יקותיאל זלמן ולס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ד תנצב"ה]]
{{עריכה|כל הערך=כן}}
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (? - [[כ"ט אדר ב']] [[תרכ"ד]]), היה בנו של הרב יוסף (שלום) בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].  
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ז תנצב"ה]]
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (? - [[כ"ט אדר ב']] [[תרכ"ז]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם, ונכדו של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].  


בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.  
== תולדות חייו ==
נולד לאביו הרב יוסף שמחה בונים (שהיה חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]]).  


לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']]. ב) הרב שניאור זלמנסון{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.
בשבוע [[פרשת בשלח]] [[תקס"ח]] נשא לאשה את הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר [[ליאדי]]. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע ל[[ליאדי]] להשתתף בחתונה שלהם. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת [[אדמו"ר האמצעי]]. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין ב[[פרשת נשא]] [[תקס"ז]] (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.  
 
== מי הייתה הרבנית ==


== שם אשתו ==
יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.
יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.


הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.
הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.


ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.
ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|רבקה ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.


== פטירתו ==
== פטירתו ==
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר]] ב' שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר]] ב' שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
 
על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעל פי זה נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.


על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.
== משפחתו ==
* בנו, הרב [[לוי יצחק זלמנסון]] - חתנו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נשא לאישה את בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]]. שימש כאב"ד וראש ישיבה בעיר [[וועליז]]'.
* בנו, הרב [[שניאור זלמנסון]]{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.
* בתו, מרת פריידא - אשת אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסאהן]] מ[[ניעז'ין]] - בנו של כ"ק [[אדמוהצמח צדק]].
* בתו, מרת קיילא, אשת [[מנחם שייקין]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־23:05, 8 במאי 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הכיתוב על מצבת קברו
ציון ??? ???
פ"נ
הרב הנכבד
י"א מגזע יוחסין
בנש"ק מוהר"ר
יקותיא' זלמן ז"ל
ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה

חתן הקדוש ומפו'
מו"ה לוי יצחק אב"ד
בעיר הק' ברדיטשו'
והוא הרב י"ז חתן
אדמו"ר הק' מו"ה
דובער נ"ע מליבאוו'
נפטר יום ד' ער"ח ניסן
שנת תרכ"ז תנצב"ה

הרב החסיד יקותיאל זלמן וואלעס (? - כ"ט אדר ב' תרכ"ז), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם, ונכדו של הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב יוסף שמחה בונים (שהיה חתן הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב).

בשבוע פרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית ביילא בת אדמו"ר האמצעי. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלהם. אדמו"ר הזקן אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה שיר השירים ובספר המאמרים תקס"ח[1].

שם אשתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.

הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' שמריה שניאורסאהן משנת תר"נ, וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך אדמו"ר האמצעי בחודש סיון תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' שניאור זלמן בארדיטשובער משנת תר"ה אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.

בשלשלת היחס‎‎ נרשם ברשימת בנות אדמו"ר האמצעי 'הרבנית רבקה ביילא. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת אדמו"ר הריי"צ אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש אלול תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' כ"ט אדר ב' שנת תרכ"ד. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'[2]. במכתב אדמו"ר הזקן[3] מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעל פי זה נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב מאיר מפיקוב בן הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב, שנשא את הרבנית שרה בת אדמו"ר האמצעי בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").
  2. המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת תש"נ, הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת בספריית אגודת חסידי חב"ד אוסף התמונות. נזכר בקובץ אהלי תורה גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' קמט.
  4. נולד אחרי פטירת אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג; ונקרא על שמו.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא