חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 35: | שורה 35: | ||
*'''מקורות'''. למרות שמקורות חשובים בכל משפט בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים וללא מקורות אין לביקורת זכות קיום. [הסתייגות: מלבד כאשר מדובר בעובדה ידועה וברורה לכל, ואין חולק עליה. דוגמא: בביקורת על [[שלמה קרליבך]] על כך שלא שמר על הפרדה כהלכה, אין צורך במקורות, כיון שזו עובדה ברורה שגם תומכי קרליבך אינם מכחישים אותה. עם זאת, גם במקרה כזה ישנה עדיפות למקורות, כמובן]. | *'''מקורות'''. למרות שמקורות חשובים בכל משפט בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים וללא מקורות אין לביקורת זכות קיום. [הסתייגות: מלבד כאשר מדובר בעובדה ידועה וברורה לכל, ואין חולק עליה. דוגמא: בביקורת על [[שלמה קרליבך]] על כך שלא שמר על הפרדה כהלכה, אין צורך במקורות, כיון שזו עובדה ברורה שגם תומכי קרליבך אינם מכחישים אותה. עם זאת, גם במקרה כזה ישנה עדיפות למקורות, כמובן]. | ||
*'''זהירות מכתיבה לגופו של איש'''. לא ייכתב כי "פלוני הינו פרוץ", "פלוני נזרק מחסידות חב"ד" או "מוסד פלוני הינו לוחם ברבי"; אלא "פלוני עשה כך וכך והתבטא בסגנון כזה וכזה, שאינו מתאים עם הלכה פלונית/הוראה מסויימת של הרבי". כחלק מזה, יש להזהר מכינויים ותוארים ("מחטיא", "קיצוני", "כופר" וכד') ולהתמקד בעובדות היבשות בלבד. | *'''זהירות מכתיבה לגופו של איש'''. לא ייכתב כי "פלוני הינו פרוץ", "פלוני נזרק מחסידות חב"ד" או "מוסד פלוני הינו לוחם ברבי"; אלא "פלוני עשה כך וכך והתבטא בסגנון כזה וכזה, שאינו מתאים עם הלכה פלונית/הוראה מסויימת של הרבי". כחלק מזה, יש להזהר מכינויים ותוארים ("מחטיא", "קיצוני", "כופר" וכד') ולהתמקד בעובדות היבשות בלבד. | ||
*'''ייחוס''' | *'''ייחוס'''. מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{הערה|במכתבם מיום ...} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש..."; ולא "פלוני הוא בעייתי כי ...", '''קל וחומר''' שלא "רבים טוענים" או "משפיעים גינו את" בלי לציין שמות. [הסתייגות: אין צורך לכתוב את שמות המבקרים כאשר: הביקורת הובעה באופן מובהק על ידי קבוצה נרחבת של רבנים וחסידים מוסמכים מקצה לקצה, גם אם אף אחד לא טרח להתייחס לכך במפורש; או במקרה דומה כאשר המבקרים אינם גופים מוסמכים, אלא רבים משדרות הציבור הרחב, וגם זאת באופן מובהק וברור. כאשר ההכרעה בנושא עדינה יש לדון עם ההנהלה הרוחנית]. | ||
בכתיבת פסקת ביקורת חדשה יש להתייעץ עם כלל המשתמשים בדף השיחה קודם עריכת הערך, ובמקרה הצורך להעביר להנהלה הרוחנית. | בכתיבת פסקת ביקורת חדשה יש להתייעץ עם כלל המשתמשים בדף השיחה קודם עריכת הערך, ובמקרה הצורך להעביר להנהלה הרוחנית. |
גרסה אחרונה מ־18:23, 5 בספטמבר 2023
עקרונות וקווים מנחים |
מדיניות הכתיבה בנושאים ספציפיים |
לפני יצירת ערך חדש, עליכם לוודא שאין ערך קיים בנושא שעליו אתם עומדים לכתוב, וכן שנשוא הערך אכן זכאי לערך בחב"דפדיה.
על מה כותבים ערך?[עריכת קוד מקור]
- כל ערך העוסק בחסידות חב"ד, כגון: קהילות, אישים, פעילות, מוסדות וכדומה. ובתורתה, כגון: מנהגים, מושגים, ספרים, ניגונים וכדומה.
- ערכים מרכזיים ביהדות, כגון: גדולי ישראל במשך הדורות, ספרים מרכזיים, מושגים והיסטוריה בסיסית וכדומה.
- ערכים כלליים שמשלימים ערכים חב"דים או ערכים יהודיים מרכזיים, למרות שהם מצד עצמם לא ראויים לערך. לדוגמא: המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. למרות שהוא עצמו לא עוסק בנושא יהודי או חב"די, הוא נותן רקע חשוב כדי להבין את המצב ברוסיה, על השלכותיה היהודיים והחב"דים.
- יש לנהוג בזהירות כאשר כותבים על נושאים רגישים בסוגיות של אמונות ודעות, שלא לכתוב לפי דעותיכם האישיות אלא לפי המדיניות של חב"דפדיה כפי שהיא משתקפת בחב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים - רוחנית.
בחירת שם לערך[עריכת קוד מקור]
ישנה חשיבות מיוחדת לבחירת שם הערך, שכן באמצעותו יוכלו אנשים למצוא את הערך בקטגוריות ובמנועי החיפוש.
קווים מנחים לבחירת שם הערך:
- השם מבטא את נושא הערך.
- יש להעדיף את שם מקובל / מוכר, על פני שם מלא. לדוגמה רש"י, ולא 'רבי שלמה יצחקי'.
- יש להמנע ככל האפשר מסוגריים ותארים לא הכרחיים בשם הערך.
- להשמיט את המילה ניגון, מלבד במקום בו ישנו או צריך להיות ערך כשם הניגון.
ערכי ניגונים[עריכת קוד מקור]
- ככלל אין צורך לכתוב את המילה 'ניגון' בשם הערך. לדוגמה יש לכתוב 'הוא אלוקינו' ולא 'ניגון הוא אלוקינו', 'צמאה לך נפשי' ולא 'ניגון צמאה לך נפשי'
- יוצאי דופן הם ניגונים ששמם זהה לשם של ערך נפרד לדוגמה לכתחילה אריבער וניגון לכתחילה אריבער, דבקות וניגון דביקות. גם ניגונים ששמם הוא כשמו של נושא או מושג שלא נראה שיכתב עליו ערך בחב"דפדיה יש לכתוב בתוספת המילה 'ניגון' לדוגמה: בגלל הספר 'צאנה וראנה', נכתוב ניגון צאינה וראינה.
כללי כתיבה[עריכת קוד מקור]
בעת כתיבת ערך חדש מומלץ לעשות זאת במרחב הערכים האישי, ורק בסיום הכתיבה להעביר את הערך למרחב הערכים הראשי. לעזרה נוספת ביצירת ועריכת ערכים ראה כאן.
פסקאות ביקורת[עריכת קוד מקור]
במספר ערכים הוחלט לכתוב פסקת ביקורת. כאתר יהודי, הביקורת בחב"דפדיה הינה עניינית - בעיקר מסיבות של חוסר היצמדות להלכה או לדברי הרבי (בכפוף להנחיות ההנהלה הרוחנית), ובשום אופן לא אישית. יש לשים לב שלא לחרוג ממסגרת זו, ובעיקר - יש להזהר מכתיבת רכילות ולשון הרע, במיוחד במסגרת זו.
מטרת הביקורת היא להזהר ממתן 'הכשר' לחוסר הצמדות להלכה ולדברי הרבי, כאמור; ועל כן ביקורת אפשרית היא כזו המושמעת כלפי גופים, מוסדות או אישים בשל סטייתם מההלכה ומדברי הרבי. ומכך, שאין מקום לביקורת מהכיוון ההפוך - ביקורת המושמעת כלפי גופים, מוסדות או אישים בשל היצמדותם להלכה ולדברי הרבי (בכפוף להנחיות ההנהלה הרוחנית). גם במקרה שהמבקרים מציגים נימוקים תורניים משלהם, ולטענתם, המבוקרים הם אלה החורגים מהקו היהודי/חסידי הנדרש - חב"דפדיה תתייחס נושאים אך ורק מהזוית המוכתבת על ידי הועדה הרוחנית.
- לדוגמא: בערך חסידות חב"ד לא תכתב ביקורת על כך שלא נוהגים לאכול סעודה שלישית, ובערך מטה משיח לא תכתב ביקורת על כך שהם מפרסמים כי הרבי הוא מלך המשיח.
על מנת להזהר מלשון הרע יש לשים לב לכללים דלהלן:
- עובדות. אין מקום לביקורת בסגנון "פלוני נלחם בכך וכך", "פלוני מתייחס בזלזול להוראות הרבי". מה המלחמה? מהם ההוראות? במה זה מתבטא? באיזה תאריך החלה המלחמה/הזלזול? מי הסמכות שקבעה כי מדובר במלחמה?
- מקורות. למרות שמקורות חשובים בכל משפט בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים וללא מקורות אין לביקורת זכות קיום. [הסתייגות: מלבד כאשר מדובר בעובדה ידועה וברורה לכל, ואין חולק עליה. דוגמא: בביקורת על שלמה קרליבך על כך שלא שמר על הפרדה כהלכה, אין צורך במקורות, כיון שזו עובדה ברורה שגם תומכי קרליבך אינם מכחישים אותה. עם זאת, גם במקרה כזה ישנה עדיפות למקורות, כמובן].
- זהירות מכתיבה לגופו של איש. לא ייכתב כי "פלוני הינו פרוץ", "פלוני נזרק מחסידות חב"ד" או "מוסד פלוני הינו לוחם ברבי"; אלא "פלוני עשה כך וכך והתבטא בסגנון כזה וכזה, שאינו מתאים עם הלכה פלונית/הוראה מסויימת של הרבי". כחלק מזה, יש להזהר מכינויים ותוארים ("מחטיא", "קיצוני", "כופר" וכד') ולהתמקד בעובדות היבשות בלבד.
- ייחוס. מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{הערה|במכתבם מיום ...} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש..."; ולא "פלוני הוא בעייתי כי ...", קל וחומר שלא "רבים טוענים" או "משפיעים גינו את" בלי לציין שמות. [הסתייגות: אין צורך לכתוב את שמות המבקרים כאשר: הביקורת הובעה באופן מובהק על ידי קבוצה נרחבת של רבנים וחסידים מוסמכים מקצה לקצה, גם אם אף אחד לא טרח להתייחס לכך במפורש; או במקרה דומה כאשר המבקרים אינם גופים מוסמכים, אלא רבים משדרות הציבור הרחב, וגם זאת באופן מובהק וברור. כאשר ההכרעה בנושא עדינה יש לדון עם ההנהלה הרוחנית].
בכתיבת פסקת ביקורת חדשה יש להתייעץ עם כלל המשתמשים בדף השיחה קודם עריכת הערך, ובמקרה הצורך להעביר להנהלה הרוחנית.