יהודה לייב צייטלין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(27 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יהודה לייב צייטלין''' ([[א' טבת]] [[תרע"ט]]-[[כ"ב אלול]] [[תשל"ז]]) היה מקהילת [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]], שעסק על פי הוראת הרבי במסחר, והיה ממקימי מוסדות החינוך החב"דיים בעיר והתומך הכספי העיקרי שלהם במשך שנים רבות.
[[קובץ:יהודה לייב צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין מעיין בשיעור תניא היומי (כנראה לפני ה[[תפילה]])]]
הרב '''יהודה לייב צייטלין''' ([[א' טבת]] [[תרע"ט]] - [[כ"ב אלול]] [[תשל"ז]]) היה מקהילת [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]], שעסק על פי הוראת [[הרבי]] במסחר, והיה ממקימי מוסדות ה[[חינוך]] ה[[חב"ד]]יים בעיר והתומך הכספי העיקרי שלהם במשך שנים רבות.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[א' טבת|ראש חודש טבת]] [[תרע"ט]] בעיירה [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ולאמו אלטע רבקה.
נולד ב[[א' טבת|ראש חודש טבת]] [[תרע"ט]] ב[[עיירה]] [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ולאמו אלטע רבקה.


למד בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ברוסיה, ובשנת [[תש"ו]] התארגן יחד עם חסידים נוספים, והבריח את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ואחרי מספר חודשים של נידודים הגיע ל[[פריז]], שם פגש את רעייתו מרת גיטל, בתו של החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]], והקים איתה את ביתו.
למד בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ובשנת [[תש"ו]] התארגן יחד עם חסידים נוספים, והבריח את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ואחרי מספר חודשים של נידודים הגיע ל[[פריז]], שם פגש את רעייתו מרת גיטל, בתו של החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]], והקים איתה את ביתו.


הזוג הצעיר התגורר בפריז במשך שנתיים בלבד, עד שקיבלו הוראה ישירה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]]{{הערה|הוראה דומה קיבלו במקביל תשע משפחות נוספות, שהיוו את הבסיס להקמת הקהילה בעיר.}}, ועל פי הוראתו של [[הרבי]] פנה לעסוק במסחר, כשהוא משקיע את זמנו ומרצו הפנוי לביסוס והקמת מוסדות החינוך החב"דיים במונטריאול, ותומך בהם כספית. בשבתות היה עוסק ב[[עבודת התפילה]], ופעמים רבות היה יושב ב[[התוועדות]] יחד אם אחיו [[יהושע העשיל צייטלין]] ה[[משפיע]] של קהילת חב"ד במונטריאול, ותובע מאנ"ש והבחורים [[התקשרות|להתקשר]] לרבי ולהתמסר לקיום הוראותיו.
הזוג הצעיר התגורר ב[[פריז]] במשך שנתיים בלבד, עד שקיבלו הוראה ישירה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[מונטריאול]] שבקנדה{{הערה|הוראה דומה קיבלו במקביל תשע משפחות נוספות, שהיוו את הבסיס להקמת הקהילה בעיר.}}, ועל פי הוראתו של [[הרבי]] פנה לעסוק במסחר, כשהוא משקיע את זמנו ומרצו הפנוי לביסוס והקמת מוסדות החינוך החב"דיים במונטריאול, ותומך בהם כספית.  
 
בשבתות היה עוסק ב[[עבודת התפילה]], ופעמים רבות היה יושב ב[[התוועדות]] יחד עם אחיו [[יהושע העשיל צייטלין]] ה[[משפיע]] של קהילת חב"ד במונטריאול, ותובע מאנ"ש והבחורים [[התקשרות|להתקשר]] לרבי ולהתמסר לקיום הוראותיו.
 
בהיותו בן 56 התגלתה בגופו גידול ממאיר ובעקבותיו עבר סדרת טיפולים ונותח פעמיים, אך גופו לא הצליח להתגבר על המחלה וכעבור שנתיים נפטר, בתאריך [[כ"ב אלול]] [[תשל"ז]] והוא בן 58 בלבד.


==משפחתו==
==משפחתו==
'''אחיו:'''
*[[יהושע העשיל צייטלין]] - משפיע קהילת חב"ד במונטריאול (ז"ל).
'''בניו:'''
'''בניו:'''
*[[אהרון אליעזר צייטלין (מונטריאול)|אהרון אליעזר צייטלין]], מונטריאול, קנדה.
*אהרון אליעזר צייטלין, מונטריאול, קנדה.
*[[יחיאל יוסף צייטלין (מונטריאול)|יחיאל יוסף צייטלין]], מונטריאול, קנדה.
*[[יחיאל יוסף צייטלין (מונטריאול)|יחיאל יוסף צייטלין]], מונטריאול, קנדה.


'''חתניו:'''
'''חתניו:'''
*הרב [[יוסף יצחק פריז (מונטריאול)|יוסף יצחק פריז]] - מנהל בית הספר היסודי היהודי 'פרי היברו' במונטריאול.
*הרב [[שניאור זלמן מרוזוב]] - מנהל המוסד "תורה פאקס" המפיץ דברי תורה לבעלי עסקים במונטריאול.
*הרב [[דוד לייב מרוזוב]] - מונטריאול, (ז"ל).
*הרב [[יוסף יצחק פריז]] מונטריאול - מנהל המוסדות 'פרנדשיפ סירקל' לילדים מיוחדים ורשת החינוך הבינעירוני 'פרי היברו' במונטריאול.
*הרב [[יום טוב ליסון]] - מונטריאול.
*הרב יום טוב ליסון - מגבאי בית-כנסת חב"ד המרכזי במונטריאול.
*הרב יוסף יצחק קסלמן - משלוחי חב"ד באוק פארק, מישיגן.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85560 תשורה מנישואי נכדתו בה מופיעים ראשי פרקים מתולדות חייו] {{אינפו}} {{תע|12/31/2014}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|צייטלין יהודה לייב]]
{{מיון רגיל:צייטלין יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]

גרסה מ־03:12, 26 במרץ 2024

הרב צייטלין מעיין בשיעור תניא היומי (כנראה לפני התפילה)

הרב יהודה לייב צייטלין (א' טבת תרע"ט - כ"ב אלול תשל"ז) היה מקהילת אנ"ש במונטריאול, שעסק על פי הוראת הרבי במסחר, והיה ממקימי מוסדות החינוך החב"דיים בעיר והתומך הכספי העיקרי שלהם במשך שנים רבות.

תולדות חיים

נולד בראש חודש טבת תרע"ט בעיירה הומיל שברוסיה הלבנה, לאביו הרב אהרן אליעזר צייטלין ולאמו אלטע רבקה.

למד בסניפים המחתרתיים של ישיבות תומכי תמימים ברוסיה, ובשנת תש"ו התארגן יחד עם חסידים נוספים, והבריח את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', ואחרי מספר חודשים של נידודים הגיע לפריז, שם פגש את רעייתו מרת גיטל, בתו של החסיד ר' יחיאל יוסף ריבקין, והקים איתה את ביתו.

הזוג הצעיר התגורר בפריז במשך שנתיים בלבד, עד שקיבלו הוראה ישירה מאדמו"ר הריי"צ לעבור להתגורר במונטריאול שבקנדה[1], ועל פי הוראתו של הרבי פנה לעסוק במסחר, כשהוא משקיע את זמנו ומרצו הפנוי לביסוס והקמת מוסדות החינוך החב"דיים במונטריאול, ותומך בהם כספית.

בשבתות היה עוסק בעבודת התפילה, ופעמים רבות היה יושב בהתוועדות יחד עם אחיו יהושע העשיל צייטלין המשפיע של קהילת חב"ד במונטריאול, ותובע מאנ"ש והבחורים להתקשר לרבי ולהתמסר לקיום הוראותיו.

בהיותו בן 56 התגלתה בגופו גידול ממאיר ובעקבותיו עבר סדרת טיפולים ונותח פעמיים, אך גופו לא הצליח להתגבר על המחלה וכעבור שנתיים נפטר, בתאריך כ"ב אלול תשל"ז והוא בן 58 בלבד.

משפחתו

בניו:

חתניו:

  • הרב שניאור זלמן מרוזוב - מנהל המוסד "תורה פאקס" המפיץ דברי תורה לבעלי עסקים במונטריאול.
  • הרב יוסף יצחק פריז מונטריאול - מנהל המוסדות 'פרנדשיפ סירקל' לילדים מיוחדים ורשת החינוך הבינעירוני 'פרי היברו' במונטריאול.
  • הרב יום טוב ליסון - מגבאי בית-כנסת חב"ד המרכזי במונטריאול.
  • הרב יוסף יצחק קסלמן - משלוחי חב"ד באוק פארק, מישיגן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הוראה דומה קיבלו במקביל תשע משפחות נוספות, שהיוו את הבסיס להקמת הקהילה בעיר.