בית דין צדק קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 16: | שורה 16: | ||
;דיינים ומורי-צדק | ;דיינים ומורי-צדק | ||
*הרב [[יצחק רייטפורט]] | *הרב [[יצחק רייטפורט]] | ||
*הרב | *הרב שלמה סגל | ||
*ועוד.. | *ועוד.. | ||
גרסה מ־19:51, 26 באפריל 2010
בית דין צדק (בד"צ) קראון הייטס הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קראון הייטס הפועל במתכונתו הנוכחית משנת תשמ"ו. לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר). חברי הבית דין משמשים כרבנים הראשיים של השכונה.
ייסוד הבית דין
בשנת תשמ"ה, לאחר שנפטר רבה החב"די הראשון של שכונת קראון הייטס - הרב זלמן שמעון דבורקין, הוחלט על הקמת מוסד הבית דין. בתחילה ניסו מספר עסקנים להקים את בית הדין מדיינים נבחרים, כהרב חיים מאיר בוקיעט, אך לאחר מכן הוחלט שהרבנים ייבחרו על ידי בחירות דמוקרטיות, בין תושבי שכונת קראון הייטס. הקמת הבית דין לוותה על ידי הרבי בעצמו[1].
הבחירות הראשונות נערכו בשנת תשמ"ו, בהם נבחרו: הרב אברהם אזדבא, הרב יהודה קלמן מארלאו והרב דוד חנזין. בעקבות הוראה מהרבי לרב חנזין שישאר לגור בארץ ישראל, נערכו בחירות לרב נוסף ונבחר הרב יוסף אברהם הלר.
בשנת תשס"ג, לאחר פטירתו של הרב מרלו, התקיימו בחירות נוספות בהם נבחר הרב אהרון יעקב שווי.
הבית דין
- רבנים
- הרב אברהם אזדבא
- הרב אהרן יעקב שווי.
- דיינים ומורי-צדק
- הרב יצחק רייטפורט
- הרב שלמה סגל
- ועוד..
בוררות
במהלך השנים תשס"ג - תש"ע התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת תשס"ו, על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף. כאשר גברו חילוקי הדעות בין הרבנים ובין תושבי השכונה הסכימו הרבנים (בתיווכו של ועד הקהל) להתדיין בבית דין מיוחד בבורו פארק שהורכב על ידי שני הצדדים (זבל"א).
בהרכב הבית דין נבחרו; הרב ברוך בועז יורקוביץ' והרב יוסף העכט - על ידי הרב שווי. הרב משה הבלין והרב בנימין קופרמן - על ידי הרב אזדאבא. כאב"ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי.
בחודש ניסן תש"ע ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו"צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסג"ל. בכ"ו אלול תש"ע יבחר רב שלישי [2].
הערות שוליים
- ↑ בשיחת שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו: "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך". בשיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".
- ↑ חב"ד אינפו