משתמש:מה עם ההתגלות?/יתרו: הבדלים בין גרסאות בדף
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''יתרו''' היה כהן מדין, אביו של צפורה אשת משה רבינו. אחת מן פרשות התורה נקראת על שמו. ==...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יתרו''' היה כהן מדין, אביו של צפורה אשת [[משה רבינו]]. אחת מן [[פרשות התורה]] נקראת על שמו. | '''יתרו''' היה כהן מדין, אביו של צפורה אשת [[משה רבינו]]. אחת מן [[פרשות השבוע|פרשות התורה]] נקראת על שמו. | ||
== תקופת מצרים ומדיין == | == תקופת מצרים ומדיין == | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== שמותיו == | == שמותיו == | ||
''א. השמות הנוספים וכו'. ב. למה נקרא שמו יתרו וכו' וע"פ חסידות''. | ''א. השמות הנוספים וכו'. ב. למה נקרא שמו יתרו וכו' וע"פ חסידות''. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־17:55, 11 בספטמבר 2023
יתרו היה כהן מדין, אביו של צפורה אשת משה רבינו. אחת מן פרשות התורה נקראת על שמו.
תקופת מצרים ומדיין[עריכה | עריכת קוד מקור]
יתרו היה מיועציו של פרעה ובשל אי נכונותו לקבל את גזירותיו ברח למדין, שם נתמנה לכהן מדין. לפירוש אחד הכוונה שהיה השר של מדין[1]. ולפירוש השני הכוונה לכהן לעבודה זרה[2].
חז"ל אומרים שיתרו הכיר את כל סוגי העבודה זרה שבעולם[3]. הרבי מסביר שהכוונה ב"כל עבודה זרה שבעולם" היא גם לכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות אותם ידע יתרו(שהרי תחילת העבודה זרה היא החשבת הממוצעים המשפיעים שפע לעולם וכיבודם[4] ושלילת טעות זו צריכה להיות אף בכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות). אמנם, ידיעת יתרו בדרגות אלו הסתכמה בתקופה זו רק בכפי שנעשו מציאות נפרדת (על ידי הצמצום) ולא הכיר ביחודם בבורא יתברך (כהן מדין - מלשון מדון ופירוד. ומזה נשתלשל כהן מדין כפשוטו - שהכיר בכל העבודה זרה). יתרו אף היה בקי גדול בחכמות חיצוניות בכלל.
כ? שנים לאחר בריחתו, הגיע משה רבינו למדין (במסגרת בריחתו מפרעה עקב חששו לחייו) שם מצא מקלט בביתו של יתרו, ונשא את ביתו ציפורה לאשה. מאורעות אלו מתוארים בתורה בפרשת שמות.
תקופת המדבר ו?[עריכה | עריכת קוד מקור]
סמוך ליציאת מצרים מעט קודם מתן תורה, הגיע יתרו ביחד עם אשת משה ובניו אל המדבר, זאת - לפי רש"י - עקב שמועתו אודות קריאת ים סוף ומלחמת עמלק.
להביא לקו"ש חי"א.
לאחר בואו וקבלתו בכבוד גדול, סיפר לו משה על דבר הניסים שעשה הקב"ה לבני ישראל ואז אמר יתרו:
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָ-ה מִכָּל הָאֱ-לֹהִים
— שמות יח, יא
.
על פי פשט, כוונתו היתה לומר שהקב"ה גדול מכל האלוקים אחרים (אותם הכיר יתרו ביודעו כל עבודה זרה שבעולם) שאינם אלא הבל וריק. אמנם, הרבי מסביר (בהתאם לפירושו הנזכר לעיל של הרבי ב"כל עבודה זרה שבעולם" שידע יתרו) שכוונתו היתה גם לומר שהגיע לידיעה והרגשה בגדולת ה' שלמעלה מכל הדרגות של סדר ההשתלשלות (הפלאת העצמות) אותם ידע קודם לכן[5].
בזהר[6] מבואר שעל ידי הודאתו של יתרו בגדולת ה' נסללה הדרך למתן תורה. ומוסבר בחסידות[7] שהטעם לכך הוא הואיל ועל ידי בירור החכמות החיצוניות (בהם היה יתרו בקי) והפיכתם לקדושה, נעשה יתרון והוספה בחכמת הקדושה. מהות ההוספה שנעשתה על ידי הודאת יתרו היא שהתורה מצד עצמה הינה המשכה מלמעלה בלבד שאינה שייכת לעבודת האדם, ועל ידי שנתינת התורה היתה בכח הודאת יתרו - נמשך בתורה העצמות שלמעלה מגדר מעלה ומטה, ועל ידי זה ניתן הכח לחדש בתורה[8].
שמותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. השמות הנוספים וכו'. ב. למה נקרא שמו יתרו וכו' וע"פ חסידות.
הערות שוליים
- ↑ מכילתא ריש פרשת יתרו רש"י ויגש כז, מד. שמות ב, טז
- ↑ שמות רבה פרשה א' לב. מכילתא שם
- ↑ מכילתא, מכילתא דרשב"י מדרש לקח טוב ועוד על הפסוק. דברים רבה פ"א, ה. קהלת רבה פרשה יג, א. ועוד
- ↑ רמב"ם בתחילת הלכות עבודה זרה. וראה דרך מצוותיך מצוות מילה (ו, ב) מצות אחדות ה' (ס, ב) ועוד
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד ס' ואילך
- ↑ חלק ב' פרשת יתרו סז, ב
- ↑ אוה"ת ריש פרשת יתרו. מאמר דיבור המתחיל וישמע יתרו תרמ"ז (ספר המאמרים תרמ"ז עמוד עב ואילך) ותרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' עמוד תתסא ואילך). דיבור המתחיל ויאמר משה ה'תש"ט פ"ו (ספר המאמרים תש"ט סוף עמוד 56 ואילך)
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד ס' ואילך