרשמו מפיו בספר הניגונים[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתו הבכורה חנה גורביץ
  • בתו רחל מהרי"ק
  • בנו, ר' אברהם דובער דובוב - נפטר בז' חשון תשס"ז
  • בנו, ר' יהודה לייב דובוב - קראון הייטס
  • בתו, הרבנית בריינה סלומו
  • בנו שלום דובוב - נהרג על קידוש ה' בשואה בטעלז
  • בנו הרב שניאור זלמן יוסף אלוני (דובוב). שהיה רבה הראשי של דובלין ואיירלנד
  • בתו שרה, רעיית הרב אייזיק מסלו - נפטרה יום הכיפורים תש"ן
  • בתו לאה, רעיית הרב אריה רייכמן - נפטרה תשע"ב

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אחד מהניגונים: בביצוע מקהלת הקאפעליע