אברהם בורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:01, 10 בספטמבר 2023

האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה תשרי תקצ"ט - י"א אדר א' עת"ר), מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין ומחבר הספרים "אבני נזר ו"אגלי טל". מייסד חסידות סוכטשוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה תשרי תקצ"ט בבנדין שבפולין, לאביו רבי זאב נחום מחבר הספר "אגודת אזוב".

בהיותו בגיל שש עשרה לקחו לחתן הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק, ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא. }

קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב^[1] כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.^[2]

האבני נזר^[3] הכריע להלכה בהלכות בין השמשות כדברי אדמו"ר הזקן בסידורו, באמרו שהוא גדול באחרונים.^[4]

הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", המהר"ל, בעל התניא, וחותני רבי מנחם מנדל מקוצק.{{הערה|רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 46.}

מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי סיפר^[5]: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".

כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי^[6]: "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".^[7] הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') - ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה - כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא הייתה דעתו נוחה".

גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטשוב בעל ה'שם משמואל', כותב^[8] בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב דהוא תנא… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא תרפ"ח, הנו רובו ככולו על פי נוסח^[9] אדמו"ר הזקן.^[10]

הערות שוליים

↑ מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.
↑ 1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.
↑ 1כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד ורשה, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).
↑ תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מצאנז, בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)
↑ שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' 523.
↑ התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.
↑ אמנם בנאות דשא חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע לחג השבועות: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין באוצר מנהגי חב"ד לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ד) עמ' רעא סנ"ד.
↑ בספרו עה"ת ומועדים, שבת חול המועדפסח תער"ב.
↑ קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.
↑ 1הרב גדליה אבערלאנדער.

[1] מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.

[2] 1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.

[3] 1כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד ורשה, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).

[4] תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מצאנז, בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)

[5] שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' 523.

[6] התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.

[7] אמנם בנאות דשא חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע לחג השבועות: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין באוצר מנהגי חב"ד לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ד) עמ' רעא סנ"ד.

[8] בספרו עה"ת ומועדים, שבת חול המועדפסח תער"ב.

[9] קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.

[10] 1הרב גדליה אבערלאנדער.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרה"ק רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''', ידוע על שם ספרו '''האבני נזר'''. נולד בשנת ה[[קצ"ט]], נפטר בי"א אדר [[תע"ר]].
+האדמו"ר רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' ([[כ"ה תשרי]] [[תקצ"ט]] - [[י"א אדר א']] [[עת"ר]]), מגדולי הלמדנים והפוסקים ב[[פולין]] ומחבר הספרים "אבני נזר ו"אגלי טל". מייסד חסידות סוכטשוב.
-בהגיעו לפרקו לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[כ"ה תשרי]] [[תקצ"ט]] בבנדין שבפולין, לאביו רבי זאב נחום מחבר הספר "אגודת אזוב".
-בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב <REF>מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.</REF> כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.<REF> מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.</REF>
+בהיותו בגיל שש עשרה לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.
+}
-== מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן ==
+==קשריו עם חסידות חב"ד==
+בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב{{הערה|מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.}} כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.{{הערה|1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.}}
-[[הרבי]] סיפר <REF>[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] ח"א עמ' 523.</REF>: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".
+האבני נזר{{הערה|1כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד ורשה, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).}} הכריע להלכה בהלכות בין השמשות כדברי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו, באמרו שהוא '''גדול באחרונים.'''{{הערה|תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מ[[צאנז]], בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)}}
-כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל<REF>[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] ח"ב עמ' 566.</REF> : "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".<REF> אמנם ב[[נאות דשא]] ח"א עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי זצ"ל לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדה"ז ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.</REF> הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') – ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה – כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה".
+הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", [[המהר"ל]], [[בעל התניא]], וחותני רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].{{הערה|רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 46.}
-גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב <REF>בספרו עה"ת ומועדים, שבת חוה"מ פסח תער"ב.</REF> בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו ע"פ נוסח<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].</REF> אדה"ז.<REF> הרב גדליה אבערלאנדער.</REF>
+===מתפלל בסידור [[אדמו"ר הזקן]]===
+[[הרבי]] סיפר{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' עמ' 523.}}: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".
-== ממשנתו ==
+כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}}: "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של [[אדמו"ר הזקן]] אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".{{הערה|אמנם ב[[נאות דשא]] חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת [[אדמו"ר הזקן]] ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] ל[[חג השבועות]] (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.}} הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שב[[יחידות]] היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') - ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה - כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] לא הייתה דעתו נוחה".
+גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטשוב בעל ה'שם משמואל', כותב{{הערה|בספרו עה"ת ומועדים, [[שבת]] חול המועדפסח תער"ב.}} בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' ב[[צירי]], ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו על פי נוסח{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}} אדמו"ר הזקן.{{הערה|1הרב גדליה אבערלאנדער.}}
-ידועים הם במיוחד דבריו של האבני נזר בהקדמת ספרו אגלי טל, כי מצווה על האדם ליהנות מחכמת ה[[תורה]], ועיקר מצוותה היא ההנאה, ולכן אם נהנה האדם מדברי התורה קיים בכך את המצווה. האבני נזר מדמה זאת לפסק של "המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה",<REF> כריתות יט, א.</REF> שכן ההנאה גורמת למעשה להחשב כמעשה גם היא נעשה דרך התעסקות, כך אומר גם האבני נזר, ההנאה שבתורה גורמת לקיום המצווה ליעשות כראוי גם אם כיוון שלא לשמה, וכמובא "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", שמכך מוכח שגם הלימוד שלא לשמה הינו מעשה מצווה, שאם לא כן לא היה מביא לידי לשמה.
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:אדמור"ים]]
+{{מיון רגיל:בורנשטיין, אברהם}}
+[[קטגוריה:אדמו"רים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]]