משה טרשצ'אנסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
| (81 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' ( | [[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]] | ||
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' (כ"ח ניסן תרי"ח | |||
- [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] בין השנים ([[תרס"ו]] - [[תש"ב]]), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בשנת [[תרי" | הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ח]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג. | ||
===תחילת דרכו=== | ===תחילת דרכו=== | ||
| שורה 8: | שורה 11: | ||
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. | מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. | ||
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת | עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}. | ||
===הסמכה לרבנות=== | ===הסמכה לרבנות=== | ||
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא | הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}. | ||
===נישואיו=== | ===[[נישואיו]]=== | ||
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הרב משה נחום ירושלימסקי.}}. | ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}. | ||
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה| | לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}. | ||
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}. | |||
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}. | |||
===הכתרתו בכתר הרבנות=== | ===הכתרתו בכתר הרבנות=== | ||
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה. | בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה. | ||
===תקופת רבנותו=== | ===תקופת רבנותו=== | ||
במהלך תקופת | במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד. | ||
אחת מהתכונות | אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}. | ||
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}. | עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}. | ||
===ועידת הרבנים בקורוסטין=== | ===ועידת הרבנים בקורוסטין=== | ||
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים | בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}. | ||
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד | נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}. | ||
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי=== | ===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי=== | ||
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה| | במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}. | ||
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית=== | ===המלחמה וקץ השושלת הרבנית=== | ||
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים | בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}. | ||
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא | בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}. | ||
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו | בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]]. | ||
==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ||
| שורה 55: | שורה 62: | ||
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}. | לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}. | ||
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25. | בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. | ||
לאחד ששאל את [[הרבי]] על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות | לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}. | ||
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}. | באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}. | ||
בתולדות לוי יצחק מתוארת | בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}. | ||
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של אדמו"ר הזקן מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו | במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 71: | שורה 78: | ||
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א) | * '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א) | ||
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה| | מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* אחותו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב. | * '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב. | ||
* בנו הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של הגאון מרוגאטשוב. | * '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}. | ||
* נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד. | * '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד. | ||
* אחיינו הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. | * '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 85: | שורה 92: | ||
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א). | ''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א). | ||
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז. | |||
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}} | {{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | ||
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:30, 26 באוקטובר 2023
הרב משה טרשצ'אנסקי (כ"ח ניסן תרי"ח - כ"ב טבת תש"ב) היה רבה של העיר קרמנצ'וג באוקראינה בין השנים (תרס"ו - תש"ב), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא[1], התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת תרי"ח לאביו הרב שאול טרשצ'אנסקי משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי מאיר מרגליות תלמידו של הבעש"ט ולרבי חיים הכהן רפפורט מלבוב[2], ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ מקרמנצ'וג.
תחילת דרכו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב ישראל יעקב יעבץ רבה של העיר קרמנצ'וג [3], וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם הנצי"ב מוולוז'ין[4], ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: שאלת חכם חצי תשובה.
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת בלובני (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל) והפצרותיו בפני דודו הרב ישראל יעקב יעבץ אב"ד קרמנצ'וג[5] לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל[6][7].
הסמכה לרבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא, הנצי"ב מוולוז'ין , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)[8].
נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בט"ו באב שנת תר"ן בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי שלמה מקרלין[9].
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב ישראל יעקב יעבץ רבה של העיר[10], באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה[11].
בשנת תרנ"ב הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה האדיטש, אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל[12].
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר באחמוט, את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"[13].
הכתרתו בכתר הרבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש[14] כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה[15] הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים[16] ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים[17] חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.
תקופת רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא[18], הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא[19], רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"[20], האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי[21] הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה[22], כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז[23].
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג[24].
ועידת הרבנים בקורוסטין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי[25].
נשיא הכינוס בקורוסטין היה הרבי הריי"צ, ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי[26] שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס[27].
נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי[28].
המלחמה וקץ השושלת הרבנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור[29].
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים[30] בכ"ב טבת שנת תש"ב ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב[31].
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב ישראל יעקב יעבץ ולפניו מסבו הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ.
קשריו עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד, הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד לחסידות חב"ד, הוא התפלל בנוסח האריז"ל ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד[32].
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת אדמו"ר הרש"ב הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב ישראל יעקב יעבץ והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"[33].
לאחד ששאל את הרבי נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת[34].
באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט[35].
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק[36].
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של אדמו"ר הזקן מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד[37].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סוד אמונים על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).
- זכרון משה - אודים מוצלים מאש - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים [38] בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחותו - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב מנחם מענדל וואלפאוויץ' מקריוקוב.
- בנו - הרב שלמה טרשנסקי שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי יוסף רוזין הגאון מרוגאטשוב[39].
- נכדו - הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.
- אחיינו - הרה"ח ר' יצחק וולפוביץ' תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אבותינו ועל יחוסם מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).
בהקדמה לספר זכרון משה מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).
רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמודים שי"ג - שי"ז.
הערות שוליים
- ↑ רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.
- ↑ ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .
- ↑ הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.
- ↑ שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד.
- ↑ ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.
- ↑ מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.
- ↑ רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.
- ↑ באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.
- ↑ מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.
- ↑ ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.
- ↑ מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.
- ↑ מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.
- ↑ ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.
- ↑ שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.
- ↑ כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.
- ↑ במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.
- ↑ על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.
- ↑ כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.
- ↑ מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.
- ↑ מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.
- ↑ בהקדמתו לספרו זכרון משה.
- ↑ באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.
- ↑ בהקדמה לספר זכרון משה.
- ↑ ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22, מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.
- ↑ הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל.
- ↑ פורסם בגליון כרמים.
- ↑ המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.
- ↑ בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.
- ↑ בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.
- ↑ בהקדמה לספר זכרון משה.
- ↑ על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.
- ↑ הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25.
- ↑ על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד.
- ↑ תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.
- ↑ סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים.
- ↑ ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.
- ↑ אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט.