אברהם סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(עריכה) |
מ (←לקריאה נוספת: הגהה) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
'''אברהם סופר''' (שרייבר) ([[תרנ"ח]] - [[תשמ"ב]]) היה רב | הרב '''אברהם סופר''' (שרייבר) ([[תרנ"ח]] - [[תשמ"ב]]) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של [[הראשונים]]. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ה[[הוצאה לאור]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב סופר נולד בשנת תרנ"ח בעיר אגר שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר | הרב סופר נולד בשנת תרנ"ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי [[החת"ם סופר]]. | ||
בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ"א]] נישא ועבר לגור | בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ"א]] נישא ועבר לגור ב[[ווינה]], [[אוסטריה]]. | ||
עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ"ה]] - [[תרפ"ח]]) ולאחר מכן בגוריציה | עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ"ה]] - [[תרפ"ח]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] ([[תרפ"ח]] - [[תרצ"ז]]) ובפיומה ([[תרצ"ז]] - [[ת"ש]]). בשנת [[ת"ש]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]]. | ||
בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה למאירי" ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ | בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה למאירי" ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ארצות הברית]] ב[[ניו יורק]]. | ||
בשנת [[תשמ"א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ"ב]] נפטר. | בשנת [[תשמ"א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ"ב]] נפטר. | ||
== הקשר עם הרבי == | == הקשר עם הרבי == | ||
הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח"י]], אז נכנס כנראה לראשונה | הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח"י]], אז נכנס (כנראה לראשונה) ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי [[המאירי]] שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני [[תשי"ט]], השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6761.htm אגרות קודש חלק ח"י, אגרת ו'תשסא].}}. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון "האוהל" - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת"ו{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש"ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" הערות על ספרי המאירי.{{ש}}בהערה נאמר שם: "לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.{{ש}}וברשותו של הגאון הצדיק האדמו"ר שליט"א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.{{ש}}ירושלים עיר הקודש תובב"א, אלול תשי"ט '''אברהם סופר'''".}}. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9627&CategoryID=1746 משנתו של המאירי בתורת הרבי].}}. | ||
פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"... | פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"... | ||
פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא מנחם בגין. לאחר מכן סיפר הרב סופר: | פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא [[מנחם בגין]]. לאחר מכן סיפר הרב סופר: | ||
{{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני | {{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור}}{{הערה|1=ר' [[אברהם מנדל ווכטר]] ששמע מה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]] מירושלים בשם הרב סופר.}}{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}. | ||
לקראת ערב חב"ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש"ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ד'}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''הגאון הבקי רבי אברהם סופר (שרייבער) זצ"ל''', סקירה על קשרי הרבי עמו בתוך [[שמן ששון מחבריך]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב אברהם סופר - עורך ומהדיר, '''[https://www.hebrewbooks.org/7054 שני פירושים למסכת שקלים מתלמוד ירושלמי לרבותינו מקדמוני הראשונים]''', באתר [[היברובוקס]] | |||
*הרב [[קלמן כהנא]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&pgnum=16 מאמר לזכרו ורשימת הספרים שהוציא וערך]''', בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ"ב]] | |||
*יונה עמנואל, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&pgnum=22 מאמר לזכרו], בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ"ב]] | |||
*ממכתבי הרבי אליו: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9422.htm נר ה' דחנוכה תשכ"ח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm ט"ו טבת תשכ"ח]{{הערה|ימי הסליחות תשכ"ח - שבועון התקשרות אלול תשפ"ב ניצוצי רבי עמוד 9. אגרות קודש חלק כ"ז עמוד קלח ועמוד קמ (חורף תשל"א).}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: סופר, אברהם}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:13, 27 בפברואר 2024
הרב אברהם סופר (שרייבר) (תרנ"ח - תשמ"ב) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של הראשונים. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ההוצאה לאור.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב סופר נולד בשנת תרנ"ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי החת"ם סופר.
בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת תרפ"א נישא ועבר לגור בווינה, אוסטריה.
עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו (תרפ"ה - תרפ"ח) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (תרפ"ח - תרצ"ז) ובפיומה (תרצ"ז - ת"ש). בשנת ת"ש עלה ארצה והתיישב בירושלים.
בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה למאירי" ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים בארצות הברית בניו יורק.
בשנת תשמ"א זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת תשמ"ב נפטר.
הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקשר של הרב סופר עם הרבי החל באייר תשח"י, אז נכנס (כנראה לראשונה) ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי המאירי שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני תשי"ט, השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים[1]. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון "האוהל" - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת"ו[2]. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי[3].
פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, החתם סופר. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מהיחידות סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"...
פעם נכנס ליחידות, מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא מנחם בגין. לאחר מכן סיפר הרב סופר:
"כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור"[4][5].
לקראת ערב חב"ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש"ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו[6].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער וולפא, הגאון הבקי רבי אברהם סופר (שרייבער) זצ"ל, סקירה על קשרי הרבי עמו בתוך שמן ששון מחבריך
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם סופר - עורך ומהדיר, שני פירושים למסכת שקלים מתלמוד ירושלמי לרבותינו מקדמוני הראשונים, באתר היברובוקס
- הרב קלמן כהנא, מאמר לזכרו ורשימת הספרים שהוציא וערך, בתוך: המעיין, ירושלים, תמוז תשמ"ב
- יונה עמנואל, מאמר לזכרו, בתוך: המעיין, ירושלים, תמוז תשמ"ב
- ממכתבי הרבי אליו: נר ה' דחנוכה תשכ"ח, ט"ו טבת תשכ"ח[7]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ח"י, אגרת ו'תשסא.
- ↑ גיליון כסלו-אדר תש"ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" הערות על ספרי המאירי.
בהערה נאמר שם: "לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.
וברשותו של הגאון הצדיק האדמו"ר שליט"א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.
ירושלים עיר הקודש תובב"א, אלול תשי"ט אברהם סופר". - ↑ הרב מרדכי מנשה לאופר, משנתו של המאירי בתורת הרבי.
- ↑ ר' אברהם מנדל ווכטר ששמע מהמשפיע הרב משה וובר מירושלים בשם הרב סופר.
- ↑ תורת חב"ד לבני הישיבות.
- ↑ ימי תמימים חלק ד'
- ↑ ימי הסליחות תשכ"ח - שבועון התקשרות אלול תשפ"ב ניצוצי רבי עמוד 9. אגרות קודש חלק כ"ז עמוד קלח ועמוד קמ (חורף תשל"א).