יעקב יוסף משה סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|יעקב סלונים}} | |||
הרב '''יעקב יוסף משה סלונים''' ([[תר"מ]]-[[י"ב תשרי]] [[תרח"צ]]) היה הרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי ב[[חברון]], חסיד חב"ד מצאצאי אדמו"ר הזקן. | הרב '''יעקב יוסף משה סלונים''' ([[תר"מ]]-[[י"ב תשרי]] [[תרח"צ]]) היה הרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי ב[[חברון]], חסיד חב"ד מצאצאי אדמו"ר הזקן. | ||
== תולדות | == תולדות חייו== | ||
נולד בחברון בשנת [[תר"מ]] לאביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]] ולאמו מושקא מרים. | נולד בחברון בשנת [[תר"מ]] לאביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]] ולאמו מושקא מרים. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
במשך השנים תפס את מקום אבותיו כאחד ממנהיגי העדה האשכנזית-חב"דית בחברון, עסק בשמירת נכסי הקהילה ורכישת בתים נוספים עבורה, וכן היה שותף להקמת בית הרפואה היהודי בעיר. | במשך השנים תפס את מקום אבותיו כאחד ממנהיגי העדה האשכנזית-חב"דית בחברון, עסק בשמירת נכסי הקהילה ורכישת בתים נוספים עבורה, וכן היה שותף להקמת בית הרפואה היהודי בעיר. | ||
אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] מונה לשמש כרב הקהילה האשכנזית, ופעל לשיקומה של הקהילה לאחר שרבים מבני הקהילה גורשו מהארץ בשל היותם נתינים זרים. בין פעולותיו היתה החזרת [[בית רומנו]] לבעלות הקהילה. | אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] חזר מחוץ לארץ והתיישב ב[[ירושלים]], מונה לשמש תחתיו כרב הקהילה האשכנזית, ופעל לשיקומה של הקהילה לאחר שרבים מבני הקהילה גורשו מהארץ בשל היותם נתינים זרים. בין פעולותיו היתה החזרת [[בית רומנו]] לבעלות הקהילה. | ||
שיתף פעולה וביקש סיוע מארגוני הציונות עבור הרחבת היישוב היהודי בחברון, וכן פעל שישיבת סלבודקה שעלתה מחו"ל תקבע את מושבה בחברון, משימה שהוכתרה בהצלחה בסיוע בנו ר' [[אליעזר דן סלונים]] והישיבה החליפה את שמה ל'ישיבת חברון כנסת ישראל'. | שיתף פעולה וביקש סיוע מארגוני הציונות עבור הרחבת היישוב היהודי בחברון, וכן פעל שישיבת סלבודקה שעלתה מחו"ל תקבע את מושבה בחברון, משימה שהוכתרה בהצלחה בסיוע בנו ר' [[אליעזר דן סלונים]] והישיבה החליפה את שמה ל'ישיבת חברון כנסת ישראל'. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
לאחר פרעות תר"פ, שימש כאיש מודיעין וסייע לאנשי 'ההגנה' לגייס משתפי פעולה מקרב ערביי העיר. | לאחר פרעות תר"פ, שימש כאיש מודיעין וסייע לאנשי 'ההגנה' לגייס משתפי פעולה מקרב ערביי העיר. | ||
ב[[פרעות תרפ"ט]], ניצל מהטבח יחד עם בני ביתו ויהודים נוספים שחסו בבית, בזכות בעל הבית הערבי בביתו התגורר שהגן עליו בגופו{{הערה|לפי גרסאות אחרות היה הרב סלונים בשבת בה אירע הטבח בירושלים ובשל כך ניצל.}} | ב[[פרעות תרפ"ט]], ניצל מהטבח יחד עם בני ביתו ויהודים נוספים שחסו בבית, בזכות בעל הבית הערבי בביתו התגורר שהגן עליו בגופו{{הערה|לפי גרסאות אחרות היה הרב סלונים בשבת בה אירע הטבח בירושלים ובשל כך ניצל.}}. | ||
לאחר הפרעות, חרבה הקהילה חרף נסיונותיו לשקם אותה, והדבר הוסיף שבר על שברו מהירצחם של בני משפחתו הקרובים במהלך הפרעות, והוא לא התאושש מהצער עד לפטירתו בגיל 57 ב[[י"ב תשרי]] [[תרצ"ח]]. | לאחר הפרעות, חרבה הקהילה חרף נסיונותיו לשקם אותה, והדבר הוסיף שבר על שברו מהירצחם של בני משפחתו הקרובים במהלך הפרעות, והוא לא התאושש מהצער עד לפטירתו בגיל 57 ב[[י"ב תשרי]] [[תרצ"ח]]. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | [[קטגוריה:משפחת סלונים]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:37, 7 בספטמבר 2023
המונח "יעקב סלונים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יעקב סלונים (פירושונים).
הרב יעקב יוסף משה סלונים (תר"מ-י"ב תשרי תרח"צ) היה הרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי בחברון, חסיד חב"ד מצאצאי אדמו"ר הזקן.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחברון בשנת תר"מ לאביו הרב שניאור זלמן סלונים ולאמו מושקא מרים.
כנער, נשלח ללמוד בירושלים שם גם הוסמך לרבנות.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חיה צביה, בת ר' יעקב שלמה הירש ושרה אסתר שרה'זון. חמותו מרת שרה אסתר, הייתה אחותו של ר' אליעזר דן רלב"ג, ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.
עם הקמתה של ישיבת תורת אמת בחברון בגלגולה הראשון בשנת תרע"ב בהוראת אדמו"ר הרש"ב, התמנה לשמש כמזכיר הישיבה, וסייע רבות להתפתחותה והתבססותה, ואף מסר בה שיעורים.
במשך השנים תפס את מקום אבותיו כאחד ממנהיגי העדה האשכנזית-חב"דית בחברון, עסק בשמירת נכסי הקהילה ורכישת בתים נוספים עבורה, וכן היה שותף להקמת בית הרפואה היהודי בעיר.
אחרי מלחמת העולם הראשונה כאשר הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב חזר מחוץ לארץ והתיישב בירושלים, מונה לשמש תחתיו כרב הקהילה האשכנזית, ופעל לשיקומה של הקהילה לאחר שרבים מבני הקהילה גורשו מהארץ בשל היותם נתינים זרים. בין פעולותיו היתה החזרת בית רומנו לבעלות הקהילה.
שיתף פעולה וביקש סיוע מארגוני הציונות עבור הרחבת היישוב היהודי בחברון, וכן פעל שישיבת סלבודקה שעלתה מחו"ל תקבע את מושבה בחברון, משימה שהוכתרה בהצלחה בסיוע בנו ר' אליעזר דן סלונים והישיבה החליפה את שמה ל'ישיבת חברון כנסת ישראל'.
לאחר פרעות תר"פ, שימש כאיש מודיעין וסייע לאנשי 'ההגנה' לגייס משתפי פעולה מקרב ערביי העיר.
בפרעות תרפ"ט, ניצל מהטבח יחד עם בני ביתו ויהודים נוספים שחסו בבית, בזכות בעל הבית הערבי בביתו התגורר שהגן עליו בגופו[1].
לאחר הפרעות, חרבה הקהילה חרף נסיונותיו לשקם אותה, והדבר הוסיף שבר על שברו מהירצחם של בני משפחתו הקרובים במהלך הפרעות, והוא לא התאושש מהצער עד לפטירתו בגיל 57 בי"ב תשרי תרצ"ח.
נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' אליעזר דן סלונים - מראשי היישוב היהודי בחברון (חתנו של הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב)
- בתו רבקה, רעיית חבר הכנסת ר' יוסף בורג (הוריו של אברום בורג, מראשי מפלגת העבודה, וסבים של פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים)
- בתו מרת מרים, רעיית ר' ישראל ליפסקר - מזכיר ארגון השוחטים בתל אביב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ לפי גרסאות אחרות היה הרב סלונים בשבת בה אירע הטבח בירושלים ובשל כך ניצל.