שלום שטראקס: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: תיקון קטגוריה) |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לאחר שאביו הצליח לצאת מרוסיה ולעלות לארץ הקודש עם משפחתו, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | לאחר שאביו הצליח לצאת מרוסיה ולעלות לארץ הקודש עם משפחתו, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
בשנת [[תש"כ]] שימש כאיש קשר מרכזי בפרשת היעלמותו של יוסל'ה שוכמכר, כאשר סייע לסבא – אביו – להעלים את יוסל'ה (בן אחותו), ולהעביר אותו בין 2 מקומות מסתור, ובכך להקשות על ההתחקות אחר עקבותיו. | בשנת [[תש"כ]] שימש כאיש קשר מרכזי בפרשת היעלמותו של יוסל'ה שוכמכר, כאשר סייע לסבא – אביו – להעלים את יוסל'ה (אחינו-בן אחותו), ולהעביר אותו בין 2 מקומות מסתור, ובכך להקשות על ההתחקות אחר עקבותיו. | ||
החיפושים אחר יוסל'ה נמשכו כשנתיים וחצי כאשר הארץ כולה רועשת וגועשת, בעיתונות התפרסמו כל העת דעות וידיעות אודות הפרשה, והמוסד הישראלי השקיע מאמצים רבים באיתור הילד, ובמהלך תקופה זו יצא ר' שלום שטראקס את גבולות מדינת ישראל והגיע לאנגליה, שם התגורר אחיו ר' [[עובדיה שטראקס]]. | החיפושים אחר יוסל'ה נמשכו כשנתיים וחצי כאשר הארץ כולה רועשת וגועשת, בעיתונות התפרסמו כל העת דעות וידיעות אודות הפרשה, והמוסד הישראלי השקיע מאמצים רבים באיתור הילד, ובמהלך תקופה זו יצא ר' שלום שטראקס את גבולות מדינת ישראל והגיע לאנגליה, שם התגורר אחיו ר' [[עובדיה שטראקס]]. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה רבקה בת ר' ישראל קלמן ויוכבד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_053.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}, החל לשמש כמלמד במוסדות בית ליובאוויטש ב[[לונדון]]. | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה רבקה בת ר' ישראל קלמן ויוכבד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_053.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}, החל לשמש כמלמד במוסדות בית ליובאוויטש ב[[לונדון]]. | ||
עם מציאת הילד, החל בן גוריון לפעול להסגרתו של שלום שטראקס במאמץ לגלות מי הדמויות העומדות מאחורי חטיפת הילד והעלמתו, ולמרות מאמצים שונים שנעשו כדי למנוע את ההסגרה, הוא הוסגר והובא לבית המשפט, כאשר חסידי חב"ד בארץ מתגייסים לסייע לו במימון ההוצאות המשפטיות, כשבין העוסקים בכך נמנו ר' [[שלום לייב אייזנבך]] ר' [[יהושע יוזביץ]], הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[לוי גרוסמן]]. | עם מציאת הילד, החל בן גוריון לפעול להסגרתו של שלום שטראקס במאמץ לגלות מי הדמויות העומדות מאחורי חטיפת הילד והעלמתו, ולמרות מאמצים שונים שנעשו כדי למנוע את ההסגרה, הוא הוסגר והובא לבית המשפט, כאשר חסידי חב"ד בארץ מתגייסים לסייע לו במימון ההוצאות המשפטיות, כשבין העוסקים בכך נמנו ר' [[שלום לייב אייזנבך]] ר' [[יהושע יוזביץ]], הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[לוי גרוסמן]]. | ||
| שורה 25: | שורה 24: | ||
על פי עדותו של ר' שלום עצמו, הרבי שיגר לו מכתבים שונים לאורך תקופת הפרשה, אך הוא לא הסכים לגלות את תוכנם{{הערה|שבועון בית משיח גליון י"ג טבת תשע"ו עמוד 35.}}, ולאחר השחרור, הרבי התייחס בעצמו באופן פומבי לפעולתו של שז"ר במענק החנינה{{הערה|שיחת ט' סיון תשכ"ג. ידיעה שהוגהה על ידי הרבי בעיתון דער טאג מארגען זשורנאל, מתאריך י"ד סיון.}}. | על פי עדותו של ר' שלום עצמו, הרבי שיגר לו מכתבים שונים לאורך תקופת הפרשה, אך הוא לא הסכים לגלות את תוכנם{{הערה|שבועון בית משיח גליון י"ג טבת תשע"ו עמוד 35.}}, ולאחר השחרור, הרבי התייחס בעצמו באופן פומבי לפעולתו של שז"ר במענק החנינה{{הערה|שיחת ט' סיון תשכ"ג. ידיעה שהוגהה על ידי הרבי בעיתון דער טאג מארגען זשורנאל, מתאריך י"ד סיון.}}. | ||
נפטר בגיל 77 ב[[זאת חנוכה]] [[ב' טבת]] [[תשע"ו]] בלונדון. | נפטר בגיל 77 ב[[זאת חנוכה]] [[ב' טבת]] [[תשע"ו]] בלונדון. | ||
| שורה 47: | שורה 45: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שטראקס]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:52, 16 במאי 2024
הרב שלום גרשון שטראקס (תרח"צ-ב' טבת תשע"ו) היה מחנך חסידי תושב לונדון, מדמויות המפתח בפרשת יוסל'ה שוחמכר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרח"צ באומן לאביו ר' נחמן זאב שטראקס ולאמו מרת מרים, מחשובי חסידי ברסלב.
לאחר שאביו הצליח לצאת מרוסיה ולעלות לארץ הקודש עם משפחתו, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנת תש"כ שימש כאיש קשר מרכזי בפרשת היעלמותו של יוסל'ה שוכמכר, כאשר סייע לסבא – אביו – להעלים את יוסל'ה (אחינו-בן אחותו), ולהעביר אותו בין 2 מקומות מסתור, ובכך להקשות על ההתחקות אחר עקבותיו.
החיפושים אחר יוסל'ה נמשכו כשנתיים וחצי כאשר הארץ כולה רועשת וגועשת, בעיתונות התפרסמו כל העת דעות וידיעות אודות הפרשה, והמוסד הישראלי השקיע מאמצים רבים באיתור הילד, ובמהלך תקופה זו יצא ר' שלום שטראקס את גבולות מדינת ישראל והגיע לאנגליה, שם התגורר אחיו ר' עובדיה שטראקס.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה רבקה בת ר' ישראל קלמן ויוכבד[1], החל לשמש כמלמד במוסדות בית ליובאוויטש בלונדון.
עם מציאת הילד, החל בן גוריון לפעול להסגרתו של שלום שטראקס במאמץ לגלות מי הדמויות העומדות מאחורי חטיפת הילד והעלמתו, ולמרות מאמצים שונים שנעשו כדי למנוע את ההסגרה, הוא הוסגר והובא לבית המשפט, כאשר חסידי חב"ד בארץ מתגייסים לסייע לו במימון ההוצאות המשפטיות, כשבין העוסקים בכך נמנו ר' שלום לייב אייזנבך ר' יהושע יוזביץ, הרב יעקב לנדא והרב לוי גרוסמן.
בסיום המשפט פסקו השופטים כי הוא צריך לרצות 3 שנות מאסר, ועם זאת הזמן שישב בכלא הבריטי ינוכה מתקופת המאסר.
את עונש המאסר ריצה בכלה איילון שברמלה, וחסידי חב"ד לצד רבנים בולטים בהם הרב צבי יהודה קוק ועוד, החלו בפעולות שונות במטרה לסייע לו ולהקל עליו את הישיבה בבית הכלא[2] ולנסות להביא לשחרורו מהמאסר. השתדלנות אצל הפרזידנט יצחק בן צבי לא הצליחה, והוא סירב להעניק לו חנינה.
את תקופת המאסר בכלא ניצל להפצת יהדות, תיקון ספרי התורה של בית הסוהר, ומסירת שיעורי גמרא. בשלב מאוחר יותר של המאסר, התייתר הצורך לדאוג לו לארוחות יומיות לאחר שהתיידד עם הטבח ולימד אותו תורה, ובתמורה הסכים לו הטבח לבשל עבור עצמו את האוכל.
רק לקראת סיום תקופת המאסר, לאחר שבעה חודשים בהם ישב בכלא, התמנה הפרזידנט שניאור זלמן שז"ר לתפקיד נשיאות המדינה, וביום הראשון שלו בתפקיד חתם בהשתדלות ר' שלמה מיידנצ'יק ור' זושא וילימובסקי על מסמך החנינה לר' שלום, והוא שוחרר בכ"ט אייר תשכ"ג.
על פי עדותו של ר' שלום עצמו, הרבי שיגר לו מכתבים שונים לאורך תקופת הפרשה, אך הוא לא הסכים לגלות את תוכנם[3], ולאחר השחרור, הרבי התייחס בעצמו באופן פומבי לפעולתו של שז"ר במענק החנינה[4].
נפטר בגיל 77 בזאת חנוכה ב' טבת תשע"ו בלונדון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נשיא וחסיד
- הפרטיזן (ספר)
- שבועון בית משיח גליון י"ג טבת תשע"ו עמוד 35
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחותו מרת רבקה אשת הרב החסיד ר' דוד לייב חן
- בנו, ר' ישראל קלמן שטראקס
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרשת יוסל'ה מהזווית החב"דית, שבועון בית משיח גליון 1001 עמוד 29
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ הרב יעקב רייניץ והרב שלום לייב אייזנבך הביאו לו אוכל כשר, ספרי קודש ועוד. חסידים נוספים שהגיעו לבקרו היו ר' נתן וולף, ורעייתו של מזכיר הישיבה ר' חנוך גליצנשטיין.
- ↑ שבועון בית משיח גליון י"ג טבת תשע"ו עמוד 35.
- ↑ שיחת ט' סיון תשכ"ג. ידיעה שהוגהה על ידי הרבי בעיתון דער טאג מארגען זשורנאל, מתאריך י"ד סיון.
