הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק מאיר מורגנשטרן"
יש רבי בישראל (שיחה | תרומות) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראש ישיבת תורת חכם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרב [[שלמה וילהלם]] בביקור בכפר החינוך [[אור אבנר]] במערב אוקראינה]] | [[קובץ:ראש ישיבת תורת חכם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרב [[שלמה וילהלם]] בביקור בכפר החינוך [[אור אבנר]] במערב אוקראינה]] | ||
| − | הרב '''יצחק מאיר מורגנשטרן''', מגדולי המקובלים החסידיים בדורנו, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "תורת חכם" ללימוד [[תורת הקבלה]] | + | הרב '''יצחק מאיר מורגנשטרן''', מגדולי המקובלים החסידיים בדורנו ומגדולי חסידי ברסלב, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "תורת חכם" ללימוד [[תורת הקבלה]]. |
| − | == תולדות | + | ==תולדות חיים== |
| − | הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נולד לערך בשנת [[ | + | הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נולד לערך בשנת [[תשכ"ז]] למשפחה מחסידי גור. עוד בצעירותו נודע כעילוי וכעובד ה' מיוחד, וזכה לסיים את ה[[ש"ס]] וה[[שולחן ערוך]] עוד לפני נישואיו. באותה תקופה החל להתקרב לרבי [[צבי הירש רוזנבוים]], האדמו"ר מקרעטשניף, ומשם ינק את ההערצה המיוחדת לנשיאי חב"ד. |
| − | לאחר תקופה נודע שמו כעילוי גדול ב[[תורת הקבלה]], | + | לאחר תקופה נודע שמו כעילוי גדול ב[[תורת הקבלה]], וכן נודע בבהירותו המיוחדת בשיעורי קבלה. הוא משלב את שיעורי [[הקבלה]] שלו עם ביאורי החסידות, כפי שיטת [[הבעל שם טוב]] הקדוש ותלמידיו. |
[[קובץ:הרב יצחק מאיר מורגנשטרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק מאיר מורגנשטרן מעיין בחוברת [[דבר מלכות]] בדרך ל[[מירון]]]] | [[קובץ:הרב יצחק מאיר מורגנשטרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק מאיר מורגנשטרן מעיין בחוברת [[דבר מלכות]] בדרך ל[[מירון]]]] | ||
| − | == | + | == קשריו עם הרבי == |
הרב מורגנשטרן מעריץ נלהב של [[הרבי מליובאוויטש]], ובספריו "ים החכמה" מבאר בארוכה את החילוק בין צדיקים ששרשם מ[[ספירת היסוד]] העוסקים בעיקר ב[[עבודת ה']] מתוך התלהבות, ועוסקים ומצווים לעסוק בעיקר בש"ס כדוגמת ה[[רמב"ן]], לבין צדיקים ששרשם מ[[ספירת המלכות]] כדוגמת ה[[רמב"ם]], [[בעל התניא]] וה[[חפץ חיים]] שעוסקים בעיקר בהלכות שעניינם ספירת המלכות. מסיבה זו, הוא מסביר, כי [[הרבי]] שענינו הוא מספירת המלכות - שעניינה פרסום מלכות שמים בעולם, עוסק בעיקר בהחדרת מלכות שמים בעולם בכל עיר ועיר ובכל מקום ומקום, ומסיבה זו הרבי גם הורה על לימוד ה[[רמב"ם]]. | הרב מורגנשטרן מעריץ נלהב של [[הרבי מליובאוויטש]], ובספריו "ים החכמה" מבאר בארוכה את החילוק בין צדיקים ששרשם מ[[ספירת היסוד]] העוסקים בעיקר ב[[עבודת ה']] מתוך התלהבות, ועוסקים ומצווים לעסוק בעיקר בש"ס כדוגמת ה[[רמב"ן]], לבין צדיקים ששרשם מ[[ספירת המלכות]] כדוגמת ה[[רמב"ם]], [[בעל התניא]] וה[[חפץ חיים]] שעוסקים בעיקר בהלכות שעניינם ספירת המלכות. מסיבה זו, הוא מסביר, כי [[הרבי]] שענינו הוא מספירת המלכות - שעניינה פרסום מלכות שמים בעולם, עוסק בעיקר בהחדרת מלכות שמים בעולם בכל עיר ועיר ובכל מקום ומקום, ומסיבה זו הרבי גם הורה על לימוד ה[[רמב"ם]]. | ||
| − | בשיעורי הקבלה שלו מבאר כל דבר לפי המסורות השונות, ובמיוחד לפי תורת [[חסידות חב"ד]], בהדגש על תורת [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] | + | הרב מורגנשטרן עוסק רבות בגדלותם של נשיאי חב"ד ובביאורים עמוקים על השתלשלות דרך העבודה בין נשיאי חב"ד{{הערה|1=ראה למשל ביאור בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47254&st=%D7%97%D7%A9%D7%9E%22%D7%9C&pgnum=609 ים החכמה תשס"ח] אודות החילוק בין עבודת אדמו"ר הזקן לעבודת אדמו"ר האמצעי.}} בנוסף, במקומות רבים בספריו מבאר הרב מורגנשטרן את שורשי ההבדלים בין אדמו"ר האמצעי, לרבי אהרון מסטרשלא תלמידו של אדמו"ר הזקן. הרב מורגנשטרן מעמיד את אדמו"ר האמצעי בקו ימין ספירת החכמה ואת רבי אהרון בקו שמאל ספירת הבינה. |
| + | |||
| + | בשיעורי [[הקבלה]] שלו מבאר כל דבר לפי המסורות השונות, ובמיוחד לפי תורת [[חסידות חב"ד]], בהדגש על תורת [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] וכן [[רבי אהרון מסטרשלא]] | ||
| + | מלבד זאת, הוא מוסר שיעורים ב[[ספר התניא]] בישיבתו, ושיעורים אלו מתפרסמים דרך המערכת הטלפונית של קול הלשון בטלפון ובאינטרנט. | ||
| + | |||
| + | לרב מורגנשטרן ישנה התכתבות ארוכה ומעמיקה על מאמרי וכתבי חסידות חב"ד - עם הגאון החסידי הרב [[ישראל נחום וילהלם]], מחבר הספר 'יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה'{{הערה|2=ראה לדוגמא בספר [https://tablet.otzar.org/#/book/172047/p/2/t/1/fs/0/start/0/end/0/c 'תשובה לאגרות בספר ים החכמה']}}. | ||
הרב מורגנשטרן נואם פעמים רבות בכנסים חב"דיים שנערכים לכבוד [[הרבי]]. | הרב מורגנשטרן נואם פעמים רבות בכנסים חב"דיים שנערכים לכבוד [[הרבי]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A6%D7%A4%D7%95_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%95%D7%91%D7%9F%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_59372.html בביקור באוהל] {{COL}} | ||
*[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 שיעורים בספר התניא] | *[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 שיעורים בספר התניא] | ||
*[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 53 שיעורים בשער היחוד והאמונה] | *[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 53 שיעורים בשער היחוד והאמונה] | ||
| − | *[http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|IMusar|Hasiduth|R0310|R0310-3|Machzor_1 שיעורים בספר אוצרות חיים] | + | *[http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|IMusar|Hasiduth|R0310|R0310-3|Machzor_1 שיעורים בספר [[אוצרות חיים]]] |
*[http://ladaat.info/article.aspx?artid=11970 בביקור במוסדות אור אבנר באוקראינה] - אתר לדעת | *[http://ladaat.info/article.aspx?artid=11970 בביקור במוסדות אור אבנר באוקראינה] - אתר לדעת | ||
| + | *[https://ahblicklive.com/post.php?id=4580 י"ט כסליו בבית מדרשו] | ||
{{מיון רגיל: מורגנשטרן יצחק מאיר}} | {{מיון רגיל: מורגנשטרן יצחק מאיר}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:02, 26 במרץ 2024
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן, מגדולי המקובלים החסידיים בדורנו ומגדולי חסידי ברסלב, ראש ישיבת "תורת חכם" ללימוד תורת הקבלה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נולד לערך בשנת תשכ"ז למשפחה מחסידי גור. עוד בצעירותו נודע כעילוי וכעובד ה' מיוחד, וזכה לסיים את הש"ס והשולחן ערוך עוד לפני נישואיו. באותה תקופה החל להתקרב לרבי צבי הירש רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף, ומשם ינק את ההערצה המיוחדת לנשיאי חב"ד.
לאחר תקופה נודע שמו כעילוי גדול בתורת הקבלה, וכן נודע בבהירותו המיוחדת בשיעורי קבלה. הוא משלב את שיעורי הקבלה שלו עם ביאורי החסידות, כפי שיטת הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו.
קשריו עם הרבי[עריכה]
הרב מורגנשטרן מעריץ נלהב של הרבי מליובאוויטש, ובספריו "ים החכמה" מבאר בארוכה את החילוק בין צדיקים ששרשם מספירת היסוד העוסקים בעיקר בעבודת ה' מתוך התלהבות, ועוסקים ומצווים לעסוק בעיקר בש"ס כדוגמת הרמב"ן, לבין צדיקים ששרשם מספירת המלכות כדוגמת הרמב"ם, בעל התניא והחפץ חיים שעוסקים בעיקר בהלכות שעניינם ספירת המלכות. מסיבה זו, הוא מסביר, כי הרבי שענינו הוא מספירת המלכות - שעניינה פרסום מלכות שמים בעולם, עוסק בעיקר בהחדרת מלכות שמים בעולם בכל עיר ועיר ובכל מקום ומקום, ומסיבה זו הרבי גם הורה על לימוד הרמב"ם.
הרב מורגנשטרן עוסק רבות בגדלותם של נשיאי חב"ד ובביאורים עמוקים על השתלשלות דרך העבודה בין נשיאי חב"ד[1] בנוסף, במקומות רבים בספריו מבאר הרב מורגנשטרן את שורשי ההבדלים בין אדמו"ר האמצעי, לרבי אהרון מסטרשלא תלמידו של אדמו"ר הזקן. הרב מורגנשטרן מעמיד את אדמו"ר האמצעי בקו ימין ספירת החכמה ואת רבי אהרון בקו שמאל ספירת הבינה.
בשיעורי הקבלה שלו מבאר כל דבר לפי המסורות השונות, ובמיוחד לפי תורת חסידות חב"ד, בהדגש על תורת אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי וכן רבי אהרון מסטרשלא מלבד זאת, הוא מוסר שיעורים בספר התניא בישיבתו, ושיעורים אלו מתפרסמים דרך המערכת הטלפונית של קול הלשון בטלפון ובאינטרנט.
לרב מורגנשטרן ישנה התכתבות ארוכה ומעמיקה על מאמרי וכתבי חסידות חב"ד - עם הגאון החסידי הרב ישראל נחום וילהלם, מחבר הספר 'יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה'[2].
הרב מורגנשטרן נואם פעמים רבות בכנסים חב"דיים שנערכים לכבוד הרבי.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בביקור באוהל
- שיעורים בספר התניא
- 53 שיעורים בשער היחוד והאמונה
- שיעורים בספר אוצרות חיים
- בביקור במוסדות אור אבנר באוקראינה - אתר לדעת
- י"ט כסליו בבית מדרשו
הערות שוליים
- ↑ ראה למשל ביאור בספר ים החכמה תשס"ח אודות החילוק בין עבודת אדמו"ר הזקן לעבודת אדמו"ר האמצעי.
- ↑ 2=ראה לדוגמא בספר 'תשובה לאגרות בספר ים החכמה'
