יחוד או"א: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מהותו) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←מהותו) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יחוד או"א''' (יחוד אב ואם. נקרא גם '''יחוד י"ה''') הוא חיבור ו[[יחוד]] בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], המכונות בקבלה "[[אב]]" ו"[[אם]]". בעולמות העליונים, יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של [[עולם האצילות]]; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה - כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, תתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם{{הערה|שם=פקודי|1=ראה [ | '''יחוד או"א''' (יחוד אב ואם. נקרא גם '''יחוד י"ה''') הוא חיבור ו[[יחוד]] בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], המכונות בקבלה "[[אב]]" ו"[[אם]]". בעולמות העליונים, יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של [[עולם האצילות]]; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה - כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, תתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם{{הערה|שם=פקודי|1=ראה [https://www.chabadlibrary.org/books/4001380064 לקוטי תורה פקודי ו, ב] ואילך.}}. | ||
מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני). | מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני). | ||
==מהותו== | ==מהותו== | ||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות | {{ערך מורחב|ישראל סבא ותבונה}} | ||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], ספירות אלו הינן "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות [[י"ה]] של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], על ידי זיווג זה באה ההשפעה לעולם. | |||
השפעת [[ספירת החכמה]] ב[[ספירת הבינה]] - | השפעת [[ספירת החכמה]] ב[[ספירת הבינה]] - פועלת את [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד [[ביטול במציאות]], דוגמה לביטול זה נמצאת באמירתו של [[משה רבינו]] - "ונחנו מה"{{הערה|שמות טז, ד}}, המורה על ביטול מוחלט, משום שהחכמה היא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" [[נוטריקון]] "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה היא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של ה[[נשמה|נשמות]] ב[[גן עדן]], שעליה נאמר "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן [[חכמה]] ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש{{הערה|שם=פקודי}}. | ||
תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שב[[עולם האצילות]] ובכל [[עולמות אבי"ע|העולמות הרוחניים]], ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם. | תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שב[[עולם האצילות]] ובכל [[עולמות אבי"ע|העולמות הרוחניים]], ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם. | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
*[[חכמה ובינה]] | *[[חכמה ובינה]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:06, 29 במרץ 2024
יחוד או"א (יחוד אב ואם. נקרא גם יחוד י"ה) הוא חיבור ויחוד בין החכמה והבינה, המכונות בקבלה "אב" ו"אם". בעולמות העליונים, יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של עולם האצילות; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה - כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, תתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם[1].
מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם זיווג נשיקין, כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מיחוד זו"ן, שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני).
מהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ישראל סבא ותבונה |
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת הקבלה והחסידות לספירת החכמה וספירת הבינה, ספירות אלו הינן "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות י"ה של שם הוי"ה, שבזיווגן והתחברותן - משפיעה ספירת החכמה בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו מידת החסד או מידת הגבורה, על ידי זיווג זה באה ההשפעה לעולם.
השפעת ספירת החכמה בספירת הבינה - פועלת את ביטול היש לאור אין סוף ב"ה, עד ביטול במציאות, דוגמה לביטול זה נמצאת באמירתו של משה רבינו - "ונחנו מה"[2], המורה על ביטול מוחלט, משום שהחכמה היא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה היא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של הנשמות בגן עדן, שעליה נאמר "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן חכמה ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש[1].
תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שבעולם האצילות ובכל העולמות הרוחניים, ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם.
התולדות מיחוד או"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרך כלל מבואר שמיחוד או"א נולדים מלאכים, והנשמות לידתם מיחוד זו"נ. ולכן נקרא יחוד או"א "זיווג נשיקין", כיון שהחיות הנשפעת מאו"א לתולדותיהם - היא חיות רוחנית ופנימית, בדוגמת ענין הנשיקה, לעומת יחוד זו"נ הנקרא "זיווג גופני", כיון שהחיות הנשפעת מזו"נ לתולדותיהם - היא חיות חיצונית ומצומצמת. המשל הגשמי להבדל בין שני סוגי השפעה אלו, הוא - ההבדל בין השפעת דבר שכל משרשו שבמוח, להשפעת טיפת הזרע שגם היא שרשה במוח. בדבר שכל נמשכת חיות רוחנית ופנימית, ואילו בטיפה נמשכת חיות חיצונית ומצומצמת. אלא שישנה מעלה לחיות שבזיווג גופני (בדוגמת החיות שבטיפה), שדוקא היא בכוחה להוליד מהות חדשה שתהיה דומה בשלימות לשכל המולידה. ולכן ישנה מעלה לנשמות - שהם "בצלמנו כדמותנו", בדומה לקב"ה ממש - על המלאכים[3].
אך לפעמים מבואר בפרטיות יותר, שמיחוד או"א גופא (וכן מיחוד זו"נ גופא) נולדים גם נשמות וגם מלאכים:
הנשמות הנולדות מיחוד או"א - הם הנשמות הנקראות בבחינת "לויתן", שהם הנשמות הגבוהות שבעולם האצילות (בשונה מהנשמות הנולדות מיחוד זו"נ - שנקראות בבחינת "שור הבר", הנשמות הנבראות בעולם הבריאה או הנשמות הנמוכות יותר שבאצילות).
המלאכים הנולדים מיחוד או"א - הם המלאכים הנקראים בבחינת "עוף", שבכוחם לעלות למעלה יותר (בשונה מהמלאכים הנקראים בבחינת "בהמה", שאין בכוחם לעלות כל כך, אבל כוחם גדול יותר ויכולים להעלות את הכיסא)[4].
ההבדל בין יחוד או"א ליחוד זו"ן[עריכה | עריכת קוד מקור]
יחוד או"א נעלה מיחוד זו"נ, כיון שיחוד או"א הוא למעלה מהשגה ואילו יחוד זו"נ שייך להשגת האדם. עם זאת, על ידי עבודת האדם ביחוד זו"נ הוא מקבל שייכות גם ליחוד או"א שלמעלה מהשגתו, כי ביחוד זו"נ הנגלה לאדם ישנה "עדות" על יחוד או"א הנעלם ממנו[5].
המיוחד בזיווג או"א לעומת זיווג זו"ן (זכר ונוקבא - המידות העליונות וספירת המלכות), שזיווג או"א הוא זיווג תמידי ונקראים בזוהר - "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני רעים שאינם פורשים זה מזה לעולם), ואילו זו"ן - זיווגם הוא רק לפרקים.
לפיכך מזיווג זו"ן יכולה להיות גם יניקה לחיצונים (לקליפות), מה שאין כן מיחוד או"א - בחינת י"ה - אי-אפשר שתהיה יניקה לחיצונים ח"ו.
ענינים השייכים ליחוד או"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמע ישראל: הפסוק שמע ישראל שייך לעבודת ה' באופן של יחוד או"א, כיון שבו מגיע האדם לביטול של מסירות נפש שלמעלה מהשגה (לעומת הפסוק "ואהבת" שבו האהבה מורגשת במציאות האדם, ושייך ליחוד זו"נ)[1].
- מצוות לא תעשה: מצוות לא תעשה שייכות לעבודת ה' באופן של יחוד או"א, כיון שבמצוות אלו נמשך אור אלוקי גבוה כל כך עד שלא ניתן להמשיכו באמצעות פעולה חיובית - עבודת האדם היא רק שלילת ההסתר לאור, ואילו האור נמשך מאליו, בדומה להשגה שכלית באופן של ידיעת השלילה (לעומת מצוות עשה שבהם נמשך אור השייך לפעולת האדם, ושייכות ליחוד זו"נ)[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 ראה לקוטי תורה פקודי ו, ב ואילך.
- ↑ שמות טז, ד
- ↑ סידור עם דא"ח שער התקיעות רמה, סע"ב ואילך. ובאריכות - בהמשך מאמרי תער"ב מש"פ בראשית ואילך (סה"מ תער"ב ע' לז ואילך).
- ↑ לקוטי תורה שמיני יח, ד ואילך.
- ↑ לקוטי תורה פקודי ד, ב.
- ↑ לקוטי תורה פקודי ו, ד.