מדורת ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עיקר המנהג הינו בארץ ישראל, והאדמו"ר ממונקאטש, בעל שו"ת 'מנחת אלעזר' אף כתב במפורש{{הערה|ח"ד סי' ס.}} שאין לעשות בחו"ל כפי מנהג ארץ ישראל, ומי שעושה זאת, הדבר נחשב כיוהרא. | עיקר המנהג הינו בארץ ישראל, והאדמו"ר ממונקאטש, בעל שו"ת 'מנחת אלעזר' אף כתב במפורש{{הערה|ח"ד סי' ס.}} שאין לעשות בחו"ל כפי מנהג ארץ ישראל, ומי שעושה זאת, הדבר נחשב כיוהרא. | ||
ככל הידוע לנו, אף ש[[אדמו"ר הרש"ב]] חיבב מאד את ההדלקה שעושים בארץ הקודש, וראה זכות לעצמו להשתתף בה וקנה לעצמו את זכות ההדלקה ב[[חברון]] בכסף מלא{{הערה|ספר השיחות תרצ"ט ע' 330, אגרות קודש | ככל הידוע לנו, אף ש[[אדמו"ר הרש"ב]] חיבב מאד את ההדלקה שעושים בארץ הקודש, וראה זכות לעצמו להשתתף בה וקנה לעצמו את זכות ההדלקה ב[[חברון]] בכסף מלא{{הערה|ספר השיחות תרצ"ט ע' 330, אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' טו-טז. ח"ג ע' יד (ושם, שקנה דווקא את זכות ההדלקה בחברון, ולא רצה לקנות את זכות ההדלקה במירון).}}, ומכל מקום - גם כשיצאו אל השדה ושיחקו ב[[חץ וקשת]] וערכו התוועדות, מעולם לא הדליקו מדורה בליובאוויטש או בחצר הרבי ב-[[770]]. | ||
עם זאת, בעשרים השנה האחרונות הלך והתפשט המנהג גם בחו"ל, וקהילות רבות עורכות מדורות ל"ג בעומר, כולל קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה|הפעם הראשונה בה אורגנה הדלקה מרכזית בקראון הייטס, הייתה בשנת תשע"ב.}}. | עם זאת, בעשרים השנה האחרונות הלך והתפשט המנהג גם בחו"ל, וקהילות רבות עורכות מדורות ל"ג בעומר, כולל קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה|הפעם הראשונה בה אורגנה הדלקה מרכזית בקראון הייטס, הייתה בשנת תשע"ב.}}. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:ל"ג בעומר}} | |||
[[קטגוריה:מנהגים]] | [[קטגוריה:מנהגים]] | ||
[[קטגוריה:נר אור ואש]] | [[קטגוריה:נר אור ואש]] | ||
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]] | [[קטגוריה:ל"ג בעומר]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:52, 13 במאי 2024
מדורת ל"ג בעומר הוא מנהג ישראל שהלך והתפשט במשך הדורות, להדליק מדורות ביום זה לכבודו של רשב"י. המקור למנהג אינו ברור, והטעם הנפוץ הוא, מכיוון שכל ענינו של רשב"י היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום היארצייט.
מקור המנהג וביאורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
התיעוד המוקדם ביותר להדלקת מדורות ל"ג בעומר במירון הוא מלפני כמאה וחמישים שנה. רבי ישראל פרידמן מרוז'ין קנה מאנשי צפת את זכות ההדלקה ונהג לשלוח מטפחת משי מדי שנה עבור ההדלקה. בהמשך עברה הזכות לצאצאיו, אדמו"רי חסידות בויאן[1].
עיקר המנהג הינו בארץ ישראל, והאדמו"ר ממונקאטש, בעל שו"ת 'מנחת אלעזר' אף כתב במפורש[2] שאין לעשות בחו"ל כפי מנהג ארץ ישראל, ומי שעושה זאת, הדבר נחשב כיוהרא.
ככל הידוע לנו, אף שאדמו"ר הרש"ב חיבב מאד את ההדלקה שעושים בארץ הקודש, וראה זכות לעצמו להשתתף בה וקנה לעצמו את זכות ההדלקה בחברון בכסף מלא[3], ומכל מקום - גם כשיצאו אל השדה ושיחקו בחץ וקשת וערכו התוועדות, מעולם לא הדליקו מדורה בליובאוויטש או בחצר הרבי ב-770.
עם זאת, בעשרים השנה האחרונות הלך והתפשט המנהג גם בחו"ל, וקהילות רבות עורכות מדורות ל"ג בעומר, כולל קהילת חב"ד בקראון הייטס[4].
טעמי המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
- א. המדורות הם לזכר האור והאש שליוו את רשב"י בהסתלקותו, כפי שמסופר בספר הזוהר שרשב"י קרא לתלמידיו לפני פטירתו וגילה להם סודות התורה נשגבים וקדושים שלא גילה כל ימיו, וכשהגיע לתיבת "חיים"[5] לא הספיק לומר חיים ונכללה נשמתו בחיי החיים - הקב"ה, ותלמידו ר' אבא רצה להסתכל על רשב"י ולא היה יכול, בגלל האור הגדול שהי' מאיר ממנו, ויצאה אש מהשמים ולהטה סביב מטתו ואף אדם לא היה יכול לגשת אליו, עד שחלף היום, ואז שקעה האש ונגשו להטמינו במערה במירון.
- ב. כשהנשמה מסיימת את שליחותה בעולם היא עולה למעלה, והנשמה היא אור ונר, כמו שנאמר "נר ה' נשמת אדם", ועל ידי זה אור גדול למעלה, ובפרט כאשר יחד עם הנשמה עולים כל תורתו ועבודתו והמעשים הטובים שפעל ועשה כל ימיו, וגם התורה והמצוות נקראים אור ונר, כמו שנאמר "נר מצוה ותורה אור". ומכיון שבכל שנה מתעורר מחדש אותו ענין, כמו שכתוב "והימים האלו נזכרים ונעשים", אנו מזכירים זאת על ידי הדלקת מדורות ואבוקות של אש.
- ג. עיקר פעולתו של רשב"י היה לגלות את פנימיות התורה בספר הזוהר, אשר כשמו ענינו הוא 'אור'.
- ד. רשב"י הוא ניצוץ נשמת משה רבינו, וניצוץ משיח, ובדומה ליארצייט פרטי של כל יהודי שמדליקים נר קטן, כאשר מדובר ביארצייט של היחידה הכללית שהוא ניצוץ משיח, מדליקים דווקא מדורה, להבת אש גדולה המפיצה הרבה אור.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב הורביץ, "הדלקת מדורה בחו"ל? הרי זה מנהג זר וכיוהרא ייחשב"
- מדורות ל"ג בעומר ובר כוכבא? אין אף קשר
הערות שוליים
- ↑ בצלאל לנדוי, אסופת מאמרים בסוף מסע מירון בהוצאתו, ירושלים תשכ"ו, עמ' קיט
- ↑ ח"ד סי' ס.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ט ע' 330, אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' טו-טז. ח"ג ע' יד (ושם, שקנה דווקא את זכות ההדלקה בחברון, ולא רצה לקנות את זכות ההדלקה במירון).
- ↑ הפעם הראשונה בה אורגנה הדלקה מרכזית בקראון הייטס, הייתה בשנת תשע"ב.
- ↑ בפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים".