יונתן בנימין מרקוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
נחום זייגער (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרקוביץ.png|250px|ממוזער|הרב מרקוביץ (מימין) לצד נשיא אוקראינה זלנסקי]] | [[קובץ:מרקוביץ.png|250px|ממוזער|הרב מרקוביץ (מימין) לצד נשיא אוקראינה זלנסקי]] | ||
הרב '''יונתן בנימין מרקוביץ'''' (יליד [[תשכ"ח]]) הוא [[שליח]] הרבי | הרב '''יונתן בנימין מרקוביץ'''' (יליד [[תשכ"ח]]) הוא [[שליח]] הרבי בעיר קייב - בירת אוקראינה {{הערה|[https://www.chabad.org/centers/default_cdo/aid/117952/jewish/Chabad-Lubavitch-of-Kiev.htm חב"ד-ליובאוויטש מקייב]}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תשכ"ח]] באוז'הורוד שב[[אוקראינה]] | נולד בשנת [[תשכ"ח]] באוז'הורוד שב[[אוקראינה]] לבית רבני כשסביו כיהנו כרבנים בתקופה הקומוניסטית. סבו מצד אמו (הרב יחזקאל פייבל אוסטרייכר - חסיד סאטמר) אף היה השוחט המקומי בעיר בתקופה הקומוניסטית ונרצח על קידוש השם ונקבר בבית העלמין היהודי באוזגורוד. | ||
סבו מצד אמו (הרב יחזקאל פייבל אוסטרייכר - חסיד סאטמר) אף היה השוחט המקומי בעיר בתקופה הקומוניסטית ונרצח על קידוש השם ונקבר בבית העלמין היהודי באוזגורוד. | בשנת [[תש"ל]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בילדותו למד בתלמוד תורה בקריית גת, המשיך בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], ולאחר מכן בישיבת "כפר גנים", שם השתתף בשיעורי התניא שהתקיימו בישיבה. | ||
בשנת תשמ״ח התגייס לשירות קרבי בחיל האוויר ,שירת 12 שנה כאיש צוות אוויר והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. | בשנת תשמ״ח התגייס לשירות קרבי בחיל האוויר ,שירת 12 שנה כאיש צוות אוויר והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. | ||
במהלך השירות הרבי עודדו להמשיך בצה״ל ואף הביא לו בהתוועדות במקבוק משקה לחלק לחיילים . | במהלך השירות הרבי עודדו להמשיך בצה״ל ואף הביא לו בהתוועדות במקבוק משקה לחלק לחיילים. זכה לכמה מופתים גלויים מהרבי. | ||
זכה לכמה מופתים גלויים מהרבי. | |||
בשנת תש״נ נשא את זוגתו מרת אלקע אינה בת הרב בנימין ע״ה גורביץ. | בשנת תש״נ נשא את זוגתו מרת אלקע אינה בת הרב בנימין ע״ה גורביץ. הרב מרקוביץ' הוסמך לרבנות על ידי הרב לוי ביסטריצקי, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרבנות הצבאית הראשית ועוד. | ||
הרב מרקוביץ' הוסמך לרבנות על ידי הרב לוי ביסטריצקי , הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי , הרבנות הצבאית הראשית ועוד. | |||
בשנת [[תש"ס]] יצא לשליחות בעיר [[קייב]], יחד עם זוגתו החלו להקים מוסדות חינוך 'אור אבנר', גן ילדים פרטי לילדים בעלי מוגבלויות היחיד מסוגו בברית המועצות לשעבר, בית חב״ד לקהילה המקומית , בית חב״ד לישראלים הרבים הגרים ומטיילים בעיר ומערך סיוע של פעילויות, מזון ותרופות לאלפי קשישים ונזקקים. | |||
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]], בשל ה[[מלחמה]] שפרצה בין [[רוסיה]] לאוקראינה, נאלץ לעזוב את עירו יחד עם עוד מספר יהודים בקהילתו אך לאחר שבועיים חזר למקום השליחות בקייב{{הערה|[https://chabad.info/news/766881/ קייב: השליח נמלט לאחר התרעה על סכנה לחייו] {{אינפו}}.}}. | |||
בשנת תשפ״ג מונה באופן רשמי לכהן כרב בתי הסוהר של כל אוקראינה. | בשנת תשפ״ג מונה באופן רשמי לכהן כרב בתי הסוהר של כל אוקראינה. | ||
הרב מרקוביץ' הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון ב[[חיפה]] ותואר שני בחינוך מה[[אוניברסיטה]] העברית בירושלים. | |||
==אותות שקיבל== | |||
עקב פעילותו הברוכה של קהילת ליובאוויטש ברשותו קיבל הרב: | |||
* אות כבוד מהאיחוד האירופאי | * אות כבוד מהאיחוד האירופאי | ||
* בשנת תשע״ח קיבל את מדליית הכבוד מטעם לשכת עורכי הדין האוקראיני (איגוד המאחד בתוכו כ-35 אלף עורכי דין באוקראינה). | * בשנת תשע״ח קיבל את מדליית הכבוד מטעם לשכת עורכי הדין האוקראיני (איגוד המאחד בתוכו כ-35 אלף עורכי דין באוקראינה). | ||
* בתש״פ קיבל את העיטור הנשיאותי הגבוה ביותר באוקראינה, בנימוק כי "במהלך עשרים שנות פעילותו הציבורית באוקראינה תרם תרומה ניכרת לרווחת כלל תושבי אוקראינה, יהודים ושאינם יהודים כאחד". | * בתש״פ קיבל את העיטור הנשיאותי הגבוה ביותר באוקראינה, בנימוק כי "במהלך עשרים שנות פעילותו הציבורית באוקראינה תרם תרומה ניכרת לרווחת כלל תושבי אוקראינה, יהודים ושאינם יהודים כאחד". | ||
* באלול באותה השנה הפך לאיש דת הראשון באוקראינה שקיבל את מדליית הפרלמנט האוקראיני. | * באלול באותה השנה הפך לאיש דת הראשון באוקראינה שקיבל את מדליית הפרלמנט האוקראיני. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה אחרונה מ־05:19, 31 במרץ 2024
הרב יונתן בנימין מרקוביץ' (יליד תשכ"ח) הוא שליח הרבי בעיר קייב - בירת אוקראינה [1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תשכ"ח באוז'הורוד שבאוקראינה לבית רבני כשסביו כיהנו כרבנים בתקופה הקומוניסטית. סבו מצד אמו (הרב יחזקאל פייבל אוסטרייכר - חסיד סאטמר) אף היה השוחט המקומי בעיר בתקופה הקומוניסטית ונרצח על קידוש השם ונקבר בבית העלמין היהודי באוזגורוד.
בשנת תש"ל עלתה משפחתו לארץ ישראל. בילדותו למד בתלמוד תורה בקריית גת, המשיך בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ולאחר מכן בישיבת "כפר גנים", שם השתתף בשיעורי התניא שהתקיימו בישיבה.
בשנת תשמ״ח התגייס לשירות קרבי בחיל האוויר ,שירת 12 שנה כאיש צוות אוויר והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן.
במהלך השירות הרבי עודדו להמשיך בצה״ל ואף הביא לו בהתוועדות במקבוק משקה לחלק לחיילים. זכה לכמה מופתים גלויים מהרבי.
בשנת תש״נ נשא את זוגתו מרת אלקע אינה בת הרב בנימין ע״ה גורביץ. הרב מרקוביץ' הוסמך לרבנות על ידי הרב לוי ביסטריצקי, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרבנות הצבאית הראשית ועוד.
בשנת תש"ס יצא לשליחות בעיר קייב, יחד עם זוגתו החלו להקים מוסדות חינוך 'אור אבנר', גן ילדים פרטי לילדים בעלי מוגבלויות היחיד מסוגו בברית המועצות לשעבר, בית חב״ד לקהילה המקומית , בית חב״ד לישראלים הרבים הגרים ומטיילים בעיר ומערך סיוע של פעילויות, מזון ותרופות לאלפי קשישים ונזקקים.
באדר א' תשפ"ב, בשל המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, נאלץ לעזוב את עירו יחד עם עוד מספר יהודים בקהילתו אך לאחר שבועיים חזר למקום השליחות בקייב[2]. בשנת תשפ״ג מונה באופן רשמי לכהן כרב בתי הסוהר של כל אוקראינה.
הרב מרקוביץ' הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון בחיפה ותואר שני בחינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
אותות שקיבל[עריכה | עריכת קוד מקור]
עקב פעילותו הברוכה של קהילת ליובאוויטש ברשותו קיבל הרב:
- אות כבוד מהאיחוד האירופאי
- בשנת תשע״ח קיבל את מדליית הכבוד מטעם לשכת עורכי הדין האוקראיני (איגוד המאחד בתוכו כ-35 אלף עורכי דין באוקראינה).
- בתש״פ קיבל את העיטור הנשיאותי הגבוה ביותר באוקראינה, בנימוק כי "במהלך עשרים שנות פעילותו הציבורית באוקראינה תרם תרומה ניכרת לרווחת כלל תושבי אוקראינה, יהודים ושאינם יהודים כאחד".
- באלול באותה השנה הפך לאיש דת הראשון באוקראינה שקיבל את מדליית הפרלמנט האוקראיני.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אריאל מרקוביץ' - שליח הרבי בקייב.
- חתניו
- ר׳ שמואל זייגער - רעננה.
- ר׳ לוי איידלמאן - קראון הייטס.
- הרב מנחם שמטוב - וושינגטון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מתוך החושך אור, מוסף 'מאירים את העולם' שבועון משפחה חנוכה תשפ"ג עמוד 70
