יעקב אליעזר פרידריך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:46, 11 בפברואר 2024

הרב יעקב אליעזר פרידריך (י"א חשוון תרפ"ב - י"ב תשרי תשפ"ד), היה זקן חסידי חב"ד, מרבני קהילת חב"ד באנטוורפן שבבלגיה, ממייסדי וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת שבע מצוות בני נח.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"א חשון תרפ"ב באירופה בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשניה, כאשר זמן קצר קודם לידתו עזב אביו את דרך התורה והמצוות, ובעודו ילד רך בגיל שש בלבד נטש אביו את המשפחה והותיר אותו אצל איכר קתולי.

כעבור תלאות שונות, אימצה אותו משפחת שומרת תורה ומצוות באנטוורפן, שגאלה אותו מידי המשפחה הקתולית שם השאיר אותו אביו.

במקביל ללימודיו, נאלץ לשמש במקביל כשוליית צורף כדי שלא ליפול לנטל על הקהילה במימון לימודיו.

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, נכשל בנסיון להימלט מבלגיה, ונותר באנטוורפן שנכבשה על ידי הנאצים, והיה עד לראשית הגירוש וההשמדה של יהדות הולנד. כיון ששמע את הזוועות המתחוללות במדינות השכנות, לא נשמע להוראות המשטרה היהודית והתחבא לאורך כל התקופה מעין רואים וניצל בניסים מידי הנאצים.

לאחר סיום המלחמה נותר באנטוורפן, וקבע את מגוריו במרכז העיר שם היה מהדמויות המרכזיות בקהילה היהודית המתחדשת.

התקרב לחסידות בין השאר על ידי הרב משה צחובל, וזכה לחוויות אישיות וניסים הן עם אדמו"ר הריי"צ והן עם הרבי.

היה נוסע לעיתים תכופות לאמסטרדם שבהולנד ולערוך התוועדויות ושיעורים בהם קירב צעירים לחסידות, וסייע בתרגום שיחות קודש של הרבי לשפת המקום.

בשעה שסייע להרב אורי יהודה כהן בהקמת תלמוד תורה חב"די באמסטרדם, זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה^[1].

כאשר דיווח לרבי על מסירת שיעור קבוע בפני קבוצות נשים, הורה לו הרבי שבשל אופי אוכלוסיית הנשים יש להקדיש חלק מזמן השיעור כדי לתת להן את האפשרות לשאול שאלות במטרה לעניין אותן יותר ולמשוך אותן לשיעורים^[2].

הרב פרידריך היה מזקני קהילת חב"ד באנטוורפן שבבלגיה, ממייסדי וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת שבע מצוות בני נח.

נפטר בי"ב תשרי תשפ"ד בסמיכות לגיל 102. הלוויתו יצאה מבית קהילת 'מחזיקי הדת' באנטוורפן שבבלגיה לעבר בית החיים פיטע שבהולנד, שם נטמן^[3].

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

By the Hand of Hashem (ביד השם), הוצאת פלדהיים אלול תש"פ (יצא גם בתרגום לעברית בשנת תשע"ט תחת השם הושענא נפש מבהלה ובתרגום לאידיש תחת השם אליין אויפן פראנט)

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' ישראל סאנדל פרידריך - אנטוורפן (נפטר בב' אייר תשס"ט)
בנו, ר' אברהם פרידריך - מנצ'סטר
בתו מרת אדלר - לונדון
בתו, מרת גולדמן - בורו פארק

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענדי קורטס, אוד מוצל מבריסל, שבועון כפר חב"ד גליון 1991, פרשת ויגש תשפ"ג.

הושענא נפש מבהלה, זכרונות רבי יעקב פריעדריך, הוצאת תפארת, חשוון תשע"ט. (על התקשרותו לרבי הריי"צ ולרבי, מסופר בפרק שלושה עשר: "קשר וקרבה לאדמור"י ליובאוויטש").

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתבים שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, ל' תשרי תשפ"ג

הערות שוליים

↑ גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט.
↑ אגרות קודש חלק ט' עמוד פד אגרת ב'תרצז.
↑ אבל בחב"ד: הרב יעקב אליעזר פרידריך ע"ה • זקן חסידי חב"ד: הרב יעקב אליעזר פרידריך ע"ה נפטר בגיל 102

[1] גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט.

[2] אגרות קודש חלק ט' עמוד פד אגרת ב'תרצז.

[3] אבל בחב"ד: הרב יעקב אליעזר פרידריך ע"ה • זקן חסידי חב"ד: הרב יעקב אליעזר פרידריך ע"ה נפטר בגיל 102

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:יא פרידריך.jpg|ממוזער|250px|הרב יעקב אליעזר פרידריך]]
 [[קובץ:ליברמן פרידריך מייערס.jpg|ממוזער|הרב פרידריך (משמאל) לצד הרב [[דוד משה ליברמן]], מזקני חסידי חב"ד ורב הקהילה היהודית באנטוורפן שבבלגיה (מימין) והרב [[אליעזר דניאל מיירס]], מראשוני פעילי חב"ד באמסטרדם (במרכז)]]
-הרב '''יעקב אליעזר פרידריך''' הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, מייסד וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת [[שבע מצוות בני נח]].
+[[קובץ:יעקב פרידרייך.jpg|ממוזער|הרב פרידריך עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים]]
+הרב '''יעקב אליעזר פרידריך''' ([[י"א חשוון]] [[תרפ"ב]] - [[י"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]), היה זקן חסידי חב"ד, מרבני קהילת חב"ד ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, ממייסדי וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת [[שבע מצוות בני נח]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[י"א חשון]] [[תרפ"ב]] באירופה בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשניה, כאשר זמן קצר קודם לידתו עזב אביו את דרך התורה והמצוות, ובעודו ילד רך בגיל שש בלבד נטש אביו את המשפחה והותיר אותו אצל איכר קתולי.
+נולד ב[[י"א חשון]] [[תרפ"ב]] ב[[אירופה]] בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשניה, כאשר זמן קצר קודם לידתו עזב אביו את דרך התורה והמצוות, ובעודו ילד רך בגיל שש בלבד נטש אביו את המשפחה והותיר אותו אצל איכר קתולי.
-כעבור תלאות שונות, אימצה אותו משפחת שומרת תורה ומצוות באנטוורפן, שגאלה אותו מידי המשפחה הקתולית שם השאיר אותו אביו.
+כעבור תלאות שונות, אימצה אותו משפחת שומרת תורה ומצוות ב[[אנטוורפן]], שגאלה אותו מידי המשפחה הקתולית שם השאיר אותו אביו.
 במקביל ללימודיו, נאלץ לשמש במקביל כשוליית צורף כדי שלא ליפול לנטל על הקהילה במימון לימודיו.
-כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נכשל בנסיון להימלט מבלגיה, ונותר באנטוורפן שנכבשה על ידי הנאצים, והיה עד לראשית הגירוש וההשמדה של יהדות הולנד. כיון ששמע את הזוועות המתחוללות במדינות השכנות, לא נשמע להוראות המשטרה היהודית והתחבא לאורך כל התקופה מעין רואים וניצל בניסים מידי הנאצים.
+כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נכשל בנסיון להימלט מבלגיה, ונותר באנטוורפן שנכבשה על ידי הנאצים, והיה עד לראשית הגירוש וההשמדה של יהדות [[הולנד]]. כיון ששמע את הזוועות המתחוללות במדינות השכנות, לא נשמע להוראות המשטרה היהודית והתחבא לאורך כל התקופה מעין רואים וניצל בניסים מידי הנאצים.
 לאחר סיום המלחמה נותר באנטוורפן, וקבע את מגוריו במרכז העיר שם היה מהדמויות המרכזיות בקהילה היהודית המתחדשת.
@@ שורה 17: / שורה 19: @@
 היה נוסע לעיתים תכופות ל[[אמסטרדם]] שבהולנד ולערוך התוועדויות ושיעורים בהם קירב צעירים לחסידות, וסייע בתרגום שיחות קודש של הרבי לשפת המקום.
-בשעה שסייע בהקמת תלמוד תורה חב"די באמסטרדם, זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה{{הערה|גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט.}}.
+בשעה שסייע להרב [[אורי יהודה כהן]] בהקמת תלמוד תורה חב"די באמסטרדם, זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה{{הערה|גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט.}}.
 כאשר דיווח לרבי על מסירת שיעור קבוע בפני קבוצות נשים, הורה לו הרבי שבשל אופי אוכלוסיית הנשים יש להקדיש חלק מזמן השיעור כדי לתת להן את האפשרות לשאול שאלות במטרה לעניין אותן יותר ולמשוך אותן לשיעורים{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד פד אגרת ב'תרצז.}}.
-הרב פרידריך כיום הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, מייסד וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת [[שבע מצוות בני נח]].
+הרב פרידריך היה מזקני קהילת חב"ד ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, ממייסדי וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת [[שבע מצוות בני נח]].
+נפטר ב[[י"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בסמיכות לגיל 102. הלוויתו יצאה מבית קהילת 'מחזיקי הדת' באנטוורפן שב[[בלגיה]] לעבר בית החיים פיטע שב[[הולנד]], שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1010684/ אבל בחב"ד: הרב יעקב אליעזר פרידריך ע"ה] {{אינפו}} {{*}} [https://col.org.il/news/147926 זקן חסידי חב"ד: הרב יעקב אליעזר פרידריך ע"ה נפטר בגיל 102] {{COL}}}}.
 ==ספרו==
@@ שורה 34: / שורה 38: @@
 ==לקריאה נוספת==
-*'''אוד מוצל מבריסל''', שבועון כפר חב"ד גליון 1991 - פרשת ויגש תשפ"ג
+*[[מענדי קורטס]], '''אוד מוצל מבריסל''', שבועון כפר חב"ד גליון 1991, פרשת ויגש תשפ"ג.
-*הושענא נפש מבהלה, זכרונות רבי יעקב פריעדריך,  הוצאת תפארת, חשוון תשע"ט. (על התקשרותו לרבי הריי"צ ולרבי, מסופר בפרק שלושה עשר: "קשר וקרבה לאדמור"י ליובאוויטש").
+*הושענא נפש מבהלה, זכרונות רבי יעקב פריעדריך, הוצאת תפארת, חשוון תשע"ט. (על התקשרותו לרבי הריי"צ ולרבי, מסופר בפרק שלושה עשר: "קשר וקרבה לאדמור"י ליובאוויטש").
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%95%D7%97%D7%99%27%20%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90%20%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, ל' תשרי תשפ"ג
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:פרידריך, יעקב אליעזר}}
@@ שורה 46: / שורה 51: @@
 [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]