דוד צבי הילמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←הגניזה החרסונית: שחזור אנונימי מחק משפט - נראה כהשחתה) |
|||
| (31 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:DTH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה]] | [[קובץ:DTH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה]] | ||
הרב דוד צבי הילמן ([[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ו]] - [[כ"ז באלול]] [[תש"ע]]) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים. | הרב '''דוד צבי הילמן''' ([[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ו]] - [[כ"ז באלול]] [[תש"ע]]) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק א - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]] | [[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק א - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]] | ||
[[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק ב - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]] | [[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק ב - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]] | ||
נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[ | נולד בשנת [[תרפ"ו]] לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[חסלביץ']] כחודשיים אחר פטירת סבו הרב [[הרד"ץ חן]] ונקרא על שמו{{הערה|"שושני חן" עמוד 62}}. אביו היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] ואף התייעץ עימו אודות חינוך בנו{{הערה|הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו ל[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [חלק ד' עמודים ב-ג]}}. אביו התכתב תכופות עם [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרות: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/244.htm רמ"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm רס"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/293.htm רצ"ג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm שי"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/350.htm ש"נ], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/383.htm שפ"ג].}} ואף העיר על ה[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר{{הערה|שם=אג"ק}}, ובשנת [[תש"ח]] אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות{{הערה|שם=אג"ק|[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)]}}. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי{{מקור}}. | ||
היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו. | |||
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] בישיבת [[אחי תמימים]] שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר שנערך עליו, ואמר לרב קסטל שעדיין מחזיק מאוד מהרבי מהוריי"צ.}}. | למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] בישיבת [[אחי תמימים]] שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר שנערך עליו, ואמר לרב קסטל שעדיין מחזיק מאוד מהרבי מהוריי"צ.}}. | ||
היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף ציטט אותו בספריו{{הערה|1="העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21951&st=&pgnum=181&hilite= שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח]}}, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו{{הערה|"הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך.}}, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה [[התנגדות לתורת החסידות|מתנגדי]]{{הערה|"ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך}}. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך{{הערה|"אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל [[הסטייפלר|'האיפת צדק']], וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן}}. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה{{הערה|1=ראה [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=20938&hilit=הילמן+נאה כאן] {{קישור שבור|}} מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.}}. | |||
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[תש"ע]]. | |||
==עיסוקו ושיטותיו== | |||
היה בקיא בתולדות חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, ותולדות אישים מרכזיים בה. | |||
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות{{הערה|כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.}}. | |||
במהלך השנים כתב כמה ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], אך נמנע לכתוב את שמו בין עורכיה שוב מחמת השתייכותו לחוג חזון איש{{מקור}}. כמו כן ציין הערות ותיקונים רבים על כרכי האנציקלופדיה, שנכנסו במהדורותו החדשות שלה. | |||
כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני [[אור ישראל]] שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהוא חסיד חב"ד, ומפרסם מאמרים גם מחסידים וכותבים שאינם מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה הקובץ יותר מדי חב"די עבורו{{הערה|מפי העורך הרב [[גדליה אבערלאנדער]]}}. | |||
בספר [[אבני חן]] על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו. | |||
הילמן סבר שבמחלוקת בין [[הסטייפלר]] לבין רבו הרב [[חיים נאה]] בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת [[חזון איש]], אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של [[רמב"ם מהדורת פרנקל]] לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה{{הערה|הילמן שהיה באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות ועל פי הנחיות הסטייפלר.}}. | |||
עם השנים התקרב יותר ל[[חזון איש]], עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב [[שלמה ברמן]] שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה{{מקור}}. נקודת מפנה משמעותית בתחום הייתה הפולמוס שפתח נגד דעת רבותינו נשיאנו בענין [[הגניזה החרסונית]], כדלהלן. | |||
למרות שזנח את דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה של אדמו"ר הזקן]]{{מקור}}. | |||
===הגניזה החרסונית=== | |||
בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. אך משהאריך הילמן לנסות להוכיח שהמסמכים מזוייפים, פסק הרבי מלענות לו{{הערה|בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כתב כי תשובותיו הוסיפו להילמן ברגש הנצחנות, והרבי לא רצה שייגרם לו רגש כזה ח"ו. ראו קטע ממכתב י"א ניסן תשט"ז, שנדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430, ובבמות נוספות.}}. | |||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
===רמב"ם מהדורת פרנקל בעריכתו=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}} | |||
*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]].}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]], ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"{{הערה| ראה הנס' בערך רמב"ם מהדורת פרנקל.}}. | |||
===מספריו=== | |||
* '''"[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]"''' ([[תשי"ג]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשנ"ג]]). | * '''"[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]"''' ([[תשי"ג]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשנ"ג]]). | ||
*'''פירוש הרשב"ץ על ברכות''', בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות ([[תשל"א]]). | *'''פירוש הרשב"ץ על ברכות''', בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות ([[תשל"א]]). | ||
*'''שיטה קדמונית על מסכת קידושין''', לחכם קדמון מזמן הרמב"ן ([[תשל"ב]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשמ"ד]]). | *'''שיטה קדמונית על מסכת קידושין''', לחכם קדמון מזמן הרמב"ן ([[תשל"ב]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשמ"ד]]). | ||
*'''ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה''' (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, [[תשס"ג]]). | *'''ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה''' (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, [[תשס"ג]]). | ||
*נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': | *נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': נוסח ברכת המינים, לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י, הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות. | ||
*כתב מספר ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ה[[הגדה של פסח]] עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית{{הערה|מזכר ב[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62591& רשימת העורכים בעמוד 3]}}. | *כתב מספר ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ה[[הגדה של פסח]] עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית{{הערה|מזכר ב[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62591& רשימת העורכים בעמוד 3]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הילמן, דוד צבי}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | |||
[[קטגוריה:סופרים]] | |||
[[קטגוריה:חוקרים]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:25, 3 במאי 2024
הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו - כ"ז באלול תש"ע) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן[1] בעיר חסלביץ' כחודשיים אחר פטירת סבו הרב הרד"ץ חן ונקרא על שמו[2]. אביו היה מחסידי הרבי הריי"צ ואף התייעץ עימו אודות חינוך בנו[3]. אביו התכתב תכופות עם הרבי[4] ואף העיר על ההגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים שחיבר[5], ובשנת תש"ח אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות[5]. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי[דרוש מקור].
היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד[6].
היה תלמיד של הגאון הרב חיים נאה שאף ציטט אותו בספריו[7], ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו[8], אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה מתנגדי[9]. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך[10]. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה[11].
עיסוקו ושיטותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה בקיא בתולדות חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, ותולדות אישים מרכזיים בה.
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות[12].
במהלך השנים כתב כמה ערכים באנציקלופדיה תלמודית, אך נמנע לכתוב את שמו בין עורכיה שוב מחמת השתייכותו לחוג חזון איש[דרוש מקור]. כמו כן ציין הערות ותיקונים רבים על כרכי האנציקלופדיה, שנכנסו במהדורותו החדשות שלה.
כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני אור ישראל שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב גדליה אוברלנדר שהוא חסיד חב"ד, ומפרסם מאמרים גם מחסידים וכותבים שאינם מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה הקובץ יותר מדי חב"די עבורו[13].
בספר אבני חן על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו.
הילמן סבר שבמחלוקת בין הסטייפלר לבין רבו הרב חיים נאה בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת חזון איש, אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של רמב"ם מהדורת פרנקל לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה[14].
עם השנים התקרב יותר לחזון איש, עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה[דרוש מקור]. נקודת מפנה משמעותית בתחום הייתה הפולמוס שפתח נגד דעת רבותינו נשיאנו בענין הגניזה החרסונית, כדלהלן.
למרות שזנח את דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן[דרוש מקור].
הגניזה החרסונית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלקו האחרון של הספר אגרות בעל התניא ובני דורו עוסק בגניזה החרסונית. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. אך משהאריך הילמן לנסות להוכיח שהמסמכים מזוייפים, פסק הרבי מלענות לו[15].
הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
רמב"ם מהדורת פרנקל בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – רמב"ם מהדורת פרנקל |
- רמב"ם מהדורת פרנקל - בתחילת שנות הל"מדים[16] מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את המשנה תורה במהדורה חדשה. ערך גם את ספר המצוות שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים תשל"ה-תשס"ה). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב יוסף קאפח הרב אברהם יצחק קוק הרב בן ציון אבא שאול, ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"[17].
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אגרות בעל התניא ובני דורו" (תשי"ג; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשנ"ג).
- פירוש הרשב"ץ על ברכות, בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות (תשל"א).
- שיטה קדמונית על מסכת קידושין, לחכם קדמון מזמן הרמב"ן (תשל"ב; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשמ"ד).
- ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, תשס"ג).
- נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': נוסח ברכת המינים, לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י, הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.
- כתב מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית, ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ההגדה של פסח עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית[18].
הערות שוליים
- ↑ בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של הרד"ץ חן
- ↑ "שושני חן" עמוד 62
- ↑ הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו לישיבה חב"דית (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום לישיבת אחי תמימים שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ [חלק ד' עמודים ב-ג]
- ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרות: רמ"ד, רס"ז, רצ"ג, שי"ז, ש"נ, שפ"ג.
- ↑ 5.0 5.1 אגרות קודש חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)
- ↑ באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק בישיבת אחי תמימים שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב מנחם מענדל קסטל לספר שנערך עליו, ואמר לרב קסטל שעדיין מחזיק מאוד מהרבי מהוריי"צ.
- ↑ "העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח
- ↑ "הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, ראה בתמונות שבערך.
- ↑ "ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, ראה בתמונות שבערך
- ↑ "אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל 'האיפת צדק', וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן
- ↑ ראה כאן (הקישור אינו פעיל, כ"ה בניסן ה'תשפ"ד) מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.
- ↑ כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.
- ↑ מפי העורך הרב גדליה אבערלאנדער
- ↑ הילמן שהיה באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות ועל פי הנחיות הסטייפלר.
- ↑ בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כתב כי תשובותיו הוסיפו להילמן ברגש הנצחנות, והרבי לא רצה שייגרם לו רגש כזה ח"ו. ראו קטע ממכתב י"א ניסן תשט"ז, שנדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430, ובבמות נוספות.
- ↑ כינוי לשנים שבין תש"ל-תש"מ.
- ↑ ראה הנס' בערך רמב"ם מהדורת פרנקל.
- ↑ מזכר ברשימת העורכים בעמוד 3