דקל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
{{שבעת המינים}} | {{שבעת המינים}} | ||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||
[[קטגוריה:שבעת המינים|תמר]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:45, 12 באפריל 2024
דקל הוא עץ שענפיו משמשים למצוות לולב, ופרותיו הם תמרים - משבעת המינים. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.
בתלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת פסחים[1] מובאת אמרתו של ריש לקיש, כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים:
ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...
. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים ארבע אמות, משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות לשדים לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל בני אדם, ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך הרב[2].
במסכת עבודה זרה[3], מובא כי לדעתו של רבי מאיר, בין הדברים שאסור למכור לעובדי כוכבים ומזלות בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש לעבודה זרה, הוא "דקל טוב". בגמרא[4] מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, התמר. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם לעכו"ם -
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין חצב - גם הוא סוג של תמרים, המוזכרים במסכת מגילה[5], בהקשר לכך כי רבה שלח למרי בר מר שק תמרים בידי אביי.
במסכת ברכות[6] מובאת המחלוקת בין רבי יהודה לשמואל בנוגע לברכה על חלק ה"קורא"[7] שבפירות הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". להלכה פסק הרמב"ם[8] כדעתו של שמואל כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרב כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"[9].
מהפסוק "זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו". אמרו חז"ל שעם ישראל נמשל לתמר - "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות[10].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפנימיות התורה, התמר הוא בחינת יסוד דנוקבא, פנימיות המלכות, והתיומת שבלולב הוא בחינת בינה[11], ומעלת עץ התמר שעליו אומר הפסוק 'צדיק כתמר יפרח' - שהוא עושה פירות[12], המורה על יחוד זו"נ המוליד נשמות[13].
הגימטריא של 'תמר' הוא 640[14], מספר המבטא את השלימות של 'סד', הכולל את החכמה (ל"ב נתיבות חכמה, 32) ואת הלב (32), וכמו שבגשמיות לתמר יש 'לב אחד'[15], כלומר שהגזע שלו עולה ומיתמר כלפי מעלה ומשם גדלים הפירות, וגזעו אינו מתעבה ומתפרס לענפים כשאר האילנות, כך גם ברוחניות, התמר הוא בחינת הצדיק שאצלו פנימיות הלב והמוחין מאוחדים בשלימות ומכוונים כלפי מעלה - להתאחד עם הקב"ה[11][16].
.
לתמר לוקח לצמוח שבעים שנה, הרבה יותר זמן משאר אילנות[18], דבר המלמד על הריבוי והקושי של העבודה בגלות, ועל כך שדוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים לדבש המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא[19].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'תמר', עמוד ריט (223)
הערות שוליים
- ↑ דף קי"א עמוד א'
- ↑ שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':
לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם... וכן הדקל'"
- ↑ דף י"ג עמוד ב'
- ↑ שם י"ד עמוד ב'
- ↑ דף ז' עמוד ב'
- ↑ דף ל"ו עמוד א'
- ↑ לגירסת הרמב"ם היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש הלולב, ממנו נוהגים הספרדים להימנע בלולב, ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.
- ↑ משנה תורה, ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו'
- ↑ שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז
- ↑ בראשית רבה מא, א.
- ↑ 11.0 11.1 אור התורה תהילים שלה.
- ↑ תענית כה, ב.
- ↑ שם, שלז.
- ↑ בדומה לשמש שהוא בחינת ברית, מתאים לאמור לעיל שהוא בחינת יחוד זו"נ.
- ↑ סוכה מה, ב.
- ↑ אור התורה ביאורי הזוהר, ח.
- ↑ מסכת סוכה דף כ"ט עמוד ב', ובמשנה פרק ג' משנה א'.
- ↑ זהר ח"ג טז, א. ועוד.
- ↑ משיחות הרבי בט"ו שבט תשנ"ב.
| שבעת המינים | |
|---|---|
|