אברהם אליעזר זיגלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*בנו ר' חיים מרדכי זיגלבוים - קראון הייטס | *בנו ר' חיים מרדכי זיגלבוים - קראון הייטס | ||
*בנו ר' מאיר זיגלבוים - מיאמי, פלורידה | *בנו ר' מאיר זיגלבוים - מיאמי, פלורידה | ||
*בתו מרת מיכל אשת ר' משה גוטליב (נפטר י"ז חשוון תשפ"ד) - ניו ג׳רזי | *בתו מרת מיכל אשת ר' [[משה גוטליב]] (נפטר י"ז חשוון תשפ"ד) - ניו ג׳רזי | ||
*בנו ר' [[מנחם זיגלבוים]] - עיתונאי וסופר חסידי, בני ברק | *בנו ר' [[מנחם זיגלבוים]] - עיתונאי וסופר חסידי, בני ברק | ||
*בתו מרת רחל העכט - [[פוסטוויל]] אייוה | *בתו מרת רחל אשת ר' ישראל העכט - [[פוסטוויל]] אייוה | ||
*בנו ר' לוי יצחק זיגלבוים - בני ברק | *בנו ר' לוי יצחק זיגלבוים - בני ברק | ||
'''מנכדיו''' | '''מנכדיו''' | ||
* שניאור זלמן גוטליב - קראון הייטס | |||
שניאור זלמן גוטליב - קראון הייטס | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־23:34, 17 באפריל 2024
הרב אברהם אליעזר זיגלבוים (י"ב מנחם אב ת"ש-כ"ה אדר תש"ע) היה איש חינוך (בין היתר ברשת אהלי יוסף יצחק ובבית ספר למלאכה), מוותיקי קהילת חב"ד בפתח תקווה ובאלעד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ב מנחם אב ת"ש בתל אביב לאביו הרב יוסף שמואל זיגלבוים מחשובי וזקני חסידי גור בחדרה ובתל אביב, ולאמו מרת יאכיט.
בצעירותו למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי בחדרה אותו הקים אביו. בהמשך למד בישיבת חדרה ובישיבה לצעירים "תפארת צבי" ובישיבת "חברון" בירושלים. בשנת תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד שם קיבל השפעה מר' שלמה חיים קסלמן. בישיבה למד בשקידה והתמדה והתקשר בלב ונפש לרבי. בשנת תש"כ החל לשמש כמלמד תשב"ר.
בין המוסדות בהם שימש כמחנך עוד בהיותו בחור ובהמשך לאחר נישואיו נמנים התלמוד תורה החב"די בלוד, בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בתענך, בית הספר 'סיני' בתל אביב ובית הספר של הרשת בחולון, תלמוד תורה בעלזא בתל אביב ובגור בבני ברק.
באדר תשכ"ה התחתן עם רעייתו מרת חיה מינדל לאה בת הרב דוד טננבוים מזקני וחשובי חסידי ביאלא בבני ברק, קבע את מגוריו בפתח תקווה ונמנה בין המתפללים בבית כנסת צמח צדק במרכז העיר.
בשנת תשל"ג החל לשמש כמורה אחר הצהריים במקצועות הטבע בהם השתלם בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.
התגייס ושובץ כחובש קרבי בקו האש במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, גם לאחר שוך הקרבות במשך חודשים ארוכים. הקפדתו על שמירת המצוות וענייני הלכה ומנהג השפיעו על חיילי יחידתו ועשו קידוש ה' רב.
התעסק בהפצת תורה במסירת שיעורי תורה בנגלה ובחסידות. גמל חסדים בגלוי ובסתר ועמד שנים בראש סניף 'יד עזרה' בפתח תקווה.
בשנותיו האחרונות עבר להתגורר באלעד שם היה דמות תורנית רבת השפעה בקהילת חב"ד בזכות שיעוריו התורניים והשפעתו המקיפה במאור פנים, בפקחות ובשמחה.
נפטר לאחר שהזדכך בייסורים בכ"ה אדר תש"ע ונטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. ביום השנה לאחר פטירתו הכניסו בני משפחתו ספר תורה לעילוי נשמתו לישיבת תומכי תמימים אלעד שאליה היה נכנס מפעם לפעם ותלמידים מהישיבה למדו אצלו באופן אישי[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת תמר, רעיית הרב יוסף יצחק הולצמן - קראון הייטס
- בנו ר' חיים מרדכי זיגלבוים - קראון הייטס
- בנו ר' מאיר זיגלבוים - מיאמי, פלורידה
- בתו מרת מיכל אשת ר' משה גוטליב (נפטר י"ז חשוון תשפ"ד) - ניו ג׳רזי
- בנו ר' מנחם זיגלבוים - עיתונאי וסופר חסידי, בני ברק
- בתו מרת רחל אשת ר' ישראל העכט - פוסטוויל אייוה
- בנו ר' לוי יצחק זיגלבוים - בני ברק
מנכדיו
- שניאור זלמן גוטליב - קראון הייטס
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורת חיים - תשורה מהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו תשע"א
הערות שוליים
- ↑ אלעד: הוכנס ספר תורה לישיבת חב"ד לע"נ הרב זיגלבוים. כ"ח אדר תשע"א. באתר חב"ד אינפו.