צבי הירש רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''הירש'ל רבינוביץ'''', מראשי הלוחמים למען חיזוק חומת היהדות בצ'רנוביץ' שב[[ברית המועצות|אוקראינה הקומוניסטית]]. מהעסקנים שפעלו להצלת רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] מגלותו בצ'ילי והבאתו לעיר [[אלמא אטא]]. | ר' '''הירש'ל רבינוביץ'''', ([[י"ד כסלו]] [[תשכ"ח]]), היה מראשי הלוחמים למען חיזוק חומת היהדות בצ'רנוביץ' שב[[ברית המועצות|אוקראינה הקומוניסטית]]. מהעסקנים שפעלו להצלת רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] מגלותו בצ'ילי והבאתו לעיר [[אלמא אטא]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' הירש'ל נולד לאביו ר' יוסף חיים | ר' הירש'ל נולד לאביו ר' יוסף חיים ב[[עיירה]] [[קובלעטשי]] שליד [[וויטעבסק]]. | ||
נישא בשנת [[תרצ"ו]] ומיד לאחר חתונתו עבר לגור בעיר חרקוב, שם החל להתעסק בענייני הכלל ובמיוחד בהפצת היהדות. | נישא בשנת [[תרצ"ו]] ומיד לאחר חתונתו עבר לגור בעיר חרקוב, שם החל להתעסק בענייני הכלל ובמיוחד בהפצת היהדות. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
את פרנסתו השיג כשפתח מפעל ביתי לייצור [[בגד|בגדים]], כאשר במשך הזמן זונח הוא את העסק לטובת העסקנות הציבורית. | את פרנסתו השיג כשפתח מפעל ביתי לייצור [[בגד|בגדים]], כאשר במשך הזמן זונח הוא את העסק לטובת העסקנות הציבורית. | ||
כשפרצה [[מלחמת העולם | כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה בין רוסיה לגרמניה]], ברח כמו חסידים רבים ובשנת [[תש"א]] התיישב בעיר אלמא אטא. | ||
הוא ורעייתו לא זכו לילדים משלהם והם גידלו בביתם בני משפחה אחרים. | הוא ורעייתו לא זכו לילדים משלהם והם גידלו בביתם בני משפחה אחרים. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==הצלת | ==הצלת ר' לויק== | ||
בזמן המלחמה התגורר ביחד עם אחיו ר' מענדל בשכונת טאשטאג בה גר מיעוט יהודי לצד גויים קאזאכים רבים. | בזמן המלחמה התגורר ביחד עם אחיו ר' מענדל בשכונת טאשטאג בה גר מיעוט יהודי לצד גויים קאזאכים רבים. | ||
לצד פעילותו הרבה בקרב יהודי המקום והפליטים שברחו לשם, סייע רבות יחד עם שותפים נוספים לר' לויק שהיה באותו זמן בגלות בצ'ילי והוציאוהו משם ואירחו בביתו, עד אשר שכרו עבורו בית. | לצד פעילותו הרבה בקרב יהודי המקום והפליטים שברחו לשם, סייע רבות יחד עם שותפים נוספים לר' לויק שהיה באותו זמן בגלות בצ'ילי והוציאוהו משם ואירחו בביתו, עד אשר שכרו עבורו בית. | ||
ר' הירשל השקיע מאמצים רבים בהצלת ר' לוי'ק מאיומי הקומוניסטים שביקשו להאריך את גלותו בעוד שנה. ושנה זאת | ר' הירשל השקיע מאמצים רבים בהצלת ר' לוי'ק מאיומי הקומוניסטים שביקשו להאריך את גלותו בעוד שנה. ושנה זאת הייתה סכנת חיים עבור ר' לוי'ק שמצבו הרפואי החמיר בגלות. ר' הירש'ל הוא הפך עולמות להוציאו משם עד שהשיג עבורו תעודת שחרור. יחד עם אחיו ור' [[יוסף נימוטין]] שלחו את התעודות על ידי הגב' בת שבע אלטהויז מכיוון שגברים לא יכלו לנסוע לשם מחמת הסכנה. בתחילה סירבה אבל בלילה התגלה אליה אביה ר' [[חיים אליהו אלטהויז]] ב[[חלום]] ודחק בה לנסוע. | ||
ר' הירש'ל השיג סכום עתק של חמישים אלף רובל לטובת הצלתו ודאגה לכל מחסורו - דירה נאה ו[[מזון]] מתאים למחלתו המתגברת. | ר' הירש'ל השיג סכום עתק של חמישים אלף רובל לטובת הצלתו ודאגה לכל מחסורו - דירה נאה ו[[מזון]] מתאים למחלתו המתגברת. | ||
לאורך כל ימי מחלתו ר' הירש'ל לא מש ממיטתו, ומה שחיזק את הקשר היה נס שזכה לראות מר' לוי'ק, כאשר ברח ל[[ | לאורך כל ימי מחלתו ר' הירש'ל לא מש ממיטתו, ומה שחיזק את הקשר היה נס שזכה לראות מר' לוי'ק, כאשר ברח ל[[קזחסטן]] איבד את רעייתו ולא ידע מה עלה בגורלה. כשהגיע ביקש מר' [[יעקב יוסף רסקין]] שהיה מתכתב עם ר' לוי'ק, לשלוח בקשה שהרב יעורר עליו [[רחמים]] שימצא את רעייתו. ר' לוי'ק ענה שאין לו ספק שהיא חייה והם עוד יתראו, ואכן היא נמצאה והגיעה לקזחסטן והצטרפה לבעלה. | ||
הוא זכה להיות עם ר' לוי'ק עד יומו האחרון וסיפר שביומו האחרון פנה אליו וביקש ממנו סיגריה ר' הירש'ל שידע את מצב בריאתו רצה להניעו ושאלו, "למה צריך | הוא זכה להיות עם ר' לוי'ק עד יומו האחרון וסיפר שביומו האחרון פנה אליו וביקש ממנו סיגריה ר' הירש'ל שידע את מצב בריאתו רצה להניעו ושאלו, "למה צריך ל[[עישון|עשן]]?" ענה לו ר' לויק "שוטה, הרבי אמר לי לעשן", כשפעם ביקר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], והרבי הציע לו סיגריה. | ||
ר' הירש'ל הצטער צער רב בפטירתו של ר' | ר' הירש'ל הצטער צער רב בפטירתו של ר' לויק, והיה מהראשונים שידעו והודיעו על כך לכלל קהל עדת החסידים. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
לאורך השנים הסתובב עם מקל מיוחד שקיבל מר' לוי'ק. ר' הירש'ל נהג לקחת איתו את המקל כאשר היה יוצא למשימות חשובות ומסוכנות, בעיקר כשהיה צריך לבוא במגע עם אנשי ה[[קג"ב]] או משטרה ואמר "מקל זה של ר' לוי'ק מוליך אותי" יום אחד הלך ר' הירש'ל למשרדי ה[[ק.ג.ב.]] כדי לפעול לטובת יהודי מסויים, ושכח שם את מקלו, ומאז נהיה | לאורך השנים הסתובב עם מקל מיוחד שקיבל מר' לוי'ק. ר' הירש'ל נהג לקחת איתו את המקל כאשר היה יוצא למשימות חשובות ומסוכנות, בעיקר כשהיה צריך לבוא במגע עם אנשי ה[[קג"ב]] או משטרה ואמר "מקל זה של ר' לוי'ק מוליך אותי" יום אחד הלך ר' הירש'ל למשרדי ה[[ק.ג.ב.]] כדי לפעול לטובת יהודי מסויים, ושכח שם את מקלו, ומאז נהיה בדיכאון. כמה חודשים לאחר מכן, ביום [[י"ד כסלו]] [[תשכ"ח]] נפטר. | ||
==לקריאה נוספת == | ==לקריאה נוספת == | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
{{מיון רגיל:רבינוביץ', הירשל}} | {{מיון רגיל:רבינוביץ', הירשל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']] | ||
גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023
ר' הירש'ל רבינוביץ', (י"ד כסלו תשכ"ח), היה מראשי הלוחמים למען חיזוק חומת היהדות בצ'רנוביץ' שבאוקראינה הקומוניסטית. מהעסקנים שפעלו להצלת רבי לוי יצחק שניאורסון מגלותו בצ'ילי והבאתו לעיר אלמא אטא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' הירש'ל נולד לאביו ר' יוסף חיים בעיירה קובלעטשי שליד וויטעבסק.
נישא בשנת תרצ"ו ומיד לאחר חתונתו עבר לגור בעיר חרקוב, שם החל להתעסק בענייני הכלל ובמיוחד בהפצת היהדות.
את פרנסתו השיג כשפתח מפעל ביתי לייצור בגדים, כאשר במשך הזמן זונח הוא את העסק לטובת העסקנות הציבורית.
כשפרצה המלחמה בין רוסיה לגרמניה, ברח כמו חסידים רבים ובשנת תש"א התיישב בעיר אלמא אטא.
הוא ורעייתו לא זכו לילדים משלהם והם גידלו בביתם בני משפחה אחרים.
הצלת ר' לויק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן המלחמה התגורר ביחד עם אחיו ר' מענדל בשכונת טאשטאג בה גר מיעוט יהודי לצד גויים קאזאכים רבים.
לצד פעילותו הרבה בקרב יהודי המקום והפליטים שברחו לשם, סייע רבות יחד עם שותפים נוספים לר' לויק שהיה באותו זמן בגלות בצ'ילי והוציאוהו משם ואירחו בביתו, עד אשר שכרו עבורו בית.
ר' הירשל השקיע מאמצים רבים בהצלת ר' לוי'ק מאיומי הקומוניסטים שביקשו להאריך את גלותו בעוד שנה. ושנה זאת הייתה סכנת חיים עבור ר' לוי'ק שמצבו הרפואי החמיר בגלות. ר' הירש'ל הוא הפך עולמות להוציאו משם עד שהשיג עבורו תעודת שחרור. יחד עם אחיו ור' יוסף נימוטין שלחו את התעודות על ידי הגב' בת שבע אלטהויז מכיוון שגברים לא יכלו לנסוע לשם מחמת הסכנה. בתחילה סירבה אבל בלילה התגלה אליה אביה ר' חיים אליהו אלטהויז בחלום ודחק בה לנסוע.
ר' הירש'ל השיג סכום עתק של חמישים אלף רובל לטובת הצלתו ודאגה לכל מחסורו - דירה נאה ומזון מתאים למחלתו המתגברת.
לאורך כל ימי מחלתו ר' הירש'ל לא מש ממיטתו, ומה שחיזק את הקשר היה נס שזכה לראות מר' לוי'ק, כאשר ברח לקזחסטן איבד את רעייתו ולא ידע מה עלה בגורלה. כשהגיע ביקש מר' יעקב יוסף רסקין שהיה מתכתב עם ר' לוי'ק, לשלוח בקשה שהרב יעורר עליו רחמים שימצא את רעייתו. ר' לוי'ק ענה שאין לו ספק שהיא חייה והם עוד יתראו, ואכן היא נמצאה והגיעה לקזחסטן והצטרפה לבעלה.
הוא זכה להיות עם ר' לוי'ק עד יומו האחרון וסיפר שביומו האחרון פנה אליו וביקש ממנו סיגריה ר' הירש'ל שידע את מצב בריאתו רצה להניעו ושאלו, "למה צריך לעשן?" ענה לו ר' לויק "שוטה, הרבי אמר לי לעשן", כשפעם ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב, והרבי הציע לו סיגריה.
ר' הירש'ל הצטער צער רב בפטירתו של ר' לויק, והיה מהראשונים שידעו והודיעו על כך לכלל קהל עדת החסידים.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות המרחק ומסך הברזל שחצץ בין רוסיה לשאר מדינות העולם, שמר על קשר עם הרבי מלך המשיח. שלוחי הרבי לרוסיה היו עוברים דרך צ'רנוביץ' ומעבירים לו מסרים שונים. ר' הירש'ל היה מתייעץ עם הרבי בכל נושא, והיה מקבל מהמזכירות סיוע כספי לפעולותיו השונות בצ'רנוביץ'. נוהג היה לומר תמיד: "נשלח מכתב אל ה'סבא' ואז נדע מה נעשה. הוא רקם תכנית איך לצאת מרוסיה הסגורה והמסוגרת, אך כששאל על כך את הרבי, הרבי ענה לו להישאר בצ'רנוביץ ולעמוד על משמר היהדות.
הרבי ידע היטב את החסד והטוב שפעל ר' הירש'ל עם אביו והודה לו על כך מאד. חסידים מספרים שכאשר אחד מאנ"ש שזכה לצאת מרוסיה הגיע ל-770 ומסר לרבי את תמונתו של ר' הירש'ל, הרבי נעמד מלוא קומתו ואמר "אינך יכול לתאר לעצמך מה עשה יהודי זה למען אבי".
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך השנים הסתובב עם מקל מיוחד שקיבל מר' לוי'ק. ר' הירש'ל נהג לקחת איתו את המקל כאשר היה יוצא למשימות חשובות ומסוכנות, בעיקר כשהיה צריך לבוא במגע עם אנשי הקג"ב או משטרה ואמר "מקל זה של ר' לוי'ק מוליך אותי" יום אחד הלך ר' הירש'ל למשרדי הק.ג.ב. כדי לפעול לטובת יהודי מסויים, ושכח שם את מקלו, ומאז נהיה בדיכאון. כמה חודשים לאחר מכן, ביום י"ד כסלו תשכ"ח נפטר.
