ספר התורה של נשי ובנות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ספר התורה של נשי ובנות חב״ד, הוא ספר תורה מיוחד שנכתב לרגל יובל נישואי הרבי ב[[י״ד כסלו]] [[תשל״ט]], אותו יזמו [[נשי ובנות חב״ד]] בירושלים לזכות הרבי והרבנית.
ספר התורה של נשי ובנות חב״ד, הוא ספר תורה מיוחד שנכתב לרגל יובל שנים לנישואי הרבי ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], אותו יזמו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים לזכות הרבי והרבנית.


===סיפור הדברים===
===סיפור הדברים===
שורה 14: שורה 14:
בספר אוצרות על הרה"ח ר' [[חנוך גליצנשטיין]] ע"ה מוקדש פרק מיוחד על הספר.
בספר אוצרות על הרה"ח ר' [[חנוך גליצנשטיין]] ע"ה מוקדש פרק מיוחד על הספר.


[[קטגוריה:אירועים בתקופת הרבי שליט"א]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי תורה]]
[[קטגוריה:ספרי תורה]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־04:51, 13 בנובמבר 2023

ספר התורה של נשי ובנות חב״ד, הוא ספר תורה מיוחד שנכתב לרגל יובל שנים לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, אותו יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים לזכות הרבי והרבנית.

סיפור הדברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ביחידות שייחד הרבי במיוחד לכבוד ספר התורה, שהתקיימה ביום יג שבט תש"מ, העניק הרבי למי שיזמה את רעיון כתיבת הספר, הרבנית חסא יוכבד הלפרין, וחברתה לפעילות הגברת טובה גליצנשטיין, שורת הוראות, ובהן: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה, אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, הוא אף השתתף בסכום של 44$ כמניין פעמיים "כב" אותיות התורה עבורו ועבור הרבנית. הרבי אף בירך את המארגנות ואמר: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס ספר התורה לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"[1].

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'[2].

בספר אוצרות על הרה"ח ר' חנוך גליצנשטיין ע"ה מוקדש פרק מיוחד על הספר.

הערות שוליים

  1. למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה הזדמנות היסטורית
  2. כתר תורה, תשורה מנישואי משפחת כהן תשע"ט.