הקדוש ברוך הוא: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביאור) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שמות|}}'''הקדוש ברוך הוא''' הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם | {{שמות|}}'''הקדוש ברוך הוא''' הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא הינו למעלה מכל השגה, שכן תיבת "קדוש" בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא ייתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין. | ||
==בתורת הקבלה והחסידות== | ==בתורת הקבלה והחסידות== | ||
גרסה אחרונה מ־08:48, 6 במרץ 2024
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
הקדוש ברוך הוא הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא הינו למעלה מכל השגה, שכן תיבת "קדוש" בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא ייתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.
בתורת הקבלה והחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע זעיר אנפין, במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים בי"ע, אך בחסידות[1] מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת השכינה שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - לעצמות ומהות, שכן עַצְמוּת וּמַהוּת הוא כינוי בו נתכנה בספרי הקבלה ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מכל יכולת תפיסה אנושית בהסתייגות מלאה גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו.
המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על הקב"ה צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.
הערות שוליים
- ↑ יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'