משתמש:מענדל גורארי'/דוב בעריש צוקרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (יוסף בן מלמד העביר את הדף דוב בעריש צוקרמן לשם משתמש:מענדל גורארי'/דוב בעריש צוקרמן בלי להשאיר הפניה: ערך לא ערוך כלל, מועתק) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה אחרונה מ־02:59, 25 באוקטובר 2023
הרב דובעריש צוקרמן, היה רב בבאפאלא תש"ב - תשכ"ח
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד כ"א מנחם אב ה'תרס"א, נפטר אור ליום ג' לפ' תשא ח"י אדר א' ה'תשל"ג.
"בשנת תש"ב העתיק מר חותני זללה"ה לעיר באפפאלא במדינת נויארק ובמשך יותר מעשרים וחמש שנה שהי' שם - עד שנת תשכ"ח - היתה לו השפעה עצומה לא רק על קהלת באפפאלא ועל מאות משפחות ויחידים בני תורה ואנשים שלא היו בני תורה - רק משם התפשטה השפעתו על כל הסביבה אי אפשר לספור ולא לספר על כמה אנשים השפיע השפעה עצומה ועמוקה כמה צעירים בני תורה וכמה משפחות זקנים וצעירים בני רנורה ואנשים פשוטים ואף אנשים אשר רק עברו או שהו זמנית בסביבות באפפאלא ואף אנשים שהיו בתחלה רחוקים מתומ"צ - את כולם כאו"א מהם קירב בחום לבבו הנאמן והטהור בפעולות החסד אשר ממש רבו מלספור ולא יאומן כי יסופר - ובעדינות נפשו - ונחו בזה להוסיף כי בכל ענינים אלו ובכל פעולותיו.
. . בתקופה ההיא שבבאפפאלא נתפרסם ביותר בעולם התורה נוסף על פרסומו מקודם בין יחידי גדולי וגאוני הדור בגאונותו וחסידותו והי' נקרא אצל הרבה מגדולי הדור "הרב דבאפפאלא" אפשר לומר כי במדה גדולה הי' מר חותני זללה"ה האיש שנתן חשיבות מיוחדת זו להתואר "הרב דבאפפאלא" - תואר שהי' לו מובן מיוחד בהיות מר חותני הגאון זללה"ה יושב על כסא הרבנות דבאפפאלא כאן הרבה גם לברר ולחדש כמה עקרי הלכות בעניני הוראה ופעל גדולות בעניני שו"ע אה"ע בהיתר עגונות עניני גיטין קשים וכו' ובהלכות מקואות אף מסר את עצמו לאסוף כספים לבנות בבאפפאלא מקוה טהרה והכניס בה הידורים וחידושי בנין להדרה גם ביופי חיצוני וגם בהידור כשרותה ובכמה עניני הוראה שבאו לפניו בתקופת באפפאלא, אף חידש הרבה חידושי תורה ונתפרסמו הרבה בירחונים נכבדים ואף הוציא לאור איזה מספריו וחידושיו חידושי רנורתו שנתפרסמו קנו להם מקום מיוחד בין גדולי התורה ובין גאוני הדור שבכל העולם כולו, ש"ב של מר חותני הגאון זללה"ה - יבלח"ט וארוכים - הגאון הישיש והחסיד וכו' מוהרש"א שליט"א שזורי - וועבער עורך "קול תורה"' בירושת"ו סיפר ע"ד איזה מיוחדי גאוני הדור שהיו מחכים על הופעת "הקול תורה" בכדי לראות "ביאורי הרמב"ם ע"פ המאירי" וחידושי תורה של "הגאון מבאפפאלא", בתקופה זו בא מר חותני הגאון זללה"ה במו"מ תמידי עם כמה מגאוני אה"ק".
הרב שלום רבקין בהקדמה לספרו בית אהרון - הוריות.
אגרות קודש מרבותינו נשיאנו אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ
במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ז' אלול תש"ב כתב עליו: "ידידי הנכבד והכי נעלה הרה"ג וו"ח אי"א מוה"ר דובעריש שי'". "בזה הנני לברכו בברכת מז"ט לרגלי קבלת הרבנות בביהכנ"ס אנשי ליובאויץ בעי"ת באפפאלא יע"א ונהניתי לשמוע משלומו הטוב בטח התקין למוד ברבים בנגלה ובדברי חסידות השי"ת יעזר לו בגשמיות וברוחניות ולרגליו יתברכו ידידינו אנ"ש שי' מתפללי בהכנ"ס בכל הדרוש להם בגשם וברוח".
אגרות קודש ח"ו ע' תט.
ועוד מכתב אליו באגרות קודש ח"ח ע' קנא - אודות ישיבת אחי תמימים.
כ"ק אדמו"ר שליט"א
שהה בפאריז באותה תקופה שהי' הרבי שם והיה מציין בהפלאה את ארחותיו ותהלוכותיו בקודש של הרבי שלמד אתו אז "בחברותא" את הירושלמי.
הרב יצחק דוד גרונר שמע מהרב צוקרמן שבחים נדירים על החתן של הרבי שהכירו בפאריז ובין השאר התבטא אז: "הוא הרי יודע בעל פה ממש את כל השות"ים ואת כל האונגערישע ספרים".
הפעם הראשונה שעמד על גדלותו הענקית של הרבי שליט"א היה באחרון של פסח היה שם בפאריס ביהכנ"ס של צעירי אגודת ישראל וכששמעו שחתנו של הרבי מליובאוויטש נמצא בעיר הזמינו אותו לדבר לא ידעו כך סיפר מה יהיה אם הוא שייך בכלל לדבר לבסוף הוא בא ודיבר שלוש שעות רצופות און האט זיך געגאסן נאך א נאנד בכל חלקי התורה המתפללים ובהם רבנים גדולים היו בהתרגשות גדולה מהתגלית של אישיות כזאת הנמצאת בעיר בסתר ובהחבא.
ימי מלך ח"א ע' 465.
במכתב "אח"ד ניסן תש"י", כתב בכתי"ק: "קבלתי תשורתו - הערותיו ע"ס המאירי. ות"ח על שילוחו זה, החוברת אשר השקיע בה בקיאות כ"כ וקישור שיטות בדרך הישרה. ויה"ר אשר יסגי' חילי' באורייתא מתוך הרחבה בגו"ר".
"והצלחה באהלה של תורה".
במכתב א' אדר תשי"ג (אג"ק ח"ז אגרת ב'ל) כתב אליו: "קבלתי הגאליס הערות על המאירי (כנראה למס' מקואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקואות ונדה הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם עכ"פ כפי רשיון הזמן ואסתפק בשתי הערות . . כפי בקשתו מוחזר פה הפרובס ועוה"פ ת"ח על מה ששלחם לי לקרות בהם עכ"פ כפי מציאות הפנאי. מוסג"פ קונטרס שהו"ל לא כבר שבטח יעניין אותו. בברכה לנחת חסידותי מבתו תי'".
במכתב י"ח תמוז תשי"ח (אג"ק חי"ז אגרת ו'תי) כתב: "לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מט"ו תמוז. . ת"ח על הערתו בשו"ת צ"צ חיו"ד סר"א דמילת משוך הוא רק מדרבנן - שהוא גם כשהעור דבוק שהוא שלא כמש"כ בהמאירי ליבמות ע. ולהעיר עוד בהנ"ל…".
וכן בכו"כ מכתבים אל הרי"ד גרונר (נדפס בתשורה גרונר י"ב סיון תשע"ז) כתב אודות הרב צוקרמן:
במכתב מי' אייר תש"י כתב בכתי"ק: "נא לפ"ש הרה"ח והרה"ג וכו' וכו' מהורד"ב שי' צוקערמאן. ובטח יש להם שיעור קבוע יחדיו במאירי שבתורה".
במכתב פסח שני תש"י כתב בכתי"ק: "מכ' הקודם ודאי הגיעו (אנגערירט בלע"ז. כמש"פ בלקו"ת ר"פ שמיני), ומסר הפ"ש גם להרד"ב שי' צוקערמאן וגם קבע אתו שיעור. ות"ח כשיודיע ע"ז".
ער"ח סיון תש"י כתב בכתי"ק: "בפ"ש הרד"ב שי' צוקערמאן וכל החבורה תי'".
ער"ק שבת שובה תשי"א כתב בכתי"ק: "מטובו לפ"ש הרה"ג וכו' מוהרד"ב שי' צוקערמאן לחוגמח"ט בגו"ר". במכתב כ"א טבת תשי"א כתב בכתי"ק: "בפ"ש הרה"ג וכו' צוקרמן שי'".
ו' אדר תשי"א כתב בכתי"ק: "מטובו לפ"ש הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהרד"ב שי' צוקערמאן. בברכת בריאות הנכונה לכב"ב שי'".
במכתב ג' כסלו תשי"ב כתב בכתי"ק: "בפ"ש הרה"ג הרה"ח צנמ"ס [צנא מלא ספרא] וכו' מהר"ד שי' צוקרמן".
בי' שבט תשל"ה כתב להרב שלום ריבקין: "בהמשך להנדבר ע"ד ההו"ל דהערות לרמב"ם ע"פ המאירי כיון שבכ"מ צויין במיוחד יום הולדתו דהרמב"ם וראה זה פלא שבס' היוחסין מ"ה וכצ"ל בסדה"ד כ' שמצא בס' קדומים שנולד בע"פ יום שבת שעה ושליש אחר חצות היום - דיוק שלע"ע לא מצאתי כמוהו ביום הולדת וכיו"ב). - כדאי להשתדל שיוכלו רבים ללמוד הנ"ל לעת ההיא.
ובתקפה עומדת אמירתי - שבאם צורך בזה יותן גמ"ח מקרן מיוחדת לההוצאות דההו"ל.
וכתב הרב שלום ריבקין בהקדמה לספרו בית אהרן: "ועלי להזכיר במיוחד כי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ייעץ ותבע ועוררני תמידים כסדרן מאז נסתלק מר חותני זללה"ה ע"ד הדפסת דברי תורתו של מר חותני זללה"ה ובמיוחד תבע ממני פעם אחרי פעם ע"ד הדפסת הספר הלזה "ביאורי הרמב"ם ע"פ המאירי" ואף שלj סך הגון בהמחאה החתומה בחתי"ק בכדי לעודד ולזרז וגם לעזור בהוצאת הספר הזה לאור עולם".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרו בית אהרן באתר Hebrew books https://hebrewbooks.org/3151