יחוד או"א – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יחוד או"א''' (יחוד אב ואם. נקרא גם '''יחוד י"ה''') הוא חיבור ו[[יחוד]] בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], המכונות בקבלה "[[אב]]" ו"[[אם]]". בעולמות העליונים, יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של [[עולם האצילות]]; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה - כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, תתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם{{הערה|שם=פקודי|1=ראה [ | '''יחוד או"א''' (יחוד אב ואם. נקרא גם '''יחוד י"ה''') הוא חיבור ו[[יחוד]] בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], המכונות בקבלה "[[אב]]" ו"[[אם]]". בעולמות העליונים, יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של [[עולם האצילות]]; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה - כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, תתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם{{הערה|שם=פקודי|1=ראה [https://www.chabadlibrary.org/books/4001380064 לקוטי תורה פקודי ו, ב] ואילך.}}. | ||
מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני). | מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני). | ||
==מהותו== | ==מהותו== | ||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות | {{ערך מורחב|ישראל סבא ותבונה}} | ||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], ספירות אלו הינן "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות [[י"ה]] של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], על ידי זיווג זה באה ההשפעה לעולם. | |||
השפעת [[ספירת החכמה]] ב[[ספירת הבינה]] - | השפעת [[ספירת החכמה]] ב[[ספירת הבינה]] - פועלת את [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד [[ביטול במציאות]], דוגמה לביטול זה נמצאת באמירתו של [[משה רבינו]] - "ונחנו מה"{{הערה|שמות טז, ד}}, המורה על ביטול מוחלט, משום שהחכמה היא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" [[נוטריקון]] "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה היא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של ה[[נשמה|נשמות]] ב[[גן עדן]], שעליה נאמר "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן [[חכמה]] ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש{{הערה|שם=פקודי}}. | ||
תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שב[[עולם האצילות]] ובכל [[עולמות אבי"ע|העולמות הרוחניים]], ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם. | תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שב[[עולם האצילות]] ובכל [[עולמות אבי"ע|העולמות הרוחניים]], ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
הנשמות הנולדות מיחוד או"א - הם הנשמות הנקראות בבחינת "[[לויתן]]", שהם הנשמות הגבוהות שב[[עולם האצילות]] (בשונה מהנשמות הנולדות מיחוד זו"נ - שנקראות בבחינת "[[שור הבר]]", הנשמות הנבראות ב[[עולם הבריאה]] או הנשמות הנמוכות יותר שבאצילות). | הנשמות הנולדות מיחוד או"א - הם הנשמות הנקראות בבחינת "[[לויתן]]", שהם הנשמות הגבוהות שב[[עולם האצילות]] (בשונה מהנשמות הנולדות מיחוד זו"נ - שנקראות בבחינת "[[שור הבר]]", הנשמות הנבראות ב[[עולם הבריאה]] או הנשמות הנמוכות יותר שבאצילות). | ||
המלאכים הנולדים מיחוד או"א - הם המלאכים הנקראים בבחינת "[[עוף]]", שבכוחם לעלות למעלה יותר (בשונה מהמלאכים הנקראים בבחינת "[[בהמה]]", שאין בכוחם לעלות כל כך, אבל כוחם גדול יותר ויכולים להעלות את [[הכיסא]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/6/18d.htm לקוטי תורה שמיני יח, ד] ואילך.}}. | המלאכים הנולדים מיחוד או"א - הם המלאכים הנקראים בבחינת "[[עוף]]", שבכוחם לעלות למעלה יותר (בשונה מהמלאכים הנקראים בבחינת "[[בהמה]]", שאין בכוחם לעלות כל כך, אבל כוחם גדול יותר ויכולים להעלות את [[הכיסא]]){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/6/18d.htm לקוטי תורה שמיני יח, ד] ואילך.}}. | ||
==ההבדל בין יחוד או"א ליחוד זו"ן== | ==ההבדל בין יחוד או"א ליחוד זו"ן== | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
*[[חכמה ובינה]] | *[[חכמה ובינה]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{הערות שוליים | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||