יהושע נימוטין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים: ויקיזציה) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[אדמו"ר מהר"ש]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. אדמו"ר הרש"ב ואף אדמו"ר הריי"צ המריצו אותו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|האדמו"ר מרציצא]] (בן האדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]]) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' תעח.}}. | זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[אדמו"ר מהר"ש]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. אדמו"ר הרש"ב ואף אדמו"ר הריי"צ המריצו אותו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|האדמו"ר מרציצא]] (בן האדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]]) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' תעח.}}. | ||
היה בידידות עם הגאון [[הרוגוצ'ובי]] רבה של [[דווינסק]] והתכתב עמו | היה בידידות עם הגאון [[הרוגוצ'ובי]] רבה של [[דווינסק]] והתכתב עמו רבות בעניני הלכה{{הערה|חלק מהמכתבים פורסמו בספר [[כתבי ר' אייזיק]] ובתשורות לשמחות של צאצאיו.}}. | ||
==רבה של ויטבסק== | ==רבה של ויטבסק== | ||
גרסה מ־02:04, 1 במאי 2024
הרב יהושע נימוטין (תר"ח – שבט תש"ב) מחשובי רבני חב"ד בדור הקודם.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"ח לאביו, הרב יוסף דוד נימוטין מהעיר קובליץ, שהיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
הרב יהושע היה גאון ולמדן, והיה בקי בתורת הנגלה וגם בתורת הנסתר. נואם מוכשר וחכם גדול בעניינים רוחניים וגשמיים גם יחד. רבים באו לבקש ממנו בעצה טובה, והוא היה משיב ומסייע בעין טובה.
עסק מגיל צעיר בלימוד וביגיעת התורה. הוא היה מתמיד גדול ובעל כשרונות גדולים בגיל 18 בערך כבר קבל סמיכה לרבנות. שנים לאחר מכן, זכה לקבל סמיכה אף מהגאון הרוגוצ'ובי. כמה מזקני החסידים שלמדו בישיבת תומכי תמימים ויטבסק, ראו שהייתה לו גם סמיכה מהגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד' (אשר שימש ברבנות במשך שנים רבות באוקראינה, וכנראה בתקופה זו קיבל ממנו 'סמיכה').
בתרס"ט, הוכתר לרבה של רצ'יצ'ה שבלטביה, וזכה לתואר "הרב המפורסם". בתרפ"ב, נתמנה לרבה של ויטבסק שברוסיה הלבנה, במשך ימי חייו כיהן כרב בעוד כמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', בישנקוביץ, וועליז.
ר' יהושע התקשר לאדמו"ר מהר"ש ואף שימש כשד"ר עבורו. מנהגו היה לנסוע לרבי פעמיים בשנה, פעם כרב, ל"חג המוצי"ם" הוא חג השבועות, ובפעם השניה כשד"ר.
זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: לאדמו"ר מהר"ש, לאדמו"ר הרש"ב ולאדמו"ר הריי"צ. אדמו"ר הרש"ב ואף אדמו"ר הריי"צ המריצו אותו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר האדמו"ר מרציצא (בן האדמו"ר המהרי"ל מקאפוסט) בשנת תרס"ט, הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כחסיד נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"[1].
היה בידידות עם הגאון הרוגוצ'ובי רבה של דווינסק והתכתב עמו רבות בעניני הלכה[2].
רבה של ויטבסק
בשנת תרפ"ד החליטו ראשי הקהל בויטבסק למנותו למשרת הרבנות בעיר, השתדל בעדו אדמו"ר הריי"צ, והריץ מברק לעסקני העיר בו המליץ עליו בדברי הערכה מיוחדים:
שמעתי אשר רבים אומרים לבקש את ידידנו הרה"ג שיחי' הנ"ל, אשר יואיל לקבל עליו משרת וכהונת הרבנות במחנם הטהור. הנני חושב ומקוה אשר לרגליו יתברכו עניני החסידות והתיקונים הנחוצים בתוך מחנם הטהור. כי הוא איש אשר רוח מעורר בו כדי להעיר ולהאיר בדיבורי דא"ח ודברי התעוררות, נוסף על אהבתו השלום והריעות ובקיאותו בהוראה, כנודע. והא-ל הטוב יהיה בעזר עושי טוב ומחזיקי עושי התורה והיהדות
— אגרות קודש חלק א' ע' תמ
.
ואכן בשנה הבאה - בחורף תרפ"ה - נתמנה לרבנות ויטבסק.
בימי הקומוניסטים קיבל צו גירוש לסיביר. למרבה הפלא הצליח הרב יהושע להתקבל לפגישה אצל ראש הנ.ק.וו.ד. הרב נימוטין שניחן ביכולת הדיבור והשכנוע, דיבר על לבו והצליח לשדלו, שבגילו המופלג אין הוא מהווה כבר סכנה לשלטון. ואכן, במתק לשונו פעל על לב האבן וניתנה לו רשות להחליף את סיביר בלנינגרד. שם אכן התגורר עד סוף ימיו.
פטירתו
הרב יהושע נפטר מרעב, ביחד עם זוגתו הרבנית רחל, בכ"ג או כ"ד שבט בשנת תש"ב, בעת מצור הנאצים ימ"ש על העיר לנינגרד. הרב ברוך שיפרין וגיסו הרב מיכאל ליפסקר, עזרו והתעסקו ביחד עם הרב זלמן שמעון דבורקין לקוברו בקבר יחיד בבית העלמין היהודי בלנינגרד. ואפילו בימי המצור הקשה על לנינגרד נקבר בפני עצמו ליד אשתו. לאחר שנים, הסימנים שציינו היכן הקבר נאבדו.
משפחתו
- בנו, ר' שמואל נימוטין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש ח"ב ע' תעח.
- ↑ חלק מהמכתבים פורסמו בספר כתבי ר' אייזיק ובתשורות לשמחות של צאצאיו.