מרדכי זאב גוטניק: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←ניגון י-ה ריבון: כדאי להביא את ההקלטות של ר' אליהו ריבקין ור' שלמה שמאנוביטש שרים זאת, (לחתוך מתוך ההקלטות הארוכות שלהם)) |
||
| (29 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי זאב גוטניק''' ([[תרנ"ז]] | [[קובץ:ר' מרדכי זאב גוטניק 2.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]] | ||
[[קובץ:ר' מרדכי זאב הכהן גוטניק.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]] | |||
הרב '''מרדכי זאב גוטניק''' ([[תרנ"ז]] – [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ב]]) היה גאון חסידי בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממקורבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה פריאסלאב לאביו ר' שניאור חיים כהן גוטניק{{הערה|בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.}}, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'. | נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה פריאסלאב לאביו ר' [[שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב)|שניאור חיים כהן גוטניק]]{{הערה|בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.}}, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'. | ||
משפחתו נמנתה על חסידי חב"ד, וסבו ר' אברהם עוד היה מה'יושבים' שלמדו בחצר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | משפחתו נמנתה על [[חסידי חב"ד]], וסבו ר' אברהם עוד היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בחצר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש והתחבב על ידי אדמו"ר הרש"ב וה'מנהל פועל' אדמו"ר הריי"צ, וכבר אז ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים בעת שלמד עם החברותא של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. על פי עדות רבותינו נשיאינו בגיל 18 כבר היה בקיא בש"ס ופוסקים. | בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] והתחבב על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] וה'מנהל פועל' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכבר אז ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים בעת שלמד עם החברותא של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. על פי עדות רבותינו נשיאינו בגיל 18 כבר היה בקיא בש"ס ופוסקים. | ||
בגיל 20 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי גדולי הרבנים באותה תקופה כגון הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]], [[מנחם מענדל חן]], ועוד. | בגיל 20 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי גדולי הרבנים באותה תקופה כגון הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]], [[מנחם מענדל חן]], ועוד. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
בסביבות שנת [[תרפ"א]] התחתן עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' אברהם בראוומן, וקבע את מגוריו בעיר טארשצה, והחל לעסוק בביקורים מזדמנים בעיירות וקהילות יהודיות בשליחות אדמו"ר הריי"צ על מנת לחזק בהם את עניני היהדות. | בסביבות שנת [[תרפ"א]] התחתן עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' אברהם בראוומן, וקבע את מגוריו בעיר טארשצה, והחל לעסוק בביקורים מזדמנים בעיירות וקהילות יהודיות בשליחות אדמו"ר הריי"צ על מנת לחזק בהם את עניני היהדות. | ||
בשנת תרפ"ד שלחה עבורו הקהילה בטיפליס כתב רבנות, ואדמו"ר הריי"צ סבר כי עליו לקבל על עצמו את כתר הרבנות, והוא אכן נענה לבקשתם אך לא עבר להתגורר במקום באופן קבוע. | בשנת [[תרפ"ד]] שלחה עבורו הקהילה בטיפליס כתב רבנות, ואדמו"ר הריי"צ סבר כי עליו לקבל על עצמו את כתר הרבנות, והוא אכן נענה לבקשתם אך לא עבר להתגורר במקום באופן קבוע. | ||
עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון [[יוסף חיים זוננפלד]] להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב ב[[חברון]]. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע". | עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון [[יוסף חיים זוננפלד]] להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב ב[[חברון]]. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע". | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה לרב ריבקין לרב ריין לרב [[אברהם סנדר נמצוב]], לגבאי בית הכנסת חב"ד, ול[[שד"ר]] הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפעלו לכך. | אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה לרב ריבקין לרב ריין לרב [[אברהם סנדר נמצוב]], לגבאי בית הכנסת חב"ד, ול[[שד"ר]] הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפעלו לכך. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תרפ"ז]] הצליחה השתדלנות, ובשלהי אותה שנה הגיע עם משפחתו ללונדון והחל לפעול לחיזוק עניני היהדות, כאשר השפעתו חורגת מגבולות הקהילה החב"דית בזכות כושר נאומו וכתיבתו. | |||
עסק רבות באיסוף ושליחת [[דמי מעמד]] לאדמו"ר הריי"צ, וכן היה מעורב בפעילות אדמו"ר הריי"צ למשלוחי המצות ועוד. | עסק רבות באיסוף ושליחת [[דמי מעמד]] לאדמו"ר הריי"צ, וכן היה מעורב בפעילות אדמו"ר הריי"צ למשלוחי המצות ועוד. | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
בחודש כסלו [[תרצ"ב]] נפל למשכב, ובמוצאי שבת ליל [[י"ט כסלו]] נפטר בפתאומיות בהיותו בגיל 35 שנה בלבד. | בחודש כסלו [[תרצ"ב]] נפל למשכב, ובמוצאי שבת ליל [[י"ט כסלו]] נפטר בפתאומיות בהיותו בגיל 35 שנה בלבד. | ||
לאחר פטירתו, נישאה רעייתו בזיווג שני לרב [[אשר אברמסון]]. | |||
===ניגון י-ה ריבון=== | |||
לימד ניגון שהביא מגליציה בשם 'ניגון מגליציה', 'ניגון י-ה ריבון עולם' (ניגון י"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]), לניגון שתי גירסאות, אחת כפי ששר ר' [[שלמה שימאנאוויטש]], ואחת כפי ששר הרב [[אליהו ריבקין]] באלבומו ניגונים חסידיים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/ad/%D7%A8%27_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7%27%D7%A1_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_-_%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94.mp3 '''לשמיעת שתי גרסאות הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}{{הערה|לשמיעת גרסת ר' אליהו ריבקין בביצוע הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] | |||
[/pnimi.org.il/היכל-הנגינה/נגוני-ליל-שבת-קדש-ד/], מעט מידע על הניגון מהרב יצחק גינזבורג התוועדות ה' מנחם אב תשע"ה [://galeinai.org.il/lessons/toc_4_11_75/toc_h1_0] אות ב' סיום הפסקה ברכת מקדש-משכן.}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת תומכי תמימים במלבורן, אוסטרליה. | *בנו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת תומכי תמימים במלבורן, אוסטרליה. | ||
*בנו, הרב [[שניאור חיים גוטניק]], רב הקהילה היהודית במלבורן אוסטרליה, והרב הצבאי הראשי במדינה. | *בנו, הרב [[שניאור חיים גוטניק]], רב הקהילה היהודית במלבורן אוסטרליה, והרב הצבאי הראשי במדינה. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gutnik-Saacks%20-%20Marcheshvan%2023%2C%205778.pdf תולדות חייו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (בחלק העברי בסיום החוברת). | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גוטניק, מרדכי זאב}} | {{מיון רגיל:גוטניק, מרדכי זאב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בלונדון]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | |||
[[קטגוריה:משפחת גוטניק]] | [[קטגוריה:משפחת גוטניק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | |||
גרסה מ־00:16, 20 במאי 2024
הרב מרדכי זאב גוטניק (תרנ"ז – י"ט כסלו תרצ"ב) היה גאון חסידי בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ממקורבי אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד בלונדון.
תולדות חיים
נולד בשנת תרנ"ז בעיירה פריאסלאב לאביו ר' שניאור חיים כהן גוטניק[1], שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'.
משפחתו נמנתה על חסידי חב"ד, וסבו ר' אברהם עוד היה מה'יושבים' שלמדו בחצר אדמו"ר הצמח צדק.
בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש והתחבב על ידי אדמו"ר הרש"ב וה'מנהל פועל' אדמו"ר הריי"צ, וכבר אז ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים בעת שלמד עם החברותא של הרב זלמן שמעון דבורקין. על פי עדות רבותינו נשיאינו בגיל 18 כבר היה בקיא בש"ס ופוסקים.
בגיל 20 כבר הוסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים באותה תקופה כגון הרב חיים עוזר גורודזינסקי, מנחם מענדל חן, ועוד.
במקביל לשקידתו על לימוד התורה, התמחה בלימודי משפטים, וקיבל תואר ד"ר לתורת המשפטים.
בשנת תרע"ו נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב להרי הקווקז לעורר את השממה היהודית, והתיישב בעיר טיפליס בירת המחוז, וייסד שם תלמוד תורה והציל ילדים רבים לחיים של שמירת תורה ומצוות.
בסביבות שנת תרפ"א התחתן עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' אברהם בראוומן, וקבע את מגוריו בעיר טארשצה, והחל לעסוק בביקורים מזדמנים בעיירות וקהילות יהודיות בשליחות אדמו"ר הריי"צ על מנת לחזק בהם את עניני היהדות.
בשנת תרפ"ד שלחה עבורו הקהילה בטיפליס כתב רבנות, ואדמו"ר הריי"צ סבר כי עליו לקבל על עצמו את כתר הרבנות, והוא אכן נענה לבקשתם אך לא עבר להתגורר במקום באופן קבוע.
עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון יוסף חיים זוננפלד להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב בחברון. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע".
במשך שנתיים עבד במשרד הרבנות בתל אביב תחת הראב"ד הרב שמחה אהרונסון, אך לא מצא סיפוק בעבודה זו, והוא כתב לאדמו"ר הריי"צ כי ברצונו לנסוע לחוץ לארץ לפעול בחיזוק הדת. בתחילה כתב אדמו"ר הריי"צ לעסקני חב"ד בארצות הברית כי עליהם להביא את הרב גוטניק אליהם על מנת שיסייע להם בעבודתם היות ובטבעו הוא מסור ונתון למה שאומרים לו לפעול. כשעבר זמן והדבר לא בא לידי פועל, הכריע אדמו"ר הריי"צ שיתמנה כרב קהילת חב"ד בלונדון כממלא מקומו של הרב משה אביגדור חייקין שעלה לארץ הקודש.
אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה לרב ריבקין לרב ריין לרב אברהם סנדר נמצוב, לגבאי בית הכנסת חב"ד, ולשד"ר הרב עזריאל זליג סלונים שיפעלו לכך.
בחודש ניסן תרפ"ז הצליחה השתדלנות, ובשלהי אותה שנה הגיע עם משפחתו ללונדון והחל לפעול לחיזוק עניני היהדות, כאשר השפעתו חורגת מגבולות הקהילה החב"דית בזכות כושר נאומו וכתיבתו.
עסק רבות באיסוף ושליחת דמי מעמד לאדמו"ר הריי"צ, וכן היה מעורב בפעילות אדמו"ר הריי"צ למשלוחי המצות ועוד.
בעת ביקוריו של השד"ר ר' איצ'ע דער מתמיד באנגליה, לא היה טועם מאומה מלבד ממה שהוכן בביתו של הרב גוטניק.
בחודש כסלו תרצ"ב נפל למשכב, ובמוצאי שבת ליל י"ט כסלו נפטר בפתאומיות בהיותו בגיל 35 שנה בלבד.
לאחר פטירתו, נישאה רעייתו בזיווג שני לרב אשר אברמסון.
ניגון י-ה ריבון
לימד ניגון שהביא מגליציה בשם 'ניגון מגליציה', 'ניגון י-ה ריבון עולם' (ניגון י"ג בפרוייקט מסורת הניגונים), לניגון שתי גירסאות, אחת כפי ששר ר' שלמה שימאנאוויטש, ואחת כפי ששר הרב אליהו ריבקין באלבומו ניגונים חסידיים[2][3].
משפחתו
- בנו, הרב שלום דובער גוטניק, ראש ישיבת תומכי תמימים במלבורן, אוסטרליה.
- בנו, הרב שניאור חיים גוטניק, רב הקהילה היהודית במלבורן אוסטרליה, והרב הצבאי הראשי במדינה.
קישורים חיצוניים
- תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (בחלק העברי בסיום החוברת).
הערות שוליים
- ↑ בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.
- ↑ לשמיעת שתי גרסאות הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת גרסת ר' אליהו ריבקין בביצוע הרב יצחק גינזבורג [/pnimi.org.il/היכל-הנגינה/נגוני-ליל-שבת-קדש-ד/], מעט מידע על הניגון מהרב יצחק גינזבורג התוועדות ה' מנחם אב תשע"ה [://galeinai.org.il/lessons/toc_4_11_75/toc_h1_0] אות ב' סיום הפסקה ברכת מקדש-משכן.