יצחק מנחם מענדל ליס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "סמרקנד " ב־"סמרקנד ") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' משה זלמן קמינצקי | [[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' [[משה זלמן קמינצקי]] ב[[צ'רטר]] הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]] | ||
ה[[חסיד]] '''יצחק מנחם מענדל ליס''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ה]]) היה ממייסדי | ה[[חסיד]] '''יצחק מנחם מענדל ליס''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ה]]) היה ממייסדי היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]], ומזכיר [[ועד כפר חב"ד]] במשך שנים רבות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | ===ילדותו=== | ||
נולד ב[[כ"ג אלול]] [[תרע"ח]] בעיר וישקוב (כ-50 ק"מ מורשה), [[פולין]]. | |||
גדל והתחנך על ברכי אביו | גדל והתחנך על ברכי אביו הרב [[חיים מאיר ליס]]. | ||
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ | בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים [[הריי"צ]] ו[[הרבי]] כשבאו לבקר בוורשה. | ||
כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת | כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשה. | ||
למד בישיבה עד שנת [[תרצ"ט]] | למד בישיבה עד שנת [[תרצ"ט]], אז היה צריך לשרת בצבא ועל ידי ברכת אדמו"ר הריי"צ שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה. | ||
===בשנות השואה=== | |||
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת ב[[וילנא]] החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות | כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת ב[[וילנא]] החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר. כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מאסר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר ש[[תפילין|תפיליו]] אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה ב[[סיביר]]. | ||
(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם) | (במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם) | ||
בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת | בשנת [[תש"ג]] שוחרר מהמאסר. ובשנת [[תש"ד]] הגיע לעיר [[סמרקנד]] ונפגש שוב עם אימו ואחותו. | ||
בשנת תש"ו יצא את רוסיא. לאחר תלאות ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה. | |||
===לארץ הקודש=== | |||
בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע ל[[צרפת]] למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש. | בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע ל[[צרפת]] למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש. | ||
כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש | כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כ[[שו"ב]] וחזר [[דא"ח]] כהוראת אדמו"ר הריי"צ. | ||
בשנת [[תש"ט]] הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד. | בשנת [[תש"ט]] הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד. | ||
בשנת [[תש"י]] נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של [[כפר חב"ד]] (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). | בשנת [[תש"י]] נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של [[כפר חב"ד]] (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[משה צבי סגל]], ייסד התוועדות יום העצמאות שנתית בכפר. אמנם התוועדות זו נעלם עם השנים, הודות לבניו הקנאיים של המשפיע רבי [[שלמה חיים קסלמן]] זצ"ל. | ||
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין. | מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין. | ||
בשנת [[תשי"ז]] נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (ב[[תשרי]] זה היה ב[[יחידות]] במשך למעלה משלוש שעות!). | |||
בשנת [[תשכ"א]] אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ל[[יחידות]] נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (ה[[יחידות]] נמשכה כשעתיים). | |||
בשנת [[תשכ"א]] אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס | |||
וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר | וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר היישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. | ||
הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות. | הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות. | ||
נפטר | נפטר ב[[ח' שבט]] [[תשס"ה]] והוא בן 86. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' חיים מאיר ליס. | |||
*בתו, מרת מרים אשת ר' שמואל בוגרד - הרצליה | |||
*בתו, מרת יפה אשת ר' יוסף זיסמן - פתח תקווה, נפטרה [[כ"א תשרי]] [[תשע"ו]]. | |||
*בתו, מרת שרה אשת ר' מאיר הרשקופ - ניו יורק | |||
*בתו, מרת רות אשת ר' משה פרידמן - כפר חב"ד | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 60: | שורה 54: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]] | ||
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד | [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:07, 21 באפריל 2024
החסיד יצחק מנחם מענדל ליס (תרע"ח - תשס"ה) היה ממייסדי היישוב החב"די בכפר חב"ד, ומזכיר ועד כפר חב"ד במשך שנים רבות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ-50 ק"מ מורשה), פולין.
גדל והתחנך על ברכי אביו הרב חיים מאיר ליס.
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי כשבאו לבקר בוורשה.
כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשה.
למד בישיבה עד שנת תרצ"ט, אז היה צריך לשרת בצבא ועל ידי ברכת אדמו"ר הריי"צ שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה.
בשנות השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בוילנא החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר. כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מאסר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפיליו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.
(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)
בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת תש"ד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.
בשנת תש"ו יצא את רוסיא. לאחר תלאות ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.
לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"צ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.
כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.
בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). ביחד עם עמיתו בוועד כפר חב"ד ר' משה צבי סגל, ייסד התוועדות יום העצמאות שנתית בכפר. אמנם התוועדות זו נעלם עם השנים, הודות לבניו הקנאיים של המשפיע רבי שלמה חיים קסלמן זצ"ל.
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.
בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).
בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).
וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר היישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.
נפטר בח' שבט תשס"ה והוא בן 86.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' חיים מאיר ליס.
- בתו, מרת מרים אשת ר' שמואל בוגרד - הרצליה
- בתו, מרת יפה אשת ר' יוסף זיסמן - פתח תקווה, נפטרה כ"א תשרי תשע"ו.
- בתו, מרת שרה אשת ר' מאיר הרשקופ - ניו יורק
- בתו, מרת רות אשת ר' משה פרידמן - כפר חב"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגנרטור של כפר חב"ד, סקירה מתוך שבועון בית משיח על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי