משתמש:חב"ד בדרך לגאולה/יצחק מאיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
=קשריו עם הרבי= | =קשריו עם הרבי= | ||
בשנת [[תשכ"ח]], בתחילת תקופת מגורו ב[[ניו יורק]] חש ריקנות | בשנת [[תשכ"ח]], בתחילת תקופת מגורו ב[[ניו יורק]] חש ריקנות ומשום כך התלבט האם לחזור ל[[ארץ ישראל]]. בחור שפגשו ב[[מבצע תפילין]] ראה שמשהו מעיק עליו ואמר לו: "סע לרבי". הוא החליט להיענות לבקשתו. ביום המיועד הגיע ל-[[770]] ואחד מהבחורים הדריך אותו כיצד כותבים [[פ"נ]] לרבי. כשנכנס לחדרו של הרבי, לא יכל לפצות את פיו מרוב הלם ותדהמה. הוא הרגיש שכל החדר מואר באור בהיר כפי שלא ראה מימיו. הרבי בירכו בהברה אידישאית מודגשת. ר' יצחק לא הבין מאום ממה שאמר הרבי, וכשיצא בחורים אמרו לו שאחרי הברכות הכל יהיה בסדר. מאז הפך להיות אורך קבוע במסדרונות בית המדרש של 770, והתחזק מיום ליום בשמירת תומ"צ. אח"כ התחיל לשים כיפה ציצית והתחיל גם לגדל זקן, ואל אף שלא הבין את דברי הרבי בהתוועדויות הרבות , הוקסם מעצם המעמד. בגיל שלושים וחמש ניסה את מזלו במציאת זיוג אך ללא הצלחה. הצעות עלו וירדו. הוא אמר: "אני יסע לרבי". כשבא לרבי לשונו נעתקה והוא לא היה יכול להוציא הגה. הרבי בירכו "ברכה והצלחה" ובלי שאמר כלום הוסיף ברכה לזיווג. בחלוף שבועיים כבר 'סגר שידוך'! מאז הרגיש קשר מיוחד לרבי. בחג שבועות בשנה שהשתדך היה אצל הרבי, והמתינו שורות של חסידים לכניסת הרבי, ועמד עמהם גם ר' יצחק , והיה לחישה בקהל כי הרבי נכנס. ואז פתאום הרבי שינה ממסלולו פנה אל ר' יצחק ואמר לו כמה מילים ור' יצחק ממש רעד ברגליו מהתרגשות, והרבי המשיך בהילוכו. אחרי זה הרבה חסידים הצטופפו לשמוע מה הרבי אמר לר' יצחק ומרוב התרגשות ליד הרבי הוא לא הבין מה אמר הרבי. | ||
=כשהרבי מברך= | =כשהרבי מברך= | ||
גרסה מ־16:20, 15 באוקטובר 2023
ר' יצחק מאיר (יליד תש"ז), הוא מקורב לרבי. מתגורר בעפולה.
תולדות חיים
נולד בשנת תש"ז בסופיה בירת בולגריה למשפחה רחוקה משמירת תורה ומצוות.
בשנת תש"ח כשטרם מלאה לו שנה, עלו הוריו יחד איתו לארץ ישראל והתיישבו בעיר רחובות ולאחר ביפו.
במלחמת ששת הימים היה חייל סדיר, בחטיבת גולני.
אחרי שירותו הצבאי חיפש להתפרנס ולשם כך נדד עד ניגריה שביבשת אפריקה שם עבד שלש שנים בתחום המלונאות. כשהתרחשה המהפכה בניגריה, ברחו משם כל אנשי העסקים, ביניהם אנשי העסקים שעימם עבד ר' יצחק, אז החליט לעבור לניו יורק, שם אחד ממכריו פתח עסק והציע לו להצטרף אליו.
כשהיה בניו יורק התחתן בגיל שלושים וחמש בברכת הרבי. (ראה בפסקה הבאה)
כחמש עשרה שנה התגורר לצד הרבי.
כשהייתה ביתם בת שנתיים חזרה המשפחה והתיישבה בעפולה.
קשריו עם הרבי
בשנת תשכ"ח, בתחילת תקופת מגורו בניו יורק חש ריקנות ומשום כך התלבט האם לחזור לארץ ישראל. בחור שפגשו במבצע תפילין ראה שמשהו מעיק עליו ואמר לו: "סע לרבי". הוא החליט להיענות לבקשתו. ביום המיועד הגיע ל-770 ואחד מהבחורים הדריך אותו כיצד כותבים פ"נ לרבי. כשנכנס לחדרו של הרבי, לא יכל לפצות את פיו מרוב הלם ותדהמה. הוא הרגיש שכל החדר מואר באור בהיר כפי שלא ראה מימיו. הרבי בירכו בהברה אידישאית מודגשת. ר' יצחק לא הבין מאום ממה שאמר הרבי, וכשיצא בחורים אמרו לו שאחרי הברכות הכל יהיה בסדר. מאז הפך להיות אורך קבוע במסדרונות בית המדרש של 770, והתחזק מיום ליום בשמירת תומ"צ. אח"כ התחיל לשים כיפה ציצית והתחיל גם לגדל זקן, ואל אף שלא הבין את דברי הרבי בהתוועדויות הרבות , הוקסם מעצם המעמד. בגיל שלושים וחמש ניסה את מזלו במציאת זיוג אך ללא הצלחה. הצעות עלו וירדו. הוא אמר: "אני יסע לרבי". כשבא לרבי לשונו נעתקה והוא לא היה יכול להוציא הגה. הרבי בירכו "ברכה והצלחה" ובלי שאמר כלום הוסיף ברכה לזיווג. בחלוף שבועיים כבר 'סגר שידוך'! מאז הרגיש קשר מיוחד לרבי. בחג שבועות בשנה שהשתדך היה אצל הרבי, והמתינו שורות של חסידים לכניסת הרבי, ועמד עמהם גם ר' יצחק , והיה לחישה בקהל כי הרבי נכנס. ואז פתאום הרבי שינה ממסלולו פנה אל ר' יצחק ואמר לו כמה מילים ור' יצחק ממש רעד ברגליו מהתרגשות, והרבי המשיך בהילוכו. אחרי זה הרבה חסידים הצטופפו לשמוע מה הרבי אמר לר' יצחק ומרוב התרגשות ליד הרבי הוא לא הבין מה אמר הרבי.
כשהרבי מברך
חודשים אחרי נישואיהם עדיין לא זכו להיפקד בפרי בטן, ומצבם היה עגום. הם התחילו לברר את סיבת הבעיה ולא היה גבול לצער שלהם, כשהבינו שיש בעיה של ממש שבגינה הם לא זוכים. בשלב מסוים עבר במעמד חלוקת דולרים ובקושי הצליח להגיד את בקשתו. הרבי הביט בר' יצחק במבט אבהי, ובירך אותו "ברכה והצלחה", וביקש שילמד הלכות טהרת המשפחה. אחד הנכדים של הרב שניאור זלמן גורארי', היה גר בשכנות עם ר' יצחק והציע לו ללמוד איתו, כמובן שר' יצחק הסכים. חלף חודש בלבד מאז שנודע שאשתו בהריון, ולא היה גבול לאושרם, והיא נולדה להם בשעה טובה. לו ולרעייתו לא היה ספק שרק בזכות הרבי התקיימה הברכה.
קישורים חיצוניים
סיפורו של ר' יצחק מתוך שבועון בית משיח 
(גליון 841 עמוד 28-30)